החוק המוצע מבקש להסדיר את השירות האזרחי לתלמידי ישיבות ששירותם הצבאי נדחה לצורך ביצוע שירות אזרחי.
תזכיר חוק:
א. שם החוק המוצע
חוק השירות האזרחי למי שנדחה שירותו הצבאי , התשע"ג-2013
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
1. החוק המוצע מבקש להסדיר את השירות האזרחי לתלמידי ישיבות ששירותם הצבאי נדחה לצורך ביצוע שירות אזרחי.
2. נושא חובת השירות הצבאי ואפשרות ההתנדבות בשירות האזרחי או הלאומי שבצידו, מלווים את מדינת ישראל מיום היווסדה. כיום קיימים שני מסלולי שירות התנדבותי במקביל לשירות הצבאי:
2.1. השירות הלאומי – מסלול התנדבותי המבוצע מזה שנים ארוכות, ומיועד למי שקיבל פטור משירות צבאי מסיבות שונות (בריאותיות, דתיות וכד') או שלא נקרא לשירות זה כמו צעירי מגזר בני המיעוטים. שירות זה מתבצע אחרי קבלת פטור מהצבא או אי הקריאה.
2.2. השירות האזרחי – מסלול המיועד לתלמידי ישיבות שהוקם מכוחו של סעיף 6 לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם התשס"ב-2002 (להלן – חוק דחיית שירות). מסלול זה החל לפעול בשנת 2007 ויכלו להצטרף אליו תלמידי ישיבות אשר דחו את שירותם הצבאי ב-4 שנים לפחות, ואשר ביקשו לשרת במסגרת השירות האזרחי ובקשתם אושרה על ידי הצבא. עם תום שנת השירות האזרחי, קיבלו המתנדבים פטור משירות צבאי.
ביום 1.8.2012 פקע תוקפו של חוק דחיית שירות ולאור החלטת בית-המשפט העליון בבג"צ 6298/07 (רסלר ואח' נ' כנסת ישראל) לא ניתן היה להאריך את תוקפו של החוק.
עקב פקיעתו של חוק דחיית שירות לא ניתן היה לקלוט לשירות האזרחי משרתים חדשים .
בכדי לאפשר רצף של קליטה למסלול ולהיענות לבקשות שהגיעו לשרת קיבלה הממשלה, ביום 9.12.2012, את החלטה מס' 5275. החלטה זו הקימה את מסלול השירות המשמר שאליו יכלו להצטרף משרתים חדשים ואשר, על-פי החלטת הממשלה, פעל ברובו על-פי הכללים שבהם פעל השירות האזרחי.
על-פי החלטת הממשלה הנ"ל ניתן היה לצרף מתנדבים חדשים למסלול זה עד ליום 31.8.2013 .
עם הקמתה של הממשלה ה -33 היא שמה לעצמה מטרה להסדיר את סוגיית השוויון בנטל ואת שילובם של בני המגזר החרדי בשירות הצבאי ובשירות האזרחי.
הממשלה קיבלה ביום 7.4.2013 את החלטה מס' 15 שבה הקימה את ועדת השרים לעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה. תפקידה של ועדת השרים היה להכין תזכיר חוק לשילוב חרדים ובני מיעוטים בשירות צבאי ואזרחי לצורך שילובם בשוק העבודה וליצירת שוויון בנטל, אשר על בסיסו תובא טיוטת חוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.
ועדת השרים קיימה ישיבות רבות, שמעה גורמים רבים וגיבשה מתווה להגברת השוויון בנטל. ועדת השרים גיבשה שני תזכירי חוק, האחד לתיקון חוק שירות ביטחון והשני – בעניין השירות האזרחי.
תזכיר זה מבוסס על החלטות ועדת השרים בכל הנוגע לשירות האזרחי – הכללים להפעלתו, האורגנים השונים הנוטלים חלק בעניין ותפקידו של כל אחד ועוד.
3. כיום קיימים מספר דברי חקיקה העוסקים בנושא השירות הלאומי או האזרחי וכן מאזכרים אותם בהקשרים שונים.
לגבי השירות הלאומי :
3.1. סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), מגדיר שירות לאומי מהו. ההגדרה מצויה במסגרת הגדרת "ילד" בפרק שעניינו ביטוח זקנה ושארים. חוקים שונים המאזכרים את המושג "שירות לאומי" מפנים להגדרה הקיימת בסעיף הנ"ל.
3.2. תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות) התשס"ב – 2002 – תקנות אלו מפרטות את התנאים הניתנים למתנדב בשירות הלאומי והוראות נוספות ביחס לאופן ביצוע השירות.
3.3. חוק שירות לאומי, התשי"ג – 1953, קובע כי נשים ששוחררו מחובת שירות הביטחון ישרתו שירות חלופי לשירות הצבאי במשך שנתיים. חוק זה קובע כי יש צורך בקבלת החלטת ממשלה מפורשת לשם הפעלתו. החלטה מעין זו לא התקבלה מעולם.
3.4. חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי) התשנ"ח-1998. חוק זה עוסק בתשלומים להם זכאים מתנדבי השירות הלאומי.
