ביום ד', 23 במרץ 2022 כ' באדר ב' תשפ"ב לרגל יום העגונה קיימו וועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דיון משותף בשיפור המענה לעגונות ומסורבות גט. יום העגונה הוא יום הזדהות עם נשים עגונות המתרחש בתענית אסתר שיזמה "הקואליציה הבינלאומית למען זכויות העגונה". מטרת יום זה הינו להגביר את המודעות למצוקותיהן של עגונות, ולקדם פתרונות הלכתיים לנושא.
יו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ הרב גלעד קריב (עבודה) אמר בפתיחת הדיון:
"שבוע שעבר בערב חג הפורים יום תענית אסתר ציינו את יום המאבק בעגינות יום שהולך ומתקבע בחברה הישראלית. זה לא הדיון של ועדת החוקה בנושא סרבנות גט. הדיון היום הוא דיון שיתמקד בשמעית קולות מהחברה האזרחית והעולם הרבני והאקדמי. אנחנו יודעים שהנושא קשה ומורכב ותופס את הכותרות שנים רבות. גם בתוך המרחב הקיים של דין תורה ניתן לעשות הרבה יותר ממה שנעשה היום למיגור התופעות הקשות".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) התייחסה לנושא:
"התחלתי ללמוד את הנושא יותר לעומק לאחר שנשים מדהימות שחו נגד הזרם בכדי להוביל את המאבק הזה. נשים עגונות שנים רבות נלכדו בתוך המערכת הזו ולא הצליחו להשתחרר ממערכת נישואין בעייתית להן. למרות שאני לא יכולה לנסות לחשוב על פתרונות הלכתיים אבל אני יודעת שאני רוצה פתרון שיאפשר לנשים להשתחרר ממערכת הנישואין ולהמשיך את החיים שלהן. הכנסת מצאה פתרונות לאורך הזמן איך אפשר להפעיל לחץ בכדי שלא ימשיך המצב הזה. צריך להוביל את השיח איך אפשר מלכתחילה לחשוב איך למנוע מלכוד שכזה. צריך לתת מפלט לאלה שהמשטר הקיים לא נותן מענה".
לדיון הוזמנו שתי אזרחיות שסובלות מעגינות. רבקה רעאני, עגונה כבר 18.5 שנים ששיתפה בפני הועדה את סיפורה:
"ישר אחרי החתונה ראיתי שנישואין עם הגבר הזה זה לא מה שציפיתי, היו חיים נוראיים של אלימות. נכנסתי להריון ורק חיכיתי לחזור לישראל למשפחה מחשש שיזיק לנו. מאז נשארתי עם המלחמה היומיומית לגדל ילד לבד ומלחמה במקביל מול בימ"ש ובתיה"ד ומולו שלא הסכים לתת גט. הוא התחתן שוב והקים משפחה ואני נשארתי ככה. לפני כמה שנים זכיתי שארגון יד לאישה עשו מהפך במערכה ובמלחמה שלי בביה"ד. השאיפה הייתה שיהיה ביטול נישואין כפתרון יחיד והיו כמה רבנים שהסכימו לקחת על עצמם ואמרו שמההתחלה היה אפשר לבטל הכל ולא היה שום מקח לנישואין בגלל שהאלימות שלו הייתה על רקע מיני וכל אישה נורמלית לא הייתה מסכימה להיכנס לנישואין אם הייתה יודעת לאן זה הולך. משפחתו לא הסכימה לביטול הנישואין והפעילה לחץ וחזרתי להיות עגונה. הוא היה בכלא, יש עליו חרם, אף אחד בקהילתו לא עושה איתו עסקים אבל הוא בשלו. נגמרו הדרכים לטפל בעניין ונשארתי ככה. הילד שלי נולד לתוך הסיפור הזה. אבא שלו לא מכיר בו. המדינה הורידה לי את הבטחת ההכנסה כשהגיע לגיל 18, מזונות אני לא מקבלת, וגם על החוקים האלו צריך לנסות לחשוב, לעשות משהו לנשים אחרות אם לא בשבילי".
מיטל שיתפה בסיפורה האישי כעגונה מזה 5 שנים:
"בעלי ברח לחו"ל ואיננו יודעים את מקום ישובו. רק לפני שבוע וחצי סוף סוף קיבלתי החלטה בתיק, פס"ד שממליץ לנו להתגרש ואף שולחים אותי לחו"ל לבקש ממנו את הגט. איך ייתכן שאין חיוב בגט אחרי 5 שנים? כאשת הייטק בעולם שמדינת ישראל היא בירת הסטארט-אפים הטכנולוגיים, אני מתקשה לקבל שנשים כלואות בכלא וירטואלי. אתם רואים אותי כאן על פניו חופשיה לעבוד ולטפל בילדיי. אני רוצה לשנייה שתדמיינו שסביבי יש סורגים, שאני הולכת ומסתובבת עם כלא סביבי, שאיני יכולה להתחתן, להביא ילדים, להקים בית חם ואוהב לילדיי הנטושים. התחושה שלי, היא שזה כמו בימים החשוכים שהיו עבדים בעולם, שאם האדון מחליט למכור אותך לאדון אחד או לתת לך פתק שאתה יכול להסתובב בעולם חופשי- אני עדיין מחכה לפתק הזה, שאהיה חופשיה.
