הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול גיוס חובה), התשע"ח–2018 של ח"כ מוסי רז.

היום, שני 11.06.2018 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון-ביטול גיוס חובה) של חברי כנסת מהסיעות השונות. הצעת חוק זו, מבקשת לקבוע כי אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים יגויס לשירות סדיר בתנאי שלא הביע התנגדות לכך. בכך יהפוך הגיוס לצה"ל לשוויוני. 

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתמוסי רז                                          דב חנין                                                 מנחם אליעזר מוזס                          יהודה גליק                                עיסאווי פריג'  
______________________________________________                                          
                                             פ/5473/20
 
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול גיוס חובה), התשע"ח–2018
 
תיקון סעיף 1
1.
בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1], בסעיף 1 –
 
 
(1)      בהגדרה "יוצא צבא", בסופה יבוא "ושלא הביע התנגדות להתגייס לשירות סדיר";
 
 
(2)      בהגדרה "מיועד לשירות ביטחון", בסופה יבוא "ושלא הביע התנגדות להתגייס לשירות סדיר".
דברי הסבר
לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, כל אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים ושלא קיבל פטור משירות צבאי, מחויב להתגייס לשירות סדיר. נכון לשנת 2017 יותר משליש מהחייבים בגיוס אינם מתגייסים. לשם השוואה, בשנת 1990 עמד שיעור הגיוס על 75%. לדברי סא"ל קרן קרוגר בן-נתן, ראש ענף תכנון ומחקר באגף כוח האדם בצה"ל בישיבת ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל, עולה כי עד שנת 2020, ישנו צפי לירידה באחוז נוסף.
רעיון צבא העם שייך לנחלת העבר ואינו מתאים לחברה הישראלית כיום. הניסיונות להחיל את גיוס החובה מצריכים משאבים כלכליים רבים מהמשק הישראלי,  דבר אשר פוגע בחברה הישראלית ובביטחון אזרחי המדינה.
לפי נתוני צה"ל לשנת 2018, חלה עלייה במספר המיועדים לשירות ביטחון המקבלים פטור מגיוס על רקע נפשי משנת 2013 ועד שנת 2017. כמו-כן, חלה עלייה של כ-15% במספר החיילים אשר מקבלים פטור תוך כדי השירות במהלך שנים אלו. ריבוי הפטורים יכול להעיד על חוסר ההתאמה של צעירים רבים לשירות בצה"ל. יכולותיו של הצבא לא נפגעות בעקבות זאת.
בנוסף, המצב כפי שהוא כיום (קרי, רק כשני שליש מהאוכלוסייה מתגייסים) פוגע בערך השוויון, שהוא ערך מהותי בקיום חברה דמוקרטית. בעוד שהיחידות הלוחמות נמצאות בתפוסה כמעט מלאה ולחלקן אף ביקוש גבוה של מתגייסים, ישנו עודף של חיילים בתפקידים העורפיים.
יתרה מכך, גיוס החובה פוגע בעיקר בחיילים מאוכלוסיות מוחלשות, בייחוד באלה המבקשים לסייע בפרנסת המשפחה אך נאלצים להתגייס תמורת שכר זעום. רבים מהם נפקדים מהשירות כשהם מעדיפים לעבוד לטובת פרנסת המשפחה, כך שצה"ל משקיע משאבים גם באיתורם ובאכיפת חובת הגיוס.
נתוני הכליאה בצבא מצביעים על הפגיעה באוכלוסיות אלה: שלושה מתוך ארבעה כלואים בכלא הצבאי מרצים עונש מאסר עקב נפקדות או עריקות; 13% מהכלואים הם בני העדה האתיופית, המהווים רק 3% מכלל החיילים ואחוז נמוך מכך מהאוכלוסייה הכללית; ושליש מהכלואים הם עולים חדשים. ייצוג היתר של האוכלוסיות המוחלשות בכלא הצבאי מראה כי השאיפה לשוויון, העומדת בבסיס תפישת צבא העם מובילה דווקא להעמקת הפערים.
לפיכך, מוצע לקבוע כי אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים יגויס לשירות סדיר בתנאי שלא הביע התנגדות לכך. בכך יהפוך הגיוס לצה"ל לשוויוני.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/4296/18).
 הצעתו חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/316/19; פ/1060/20).
 
 
[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.