הצעת חוק רישום נישואין אזרחיים באילת (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018 של חברות הכנסת קסניה סבטלובה ויעל כהן פארן ממפלגת המחנה הציוני

בהצעת חוק זו מבקשות חברות הכנסת קסניה סבטלובה ויעל כהן פארן  לאפשר  כי טקס ואישור הנישואין האזרחיים בישראל יוכלו להתקיים בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, ובכך לא יהיה כדי להסב פגיעה אנושה בסטטוס-קוו.

בראיון לעיתון מעריב אמרו חברות הכנסת: "מדינת ישראל נוהגת באופן אמביוולנטי ביחס לנישואים אזרחיים, כאשר מחד גיסא אינה מכירה בהם כמוסד חוקי ולגיטימי בתחומה, ומאידך גיסא נוהגת להכיר בבני זוג ישראלים, שנישאו בטקס אזרחי בחו"ל, כזוג נשוי לכל דבר. נראה כי יש מקום לעגן בחוק את הנישואים האזרחיים גם בישראל. בני זוג ישראלים רבים בוחרים להינשא בנישואים אזרחיים מעבר לים וזכותם הדמוקרטית להתחתן בדרך שבה הם חפצים בשטח מדינת ישראל".

מספר פנימי: 2025218
הכנסת העשרים

יוזמות:      חברות הכנסת קסניה סבטלובה                                          יעל כהן-פארן
              
______________________________________________                                           פ/5392/20
                                          
הצעת חוק רישום נישואין אזרחיים באילת (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018
 
פקודת הנישואין והגירושין (רישום)
1.
בפקודת הנישואין והגירושין (רישום)[1] ­–
 
 
(1)      בסעיף 2, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
 
 
 
"(ב)    נישואין אזרחיים – נישואין אזרחיים לעניין חוק זה הם עריכת נישואין של בני זוג בגירים שהחליטו לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף על-ידי קיום טקס ורישום מעמדם הזוגי אצל נוטריון מוסמך, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976[2] (להלן – חוק הנוטריונים), אשר הוסמך לעניין זה בלבד על-ידי לשכת עורכי-הדין, למלא את תפקיד הפקיד המסדיר קידושין בשמה ואשר התקיימו  בתחום המוניציפלי של העיר אילת בלבד.";
 
 
(2)      בסעיף 3, אחרי "קידושין", יבוא "או טקס עריכת הנישואין";
 
 
(3)      בסעיף 8, אחרי "רב" יבוא "או נוטריון", במקום "בסעיף 2א" יבוא "בסעיף 2", אחרי "הרבנות הראשית" יבוא "ולעניין נישאין אזרחיים, בהסכמת שר המשפטים ושר הפנים.".
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)
2.
בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953[3]
 
 
(1)      בסעיף 1, בסופו יבוא "אולם, בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, יערכו נישואין אזרחיים כהגדרתם בפקודת הנישואין והגירושין.";
 
 
(2)      בסעיף 2, בסופו יבוא "אולם, בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, יכולים להיערך נישואין אזרחיים, כהגדרתם בסעיף 2(ב) לפקודת הנישואין והגירושין (רישום)."
תיקון חוק הנוטריונים
3.
בחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976[4], בסעיף 7, אחרי פסקה (11) יבוא:
 