אני לא יכולה לקבל את זה שבמדינת ישראל. מדינה מערבית, אין לאישה זכות להתגרש. הצעות החוק שמביאים בפניכם חשובות עבורי, אבל יותר חשובות עבור הדור הבא. אני לא רוצה שאף ילדה תהיה במצב שלי וזה יכול לקרות בכל בית. במגילת העצמאות כתוב: שתהיה מדינת ישראל מושתתת על יסודות החירות, הצדק, השלום, שתקיים שוויון זכויות חברתי מדיני גמור בלי הבדלי דת, גזע ומין. ואני שואלת אתכם מה עם החירות שלי? אני מסרבת להיות עגונה 20-30 שנה, אני רוצה פתרון".
ולאחר דבריהן הוסיף ח"כ גלעד קריב:
"מן הראוי להתחיל לחשוב על חקיקה בה ישראל מסייעת כלכלית לנשים במצב כזה. לא ייתכן שאדם לא יוכל לבנות חיים כלכליים ראויים יותר בגלל שהוא לכוד באופן כזה. מדינת ישראל צריכה לתמוך כלכלית בנשים שהמערכת המשפטית לא מוצאת לו פתרונות. גם בעידן שיהיו נישואין אזרחיים והלוואי והיום הזה יגיע צריך לזכור שיהיו נשים שיבחרו להינשא באופן הילכתי".
ח"כ גבי לסקי (מרצ) ביקרה את עשיית המדינה למניעת תופעת העגינות:
"מדינת ישראל חייבת לעצמה שימוש בנישואין וגירושין אזרחיים בנוסף למסלול הנישואים הדתי על כל הזרמים שלו. עגונה היא משולה לאסירה או לשבויה, כפי שהמדינה עושה הכל כדי לשחרר אסיר שנמצא בדין על אף שלא עשה דבר, צריכה המדינה לפעול כך כדי להשתחרר מעגינות. חובתנו המוסרית והיהודית לשחרר אותה מן המצב הזה. לא לשחרר אישה שלא מעוניינת בנישואיה? איך ייתכן שבמדינת ישראל אין פתרון מהיר לנשים וגברים לסיים את הנישואים שלהם".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר בהערת ביניים:
"בוועדה הזאת אני לא מבקש זכות דיבור.. אין מה לדבר… הרי בעצם העובדה שאפילו ארגון אחד שמוסרים את נפשם כדי לעזור לעגונות להעצים אותן לא הוזמן. אנחנו נאבקנו וניסינו להעביר חקיקה שתגביר את הסנקציות נגד מעגנים".
על בתי הדין הרבניים אמר יו"ר וועדת החוקה ח"כ גלעד קריב:
"הוועדה למינוי דיינים תתכנס בקרוב בהרכב חדש יהיה בו ייצוג נשי באופן שלא היה בעבר. אנחנו יודעים בהחלט לברך על אותם אנשים בבתי הדין הרבניים שפועלים ימים כלילות על מנת להסיר מכבלי העגונות. אנחנו יודעים שיש סמנכ"לית בבתי הדין הרבניים שמופקדת על הנושא. אני לא רוצה לטשטש את הדברים של הנשים שדיברו בדיון. בצד תופעת העגינות וסרבנות הגט כפי שבתי הדין הרבניים מגדירים אותה, חייבים לדבר בעוצמה לא פחותה על תופעת עיכובי הגט, שהיא בהיקפים יותר גדולים והיא מטרידה מאוד".
וסיכם את הדיון:
"קיימת תופעה של מדיניות שיפוט שהולכת לצדדים המחמירים. המחשבה של בתי הדין הרבניים שפעם אחר פעם מסרבים לתת תשובות רשות המחוקקת. סמכותכם נקבעה מתוך הבית הזה. אנחנו רוצים תשובות על הדין המהותי. בתי הדין מפעילים את הסנקציות רק משלב החיוב לגט ולא משלב ההמלצה כפי שקבע המחוקק. לא ייתכן שאישה עגונה לא תקבל סיוע כלכלי. אסירי ציון מקבלים קצבה מיוחדת מבחנתי הן אסירות ציון כי מי שאוסרת אותם היא ציון וירושלים. אנחנו נקדם הצעת חוק שאם נפסק על גט הוא יתקיים ואי אפשר לשנותו היא תונח בתחילת המושב הבא".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ח"כ עאידה תומא סילמאן סיכמה גם היא ואמרה:
"איך אפשר לכלוא אישה? זו זכות יסודית להיות ולהרגיש חופשיה ולהחליט על עצמה וגורלה ולא ללכת לישון כאשר הראש שלה על הכרית והיא חושבת שיש מישהו בעולם שיכול להחליט עבורה. מדאיג אותי עוד יותר שהמדינה נותנת לזה יד ולא מאפשרת לה דרך יציאה. כשהיא הולכת למס הכנסה ואומרים לה שיש לה כבר תיק עם אותו גבר ומונעים ממנה סיוע כלכלי, זה דבר בסיסי לכל בני האדם וגברים ברובם נהנים מזה ונשים צריכות לקשור את גורלן לגבר שעשו טעות אחת בחייהן שבחרו להתחתן איתו.
כששאלתי אם יש נורמות מקובלות או מדיניות שיפוטית מסוימת זה לא סתם. התפקיד העיקרי הוא לקיים את הצדק ובודקים כל דרך אפשרית לקיימו ולתת לבני אדם לחיות בצורה הכי נורמלית ופשוטה כאנשים חופשיים".