לגבי השירות האזרחי לתלמידי הישיבות :
3.5. סעיף 6 לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב -2002 (להלן: "חוק דחיית שירות") – סעיף זה מהווה את המקור החוקי המסדיר את השירות האזרחי לתלמידי ישיבות, כאמור לעיל. תוקפו של חוק זה בטל ביום 1.8.2013 אך המתנדבים שהחלו שירותם לפני מועד זה עדיין פועלים בהתאם לכללים שנקבעו בחוק ובתקנות שתוקנו מכוחו.
3.6. תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס"ז – 2007 – תקנות אלו קובעות את כללי השירות האזרחי והתנאים למתנדב בשירות האזרחי.
4. הממשלה נדרשה לנושא השירות האזרחי-לאומי במספר החלטות ממשלה, שהמרכזיות שבהן: החלטה מס' 1215 מיום 18.2.2007, החלטת ממשלה מס' 2295 מיום 19.8.2007, החלטת ממשלה מס' 2698 מיום 9.1.2011, החלטת ממשלה מס' 3564 מיום 31.7.2011 והחלטת ממשלה מס' 5275 מיום 9.12.2012 . בהחלטות אלו קבעה הממשלה, בין היתר:
4.1. להקים מנהלה לשירות האזרחי-לאומי, אשר תפעיל את המנגנון הארגוני של השירות.
4.2. להקים בצד המנהלת מועצה ציבורית מייעצת, אשר תמליץ לראש הממשלה וראש המנהלת על התוויית המדיניות הכוללת, קביעת יעדי השירות האזרחי-לאומי, ועוד.
4.3. לפעול לחקיקת חוק שירות אזרחי-לאומי.
4.4. לקדם את השירות האזרחי-לאומי במגזר החרדי ובקרב בני המיעוטים ולהגדיל את מספר המתנדבים.
4.5. להקים את מסלול השירות האזרחי המשמר.
5. בכדי לאפשר את המשך המסלול של השירות האזרחי, מוצע לחוקק חוק ראשי, סדור ומובנה, שיעסוק בשירות האזרחי ויקבע את הכללים והתנאים להפעלתו.
6. בנוסף, ובהתאם להחלטות הממשלה, כאמור לעיל, מוצע לעגן בחוק את הקמת רשות השירות האזרחי-לאומי ולקבוע את כללי פעולתה.
ג. עיקרי החוק המוצע
סעיף 1 סעיף ההגדרות – שבו מבוארים ומוגדרים המונחים המרכזיים ליישום החוק
סעיף 2 מוצע לקבוע כי שירות אזרחי ייעשה בידי משרת אצל גוף מפעיל, אליו הוא יופנה על-ידי הרשות.
כמו כן מוצע לקבוע את המקום הגיאוגרפי בו יכול להתבצע השירות האזרחי. שירות זה יכול להתבצע בישראל או באזור.
מוצע לקבוע כלל לפיו משרתי השירות האזרחי יסייעו לעובדי הגוף המפעיל, אך לא ימלאו את מקומם. הוראה זו באה להגן על שוק התעסוקה מפני פגיעה אפשרית על-ידי החלפת עובדים במתנדבי השירות האזרחי.
סעיף 3 מוצע לקבוע את התחומים שבהם ניתן לבצע שירות אזרחי. רשימת התחומים כוללת את התחומים שבהם ניתן היה לשרת בשירות האזרחי לפי חוק דחיית שירות בתוספת מספר תחומים חדשים אשר עלה הצורך להוסיפם.
סעיף 4 מוצע לקבוע מה התנאים המרכזיים שצריכים להתמלא בכדי שיראו אדם כמשרת בשירות האזרחי.
משרת בשירות האזרחי מופנה על-ידי שר הביטחון לרשות לשירות אזרחי לצורך ביצוע השירות האזרחי על-פי הקבוע בחוק שירות ביטחון. מועמד אשר הופנה לרשות לשירות אזרחי מופנה על-ידי הרשות, בהתאם לרצונותיו ככל האפשר, לגוף מפעיל שבו הוא מבצע בפועל את שירותו. המשרת אינו מקבל שכר עבור שירותו אלא רק דמי כלכלה והחזר נסיעות כפי שמפורט בסעיף 7 להצעת החוק.
כמו כן מוצע לקבוע שמשרת אינו יכול לבצע את שירותו בגוף מפעיל אשר הינו מקום עבודתו או לימודיו.
בנוסף מוצע לקבוע כי מי ששירת בשירות אזרחי משמר בהתאם להחלטת הממשלה מס' 5275 מיום 9.12.2012 יראו אותו כמי שמשרת בשירות אזרחי בהתאם להוראות חוק זה. הוראה זו נדרשת בכדי להבטיח למשרתים אלו שהצטרפו למסלול השירות האזרחי בחודשים האחרונים לקבל את כל הזכויות והתנאים המגיעים להם ובכך להשוותם לכלל משרתי השירות האזרחי.
סעיף 5 מוצע לקבוע כי התנאי הבסיסי לפעילות של גוף מפעיל הוא מתן אישור בידי המנהל לשמש כגוף מפעיל.