 
"(12)  לערוך טקס נישואין אזרחיים ולרשום בני זוג שהחליטו לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף על-ידי קיום טקס ורישום מעמדם הזוגי אצל נוטריון מוסמך".
דברי הסבר
בישראל, מוסד הנישואין האזרחיים כיום אינו מעוגן בחוק, וזאת בשונה מדמוקרטיות רבות ברחבי העולם. בכמה מהדמוקרטיות בעולם. נישואין שנערכים בטקס אזרחי הם בגדר חובה, עוד בטרם בני זוג רשאים להינשא בטקס דתי. מדינת ישראל נוהגת ביחס לנישואין אזרחיים באמביוולנטיות, מחד גיסא אינה מכירה בהם כמוסד חוקי ולגיטימי בתחומה, ומאידך גיסא נוהגת להכיר בבני זוג ישראלים, שנישאו בטקס אזרחי ברחבי העולם, כזוג נשוי מן השורה. אם כן, נראה כי יש מקום לעגן בחוק את הנישואין האזרחיים אף בישראל.
כיום, אין זה סוד כי בני זוג ישראלים רבים בוחרים להינשא בנישואין אזרחיים בחוץ-לארץ. באופן פרדוקסאלי, זכותם הדמוקרטית להינשא בדרך שבה הם חפצים נמנעת מהם במדינת ישראל הדמוקרטית. יתר על כן, במקום להשקיע את זמנם ומרצם בישראל, הם נאלצים לנסוע לחוץ-לארץ.
יש לאפשר לאזרחים ישראליים לבחור בעצמם את אורחות חייהם, ובפרט לממש את זכותם הדמוקרטית האוניברסלית להינשא בטקס אזרחי בישראל, ובכך להדגיש את צביונה הדמוקרטי והליברלי של מדינת ישראל.
עם זאת, לאור קיומו של הסטטוס-קוו והרצון להימנע מפגיעה בו, ככל הניתן, מוצע כי טקס ואישור הנישואין האזרחיים בישראל יוכלו להתקיים בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, ובכך לא יהיה כדי להסב פגיעה אנושה בסטטוס-קוו. העיר אילת, הנחשבת כיום לעיר תיירותית, מוחרגת מהיטל מס הערך המוסף. בצמוד להחרגה זו, בשנים האחרונות אף הוצע להקים בעיר קזינו ראשון בישראל. מכאן, ברוח זו, ראוי להחיל את מוסד הנישואין האזרחיים בישראל, באופן מוגבל, בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, שכן הדבר עשוי לתרום לפיתוח התיירות, לכלכלה של העיר אילת בפרט ולכלכלה של מדינת ישראל בכלל. זאת ועוד, נישואין אזרחיים באילת יאפשרו לזוגות ישראליים רבים שיבחרו להינשא במסגרת טקס נישואין אזרחי לממש את זכותם זו בישראל, ללא צורך בנסיעה לארצות מחוץ-לארץ, כך שמשאביהם ינותבו לטובת המשק הישראלי.
בהתאם לאמור, הצעת חוק זו מציעה לתקן במקביל את פקודת הנישואין והגירושין (רישום), את חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, וכן את חוק הנוטריונים, התשל"ו–1976.        
בפקודת הנישואין והגירושין (רישום) הנהוגה כיום נכתב כי יש מקום להסמיך פקיד להסדיר את הנישואין של בני זוג המבקשים להינשא בחתונה אזרחית. עם זאת, החוק לא הגדיר פקיד מסוים אשר ישמש כרשות רושמת נישואין. מוצע כי נוטריון מוסמך שהוסמך במיוחד לתפקיד זה, יוכל לשמש רשות רושמת נישואין מתוקף מעמדו כמשפטן בעל ניסיון. בהתאם לכך, מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976 ולהוסיף את פסקה (12), כמפורט בהצעת חוק זה. בתוך כך, הצעת חוק זה מסמיכה נוטריון מוסמך לחתום על מסמך משפטי שיהווה תעודת נישואין רשמית, שתכשיר בני זוג כזוג נשוי שנישא בחתונה אזרחית.
בהתאם לזאת, מוצע לתקן את סעיפים 1-2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, כמפורט בהצעת חוק זה, כך שנישואין אזרחיים בישראל יוכלו להיערך בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, וזאת על פי דין הנישואין האזרחיים, כמשמעו בסעיף 2(ב) לפקודת הנישואין והגירושין (רישום). בכך, יש ממש כדי לקדם את הדמוקרטיה הישראלית והכלכלה הישראלית ולהביא לחיזוק החברה במדינת ישראל.