הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשע"ט–2018 של ח"כ יעקג מרגי

היום, שני 26.11.2018 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשע"ט–2-18 של ח"כ יעקב מרגי (ש"ס). הצעת החוק מבקשת להבהיר כי מוסד להשכלה גבוהה הוא בן חורין לקבוע מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסת           יעקב מרגי                                                 שולי מועלם-רפאלי
______________________________________________                                           
                                              פ/5887/20
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשע"ט–2018
 
תיקון סעיף 4
1.
בחוק זכויות הסטודנט, התשע"ז–2007[1], בסעיף 4 –
 
 
(1)      במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
 
 
 
"(ב)    קיומם של מוסדות להשכלה גבוהה או של מסלולי לימוד להשכלה גבוהה הנפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת וכן מסלולי לימוד נפרדים לשם קידום קבוצות אוכלוסיה מסוימות ושל תנאי קבלה מקלים לפי סעיף 9(ב) לא ייחשבו הפליה לפי סעיף קטן (א) או לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה  למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000[2].";
 
 
(2)      אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
 
 
 
"(ב1)  יראו קיומם של מוסדות נפרדים או של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת כחלק מחופש הפעולה של המוסד כמשמעותו בסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[3]."
 
 
 
דברי הסבר
התפיסה המקובלת בישראל היא שאין לראות בכל הפרדה מגדרית על רקע אורח חיים דתי-תרבותי במרחב הציבורי הפליה פסולה וכי בנסיבות מסוימות ניתן לאפשר אותה באופן מאוזן ומידתי.
מטרת הצעת חוק זו להבהיר כי מוסד להשכלה גבוהה הוא בן חורין לקבוע מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, כמקובל במדינות רבות אחרות לדוגמה הממלכה המאוחדת של בריטניה, ארצות הברית של אמריקה ואוסטרליה.
התיקון המוצע מסתמך על קיומן בפועל של אפשרויות רחבות ללימודים ללא הפרדה מגדרית בכל האוניברסיטאות וברובם המכריע של המוסדות להשכלה גבוהה.
הצעת החוק מבוססת על ההכרה בחופש הדת והמצפון של סטודנטים וחברי הסגל האקדמי כזכות יסוד רחבת היקף, שאוזכרה, בין היתר, בבג"ץ 1514/01 גור אריה נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו; בג"ץ 650/88 התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות; בג"ץ 96/5016 חורב ואח' נ' שר התחבורה ואח'. זכות זו נובעת מהזכות הבסיסית לאוטונומיה ומהשאיפה לטפח את יכולתו של כל מי שנברא בצלם לגבש את אישיותו באופן חופשי, לבטא את שאיפותיו ולבחור בדרכים להגשמתן, כנזכר, בין השאר בע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים "כרמל" חיפה; בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בכסלו התשע"ט – 26.11.18