הסעיף המוצע מפרט את התנאים להכרה בגוף מפעיל כדלהלן:
(1) מטרות הגוף או מעשיו אינם כוללים שלילה של קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואין בהם תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל או הסתה לגזענות, אלימות או טרור. כאמור לעיל, מגבלה זו מתייחסת למקרי קיצון, בהם פעילותו של גוף מפעיל חותרת תחת יסודותיה של מדינת ישראל. אלה הם השיקולים הנוהגים גם לגבי פסילת רשימת מועמדים, לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ונובעת מתוכם האפשרות להכיר במגוון רחב של גופים, אשר פניהם יכולים להיות כפני החברה הישראלית. ההנחה היא שהשירות האזרחי נושא אופי ממלכתי, אך יכול להתבצע בגופים מפעילים, בעלי גוון חברתי ייחודי, ובעלי מטרות ותחומי עיסוק שונים ומגוונים, המשקפים עולם ערכים עצמאי. מוצע כי למעט מקרי הקיצון הללו, יהיה זכאי כל גוף העומד ביתר הדרישות הקבועות בחוק ושתחומי עיסוקו בתחומים הקבועים בסעיף 3, לשמש כגוף מפעיל. המתווה המוצע מבטיח כי אמות המידה שלפיהן ניתן אישור לשמש כגוף מפעיל, הן שוויוניות.
(2) מבקש האישור הינו רשות ציבורית, או שהוא תאגיד העומד בדרישות מבניות נוספות – חברים במבקש ההכרה שבעה חברים או בעלי מניות לפחות, שרובם אינם קרובי משפחה, התאגיד מקיים את הוראות הדין התאגידי הרלוונטי, פועל למען מטרה ציבורית, ומשתמש בנכסיו ובהכנסותיו להשגת מטרותיו בלבד. יוער כי דרישות אלה דומות לאלה הקבועות בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לצורך הכרה בגוף כ"מוסד ציבור". עוד יש להבהיר כי מוסד ציבורי שהוכר לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, דהיינו – לעניין פטור ממס בשל תרומות הניתנות לו – רואים אותו כאילו הוא עמד בתנאי פיסקה זו.
(3) מבקש האישור אינו מפלגה והצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בתעמולת בחירות. מגבלה זו שוללת את האפשרות לאשר גוף מפעיל אם הוא מזוהה פוליטית, היא משמרת את צביונו הממלכתי של השירות האזרחי ומונעת את החשש שמתנדבי השירות האזרחי יבצעו התנדבות בעלת צביון פוליטי.
(4) הפעילות שיבצעו המתנדבים בגוף תהיה בתחומים המותרים על פי חוק – אלו המפורטים בסעיף 3 להצעת החוק.
הגשת הבקשה לאישור גוף מפעיל תיעשה, על פי המוצע, בהתאם להוראות שיקבע השר. גוף מפעיל יידרש על פי המוצע לדווח על שינוי בפרטים שמסר בתוך 30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ולצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
בנוסף, מוצע להסמיך את השר לקבוע תנאים נוספים לאישורו של גוף מפעיל וכן אמות מידה למילוי תפקידו של הגוף המפעיל, ככל שיראה בכך צורך; בין השאר, יוסמך השר לקבוע הוראות בנוגע ליחס בין היקף פעילות הגוף בתחומי השירות המותרים לבין שאר פעילותו, בנוגע למספר המועסקים בגוף, מספר הפעילים בו או מספר מקבלי השירות ממנו, בנוגע לשכרם של נושאי המשרה בגוף, בנוגע לתקופת תוקפו של האישור, וכן בנוגע למספר המתנדבים שהגוף רשאי להפעיל.
סעיף 6 מוצע לקבוע את מסגרת השעות שבהן צריך לשרת בשירות האזרחי :
משרת אשר יתחיל את שירותו עד ליום 31 ליוני 2014 – ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע למשך שנה או 20 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים. מדובר במכסת השעות שהיתה קיימת בשירות האזרחי לפי חוק דחיית שירות.
משרת אשר יתחיל את שירותו לאחר מועד זה יידרש לשרת מכסת שעות גדולה יותר. הוא יוכל לבחור בין שירות של 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים לבין 20 שעות שבועיות בממוצע במשך 3 שנים.
משרת אשר ישרת במסלול האזרחי-בטחוני (משטרה, שב"ס, כב"א או המשטרה הירוקה) – ישרת 32 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים.
בנוסף מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לגבי ימי חופשה והיעדרויות של המשרתים, ולהסמיך את מנהל הרשות לקבוע, במקרים חריגים, ימי חופשה נוספים.
סעיף 7 מוצע להבהיר כי בין המשרתים לבין הגוף המפעיל והרשות לא יחולו יחסי עובד-מעביד.
מוצע לקבוע כי המשרתים יהיו זכאים לדמי כלכלה, להחזר נסיעות למקום השירות ולתנאי שירות נוספים, ולהסמיך את השר להתקין תקנות לעניין שיעור דמי הכלכלה ותנאי השירות של המשרתים ולהתחשב בסוג התפקיד, במשך השירות ובמצב המשפחתי של המשרת.
כמו כן מוצע לקבוע איסור על מתנדבים לעבוד או ללמוד בשעות השירות, למעט לימודי הכשרה לשירות מטעם המפעיל .
סעיף 8 מוצע לקבוע כי עם השלמת תקופת השירות הקבועה לשירות האזרחי, יקבלו משרתי השירות האזרחי תעודה המעידה על השלמת תקופת השירות האזרחי. עוד מוצע לקבוע כי הרשות תמסור למתנדב שהשלים את תקופת השירות הודעה בדבר הזכויות המוקנות לו עם השלמת תקופת השירות.
סעיף 9 מוצע לקבוע הוראות בעניין משמעת והפסקת שירות של משרתים. בתקופת השירות על המשרת למלא אחר הוראות שיינתנו לו מהמפעיל ומהרשות.
כמו כן מוצע לקבוע הוראות לגבי טיפולה של הרשות במשרת שלא ממלא אחר ההוראות והאפשרות הקיימת למנהל הרשות, לאחר שמיעת המשרת, להפסיק את שירותו .
מוצע לקבוע כי המנהל יעביר הודעה לשר הביטחון על הפסקת שירות של משרת וכי המשך הטיפול במשרת שהופסק שירותו יהיה על-ידי הצבא לפי הוראות חוק שירות ביטחון.
סעיף 10 אחד התפקידים המרכזיים של הרשות הוא הפיקוח על מערכת השירות האזרחי, ובכלל זה, אכיפת קיום הוראות החוק המוצע. על מנת שניתן יהיה לבצע את תפקיד הפיקוח, מוצע לקבוע הוראות בעניין הסמכת מפקחים על ידי השר, שיחזיקו בסמכויות לפי חוק זה. על פי המוצע, השר יהיה רשאי להסמיך מפקח רק אם הוברר שאין התנגדות של המשטרה להסמכה כאמור, אם הוא קיבל הכשרה מתאימה ואם הוא עומד בתנאי כשירות נוספים עליהם הורה השר. עוד מוצע לקבוע כי שמות המפקחים יפורסמו ברשומות ובאינטרנט, וכי סמכויות הפיקוח יחולו גם באזור יהודה ושומרון.
סעיף 11 מוצע להבהיר כי למפקחים שיוסמכו על-ידי השר יהיו נתונות הסמכויות הבאות:
(1) סמכות לדרוש מסמכים או ידיעות מכל בעל תפקיד בגוף מפעיל, וכן ממשרת.
(2) סמכות להיכנס למשרדי הגופים המפעילים וכן למקומות שבהם משרתים משרתים, ולעיין במסמכים הרלוונטיים.
עוד מוצע לקבוע כי מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא, בעת מילוי תפקידו, לאחר שהזדהה, וכשיש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יוכל להציג על-פי דרישה.
סעיף 12 מוצע לקבוע כי מפקחים לפי חוק זה יוכלו להפעיל את סמכויותיהם גם ביחס למדינה ומוסדותיה. הוראה זו רלוונטית בכל מקרה בו משרד ממשלתי, או מוסד ממוסדות המדינה, מהווה גוף מפעיל. לצד זאת, ועל מנת להבטיח כי הפעלת סמכויות פיקוח לא תפגע באינטרסים אחרים של המדינה, ובהם שמירה על סודותיה וביטחונה, מוצע לקבוע כי הפעלת סמכויות הפיקוח לפי חוק זה במספר רשויות ביטחוניות (משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, יחידות ויחידות סמך ביטחוניות של משרד ראש-הממשלה, משטרת ישראל, שב"ס, מערך הכבאות וההצלה הארצי והרשות להגנה על עדים), תיעשה לפי נוהל מיוחד. בנוהל, אותו ייקבע השר בהסכמת השר הממונה הרלוונטי לגבי כל אחת מהמערכת הביטחונית, יפורטו התנאים להפעלת סמכויות הפיקוח ברשויות הביטחון השונות. כמו כן, מוצע לקבוע כי הפעלת סמכויות הפיקוח במערכות הביטחון האמורות, תעשה רק בידי מפקח שעבר בידוק והתאמה ביטחונית.
סעיף 13 מוצע להקים בחוק את הרשות במשרדו של השר ולקבוע כי הרשות תהווה יחידת סמך ותפעל בהתאם להחלטות השר ובמסגרת מדיניות הממשלה.
מינהלת השירות האזרחי-לאומי שהוקמה מכוחה של החלטת הממשלה היא הרשות לשירות אזרחי שתוקם לפי הצעת החוק.
מוצע לקבוע כי הממשלה תמנה את מנהל הרשות וזה יהיה כפוף במישרין לשר האחראי.
סעיף 14 מוצע לקבוע כי המתנדבים בשירות אזרחי יעברו הכשרה כללית לצורך התנדבותם בשירות. מנהל הרשות יורה על תוכניות ההכשרה בתחומים שיקבע השר בתקנות. מוצע לקבוע כי ימי ההכשרה ייחשבו כחלק מתקופת השירות של מתנדב, לכל דבר ועניין. על מנת להבטיח את טיב ההכשרה ואיכותה, מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לגבי כשירותם המקצועית של העוסקים במתן ההכשרה, ובכלל זה השכלתם, ניסיונם המקצועי ועברם הפלילי, וכן לגבי המוסדות שבהם תועבר ההכשרה בפועל והציוד הנדרש. ההכשרה הינה חלק מן החובות הבסיסיות של משרתי השירות האזרחי, במטרה להביא לשיפור השירות האזרחי, לקידום המתנדבים, ולעידוד שילובם כאזרחים פעילים ומעורבים במדינת ישראל.
סעיף 15 מוצע לקבוע כי בתפקידי שירות שבהם נדרשת הכשרה מיוחדת, יהא הגוף המפעיל אחראי לכך שהמתנדב יעבור הכשרה מיוחדת כאמור. מוצע לקבוע כי גם תקופה זו תיחשב כחלק מתקופת השירות של המתנדב, למעט במקרים מיוחדים שעליהם יורה המנהל. מוצע להותיר למנהל סמכות זו לנסיבות מיוחדות כגון נסיבות בהן ההכשרה הדרושה הינה ארוכה במיוחד או שהיא מעניקה למתנדב מיומנויות מקצועיות מיוחדות אשר יוכלו לשמש אותו גם לאחר תקופת השירות, כך שאין הצדקה לכלול את ימי ההכשרה האמורים במניין ימי תקופת השירות.
סעיף 16 מוצע לקבוע סמכות לשר להתקין תקנות לביצועו של החוק, ולקצוב את התקופה
המרבית שבה הוא יתקן התקנות לביצוע של החוק לתשעים יום מיום כניסת
החוק לתוקפו.
סעיף 17 מוצע לקבוע שורה של תיקונים עקיפים לחוקים שמסדירים כיום את תנאי המשרתים בשירות האזרחי כמו : זכויות לפי החוק לקליטת חיילים משוחררים התשנ"ד-1994, זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ועוד. כיום בכל החוקים הללו קיימת הפנייה לחוק דחיית שירות. התיקונים העקיפים מתקנים זאת ומפנים לחוק החדש.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
הצעת החוק באה להחליף את סעיף 6 לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם התשס"ב-2002 ולהסדיר מספר סוגיות שהוסדרו בעבר בתקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי) התשס"ז-2007 שהותקנו מכוחו של חוק זה.
מכיוון שתוקפו של החוק פקע ב – 1.8.2012 יש צורך להסדיר את פעילות השירות האזרחי בחוק ראשי חדש.
בסעיף 17 להצעת החוק נכללו תיקונים עקיפים למספר דברי חקיקה, אשר אמורים להסדיר את זכויותיהם של המשרתים לגבי נושאים שונים.
ה. השפעת החוק המוצע על התקציב וההיבט המנהלי של המשרד
(1) הממשלה קבעה בהחלטה מס' 2295 מיום 19.8.2007 שיש להקים את מנהלת השירות האזרחי-לאומי במשרד ראש-הממשלה.
בתחילת שנת 2008 הועברו כל הסמכויות לגבי תחום השירות האזרחי-לאומי ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים למשרד ראש הממשלה ובעקבות כך החלה לפעול מנהלת השירות האזרחי-לאומי. בתחילת שנת 2010 הועברה המנהלת ממשרד ראש-הממשלה למשרד המדע והטכנולוגיה. בהחלטת ממשלה מס' 29 מיום 14.4.2013 נקבע כי כל הסמכויות בעניין השירות האזרחי-לאומי יעברו משר המדע והטכנולוגיה לשר הכלכלה. העברת סמכויות זו אושרה על-ידי הכנסת ביום 22.4.2013 כנדרש.
בכדי לאפשר למינהלת לבצע את התפקידים המוטלים עליה מוצע לעגן את המנהלת הקיימת כָרשות לשירות אזרחי במשרד הכלכלה.
(2) מינהלת השירות האזרחי-לאומי כבר פועלת היום ומפעילה, בין היתר, כ -1,500 משרתים בשירות האזרחי במסלול לפי חוק דחיית שירות ובמסלול השירות האזרחי המשמר. כמובן שכל תוספת של משרתים כרוכה בעלויות נוספות של דמי כלכלה ועלויות הפעלה נלוות, המינהלת פועלת בשיתוף-פעולה מלא מול משרד האוצר לתקצוב העלויות הנדרשות.
(3) מעבר לכך לא ניתן להעריך, בשלב זה, השפעה אפשרית נוספת על תקציב המדינה.
ו. להלן נוסח החוק המוצע
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק שירות אזרחי למי שנדחה שירותו הצבאי, התשע"ג-2013
הגדרות –
1. בחוק זה –
"אזור" – כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007;
"גוף מפעיל" – גוף שהרשות אישרה לעניין הפעלת מתנדבים בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות, לפי הוראות סעיף 5;
"המנהל" – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 13(ד);
"הרשות" – הרשות לשירות אזרחי, כהגדרתה בסעיף 13;
"השר" – שר הכלכלה ;
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמ"ו-1986;
"משרת" – משרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות, כהגדרתו בסעיף 3;
"רשות ציבורית" –
(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהן ויחידות הסמך שלהן;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) בתי המשפט, בתי דין, לשכות ההוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין;
(5) רשות מקומית;
(6) המוסד לביטוח לאומי;
(7) גוף אחר, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
(א) הוא ממלא תפקיד ציבורי;
(ב) הוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיפים 9(1) עד (7) או 9(9) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב];
(ג) עיקר פעילותו בתחומי השירות האזרחי כמשמעותם בסעיף 3;
"שירות אזרחי לפי חוק דחיית שירות" – שירות אזרחי למי שנדחה שירותו הצבאי בהתאם לסעיף 26ד לחוק שירות ביטחון ;
"שירות אזרחי ביטחוני" – שירות אזרחי לתלמידי ישיבות במטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מערך הכבאות וההצלה או המשטרה הירוקה;
מהות השירות האזרחי –
2. בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות יתקיימו כל אלה :
(א) הוא ייעשה בידי משרת אצל גוף מפעיל ;
(ב) הוא יבוצע בישראל או באזור ;
(ג) משרת יסייע לעובדי המפעיל, אך לא ימלא את מקומם ;
(ד) השר יקבע בתקנות תנאים ומגבלות נוספים בנוגע לתפקידי המופנים לשירות אזרחי לתלמידי ישיבות בשים לב לתחומי השירות המפורטים בסעיף 3.
תחומי השירות האזרחי –
3. (א) שירות אזרחי לתלמידי ישיבות יהיה באחד מן התחומים המפורטים להלן, והכל בכפוף להוראות חוק זה ולתקנות – ביטחון פנים, בריאות, רווחה, הגנת הסביבה, סיוע לאזרחים ותיקים, בטיחות בדרכים, חינוך מחוץ לקהילה, קידום תעסוקה, הסברה ממשלתית בנושא זכויות, בטיחות הציבור וקליטת עליה.
(ב) מספר המשרתים שיופנו לשירות בתחום החינוך מחוץ לקהילה לא יעלה על 200 בשנה.
משרת בשירות אזרחי –
4. (א) יראו אדם כמשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות על פי חוק זה אם נתמלאו בו כל אלה :
(1) הוא הופנה על ידי שר הביטחון לשירות ונתן את הסכמתו לכך, בהתאם להוראות סעיף 26ד לחוק שירות ביטחון.
(2) הוא הופנה על ידי הרשות לשירות אזרחי לתלמידי ישיבות בגוף מפעיל.
(3) הוא אינו מקבל שכר עבור השירות.
(4) הגוף המפעיל אינו מקום לימודיו או מקום עבודתו במועד שירותו האזרחי, והכל בכפוף לתקנות.
(ב) מי ששירת או משרת בשירות אזרחי משמר, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 5275 מיום 9.12.2012 יראו אותו כמי שמשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות בהתאם להוראות חוק זה.
גוף מפעיל –
5. (א) המבקש לשמש גוף מפעיל (בסעיף זה – מבקש האישור), יגיש לרשות בקשה לאישור בהתאם להוראות שיקבע השר.
(ב) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת אישור גוף מפעיל למבקש האישור, אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:
(1) אין במטרותיו או במעשיו של מבקש האישור אחד מאלה :
(א) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
(ב) תמיכה במאבק מזויין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
(ג) הסתה לגזענות, אלימות או לטרור.
(2) מבקש האישור הוא אחד מאלה :
(א) רשות ציבורית.
(ב) תאגיד של שבעה חברים לפחות שרוב חבריו אינם קרובי משפחה או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה, שנרשם בישראל ומקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו, והקיים ופועל למטרה ציבורית, ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת אותה מטרה בלבד; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, כאילו עמד בתנאי פסקת משנה זו;
(3) מבקש האישור אינו מפלגה, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992.
(4) מבקש האישור הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות.
(5) הפעילות שיבצעו המתנדבים אצל מבקש האישור תהיה בתחומים הקבועים בסעיף 3.
(ג) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל וכן אמות מידה למילוי תפקידיו, בהתחשב בין השאר בסוגו ובתחום פעילותו, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) היחס בין היקף הפעילות בתחומי השירות כאמור בסעיף 3 לבין כלל הפעילות הציבורית של הגוף המפעיל;
(2) מספר המועסקים בגוף המפעיל, מספר הפעילים בו ומספר מקבלי השירות ממנו.
(3) גובה שכרם של נושאי משרה בגוף המפעיל, בהתחשב במאפיינים שונים של אותו גוף, לרבות המחזור הכספי שלו והיקף מקבלי השירות ממנו;
(4) תקופת תוקפו של אישור גוף מפעיל.
(5) מספר המתנדבים שגוף מפעיל רשאי להפעיל.
(ד) מצא המנהל, בכל עת, כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מפעיל, לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ולשם הבטחת טובת המתנדבים, רשאי הוא להתנות תנאים כאמור, ולהורות על קיומם במהלך תקופת תוקפו של האישור, כולה או חלקה וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם.
(ה) גוף מפעיל יודיע למנהל בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
(ו) המנהל רשאי לבטל אישור גוף מפעיל או להתלותו, לאחר שנתן לגוף המפעיל הזדמנות להביא לפניו את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
(1) הגוף המפעיל הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה.
(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן האישור לפי סעיף זה.
(3) הופר תנאי מהתנאים הנוספים שהורה עליהם המנהל לפי סעיף קטן (ג).
(4) נמצא כי הגוף המפעיל פיטר עובדים בניגוד להוראות סעיף 2(ג) , והחליפם במשרתי השירות האזרחי לתלמידי ישיבות.
(5) האישור ניתן על בסיס מידע כוזב או שגוי.
(ז) המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו לפי סעיפים קטנים (ו)(1) עד (3) אלא לאחר שדרש מהגוף המפעיל לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המפעיל לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים.
(ח) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אחת לשנה, במהלך חודש דצמבר, את רשימת הגופים המפעילים, את תחום הפעילות של כל גוף מפעיל ואת מספר המתנדבים שהוא מפעיל.
משך השירות האזרחי –
6. (א) משך השירות האזרחי לתלמידי ישיבות יהיה כמפורט להלן :
(1) החל משרת את שירותו עד ליום 31 יוני 2014 – ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע למשך שנה או 20 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים.
(2) החל משרת את שירותו החל מ-1 יולי 2014 – ישרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים.
(3) הופנה משרת לשירות אזרחי-בטחוני – ישרת 32 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים.
(ב) השר יקבע הוראות לגבי ימי חופשה והיעדרות מהשירות. המנהל יהיה מוסמך לקבוע ימי חופשה חריגים במקרים מיוחדים.
תנאי השירות של משרתים בשירות האזרחי –
7. ( (א) בין המשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות לבין הגוף המפעיל והרשות השירות האזרחי, לא יחולו יחסי עובד ומעביד.
(ב) בלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 4(א)(3), מתנדב בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות זכאי לדמי כלכלה, להחזר נסיעות ולתנאי שירות נוספים.
(ג) השר, בהסכמת שר האוצר, יתקין תקנות לעניין שיעור דמי הכלכלה ותנאי השירות של המשרת ורשאי הוא לשקול לעניין זה את השיקולים שלהלן, והכל בתנאי ששיעור דמי הכלכלה לא יעלה על שכר המשרת בשירות צבאי:
(1) סוג התפקיד ואופי השירות.
(2) משך השירות האזרחי לתלמידי ישיבות.
(3) מצבו המשפחתי של המשרת ומקום מגוריו.
(ד) תניה הגורעת מתנאי השירות המפורטים בתקנות, אין לה תוקף.
(ה) בשעות השירות לא יעבוד המשרת בעבודה המזכה בשכר, ולא ילמד במסגרת לימודית כלשהי, למעט לימודי הכשרה לשירות מטעם המפעיל בהתאם להוראות חוק זה.
אישור על השלמת השירות האזרחי –
8. השלים משרת את תקופת השירות בהתאם להוראות סעיף 6 ומצא המנהל, לאחר קבלת חוות דעתו של הגוף המפעיל, כי עמד המשרת בכל תנאי השירות בכפוף להוראות חוק זה –
(1) ינפיק לו המנהל אישור בכתב על השלמת השירות האזרחי לתלמידי ישיבות;
(2) תיתן לו הרשות הודעה בדבר הזכויות הנתונות למשרת שהשלים את תקופת השירות.
משמעת והפסקת שירות –
9. (א) משרת ימלא אחר הוראות הגוף המפעיל והוראות הרשות בכל תקופת שירותו, בכל הקשור לביצוע שירותו.
(ב) נמצא כי לא מילא משרת אחר התנאים המפורטים בחוק זה או שלא עמד בהוראות המפעיל הנוגעות לשירות רשאי המנהל, לאחר שקיבל את חוות דעתו של הגוף המפעיל, להפסיק את שירותו האזרחי של המשרת או לא להעניק למשרת אישור על השלמת שירותו כאמור בסעיף 8, ובלבד שהתקיימו כל התנאים שלהלן:
(1) המשרת זומן לשימוע לבחינת הפסקת שירותו או אי מתן אישור על השלמתו.
(2) הנימוקים להפסקת השירות או לאי מתן האישור הועברו למשרת 7 ימים לפחות לפני מועד השימוע שנקבע.
(ג) הופסק שירותו האזרחי של המשרת כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך המנהל לשר הביטחון או מי שמונה על ידו, לא יאוחר משבעה ימים מיום שהופסק שירותו.
(ד) משרת שהופסק שירותו האזרחי על פי סעיף זה, יחול עליו סעיף 26ד לחוק שירות ביטחון.
הסמכת מפקחים –
10. (א) השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי הרשות, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.
(ב) שמות המפקחים שהוסמכו לפי סעיף זה, יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
(ג) מפקח מוסמך להפעיל את הסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, גם באזור.
סמכויות פיקוח –
11. ( (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות אופי השירות האזרחי ואיכותו, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה –
(1) לדרוש מבעל תפקיד בגוף מפעיל וממשרת, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו;
(2) להיכנס למשרדי כל גוף מפעיל ולמקומות בהם יש לו יסוד סביר להניח שמתבצע שירות על ידי משרתים, ולעיין בכל מסמך הדרוש לו לצורך ביצוע תפקידו; ואולם, אם המשרדים האמורים משמשים למגורים, לא ייכנס אליהם המפקח אלא במועד סביר שתואם עם מנהל המקום, ובהיעדר מנהל כאמור – עם כל דיירי המקום, או על פי צו של בית משפט.
(ב) בסעיף זה "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.
(ג) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
(ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו וכשיש בידו תעודה החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
תחולת סמכויות הפיקוח על המדינה –
12. (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה, כלפי המדינה ומוסדותיה.
(ב) השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על תנאים לשימוש בסמכויות לפי סעיף 11 כלפי מערכת הביטחון, בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו; השר, בהסכמת השר הממונה, יורה על נוהל ראשון לפי סעיף קטן זה, בתוך 180 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על שינוי של הנוהל האמור באותו סעיף קטן.
(ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 11 כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.
(ה) בסעיף זה –
"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:
(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומערך הכבאות וההצלה הארצי;
(4) הרשות להגנה על עדים;
"השר הממונה" – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין הגופים המנויים בפסקה (1) להגדרה "מערכת הביטחון" – שר הביטחון;
(2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (2) להגדרה "מערכת הביטחון" – ראש הממשלה;
(3) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (3) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון" – השר לביטחון הפנים.
הרשות לשירות אזרחי –
13. ( (א) מוקמת בזאת במשרדו של השר, הרשות לשירות אזרחי, אשר תהיה אחראית על הפעלת השירות האזרחי על פי הוראות חוק זה.
(ב) הרשות תהא יחידת סמך במשרדו של השר ותפעל בהתאם להחלטות השר ובמסגרת מדיניות הממשלה והכל לפי הוראות חוק זה.
(ג) מנהלת השירות האזרחי הקיימת ביום כניסתו לתוקף של חוק זה היא הרשות לשירות אזרחי על פי סעיף זה.
(ד) הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, את המנהל שיהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות.
(ה) המנהל יהיה עובד המדינה ויהיה כפוף במישרין לשר.
הכשרות לשירות אזרחי –
14. (א) משרת יעבור הכשרה מתאימה לשירות לפי הוראות סעיף זה (להלן – הכשרה לשירות); הרשות אחראית למתן ההכשרה.
(ב) המנהל יורה על תכניות הכשרה לשירות, בתחומים שיקבע השר, ורשאי הוא להורות על המועדים שבהם תועבר ההכשרה לשירות במהלך תקופת השירות.
(ג) ימי ההכשרה לשירות יחשבו חלק מתקופת השירות האזרחי.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההכשרה לשירות, ובכלל זה הוראות לגבי השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון ועבר פלילי של העוסקים במתן ההכשרה וכן הוראות לעניין המתקנים, הכיתות והציוד הדרושים למתן ההכשרה.
הכשרה מיוחדת –
15. (א) גוף מפעיל אשר מפעיל משרת בתפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, אחראי לכך שהמתנדב יעבור את ההכשרה האמורה, וזאת נוסף על ההכשרה לשירות לפי סעיף 14.
(ב) תקופת ההכשרה המיוחדת האמורה בסעיף קטן (א) תיחשב חלק מתקופת השירות, למעט במקרים מיוחדים שיורה עליהם המנהל.
תקנות –
16. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא יתקין תקנות לביצועו בתוך 90 יום מיום כניסת החוק לתוקפו.
תיקונים עקיפים –
17. (א) בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, בסעיף 11 (ג) –
במקום פסקה (3) יבוא:
"(2) הוא החל לשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות כהגדרתו בחוק השירות אזרחי למי שנדחה שירותו הצבאי התשע"ג-2013, ובלבד ששירת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות שישה חודשים לפחות;";
(ב) בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 –
בסעיף 1, בסוף ההגדרה "שירות אזרחי" יבוא –
"או שירות אזרחי לתלמידי ישיבות כהגדרתו בחוק דחיית שירות בחוק השירות אזרחי למי שנדחה שירותו הצבאי התשע"ג-2013,";
(ג) בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 –
(1) בסעיף 1 – לאחר ההגדרה "מתנדב בשירות לאומי" יבוא –
"מתנדב בשירות אזרחי" – מתנדב המשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות לפי חוק השירות האזרחי למי שנדחה שירותו התשע"ג-2013;
ולאחר ההגדרה "שיעור הפיצוי" יבוא –
שירות אזרחי לתלמידי ישיבות" – כהגדרתו בחוק השירות אזרחי למי שנדחה שירותו, התשע"ג-2013;"
"שירות לאומי" – כהגדרתו בפסקה 3(ב) בסעיף 238
(2) בסעיף 158, בהגדרה "מבוטח", בפסקה (3), בכל מקום, במקום "בשירות לאומי" יבוא "בשירות לאומי או בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות" ובמקום "השירות הלאומי" יבוא "השירות הלאומי או השירות האזרחי לתלמידי ישיבות";
(3) בסעיף 160(ה), לאחר "בשירות לאומי" יבוא "או בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות ";
(4) בסעיף 238, בהגדרה "ילד", בפסקה (3), לאחר פסקת משנה (ב)(1) , יבוא:
"(2) מתנדב בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות לפי חוק השירות האזרחי למי שנדחה שירותו התשע"ג-2013;";
(5) בסעיף 348(ה), במקום המילים "כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם התשס"ב-2002" יבוא " כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השירות האזרחי למי שנדחה שירותו התשע"ג-2013".
(6) בסעיף 351(יא) יבוא –
(א) בפסקה (2א), אחרי המילה " בהתנדבות" יבוא " או בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השירות האזרחי למי שנדחה שירותו התשע"ג-2013;
(ב) בפסקה (2ב), אחרי המילים שבסעיף 238" יבוא "או בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות כהגדרתו בחוק השירות אזרחי".
