היום, רביעי 1.7.2020 עלתה להצבעה במליאת הכנסת הצעת החוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האסיפה הבוחרת), התש"ף–2020 של ח"כ אלעזר שטרן (מפלגת יש עתיד- תל"ם). הצעת החוק נפלה ברוב של 42 מתנגדים ו20 תומכים.
בין השאר, על פי הצעת החוק מוצע להגדיל את מספרם הכולל של חברי האסיפה הבוחרת. מוצע לקבוע בחוק הוראות שיבטיחו כי הייצוג המינימלי של נשים לא יפחת מ-20% מחברי האסיפה הבוחרת. מוצע שבמקום בו נדרש מינוי רבנים לוועדה הבוחרת על ידי הרבנים הראשיים ובאותה עת לא יכהנו רבנים ראשיים נבחרים, ימונו הרבנים לוועדה הבוחרת על ידי הממשלה בהתייעצות עם השר. מוצע שכנציגי ציבור מכוח תפקיד יכהנו רק נציגים מכוח בחירה ולא מכוח מינוי. מוצע לתקן את החוק כך שבכל מקום בו נכתב "השר" המשמעות תהיה ראש הממשלה ושר המשפטים. הצעת החוק גם מבקשת לקבוע ייצוג הולם גם לרבני מושבים ולרבני קיבוצים.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) עלה להציג את הצעת החוק ואמר:
"המטרה של החוק הזה, האמת היא, היא לתקן עוול היסטורי, מעליב, פוגע, במעמד האישה בישראל, ביהדותה של מדינת ישראל, במעמדה של הרבנות הראשית. יש במדינת ישראל חוקים: בוועדה למינוי שופטים, לפי חוק, ארבעה מתוך תשעה חברים – נשים; בוועדה למינוי דיינים, מתוך 11 יש ארבע נשים; בדירקטוריונים שיעור הנשים צריך להיות 50%. אבל מה קורה? ברבנות הראשית לישראל, בגוף הבוחר כ-150 אנשים, יש אולי, אולי, 10% נשים. אי-אפשר יותר. אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני שר הדתות, שאנחנו מכבדים – גם אני מכבד את זה, גם הצעת החוק הזאת מכבדת את זה – שלפחות 50% פלוס 10% יהיו רבנים בגוף הבוחר הזה. מה הפחד? היא גם מכבדת את זה, דרך אגב, שיהיו רבנים של קיבוצים ומושבים – כל מי שנוגע למה שצריכה להחליט רבנות ראשית. זאת אומרת החוק הזה הוא חוק שצריך תיקון. דרך אגב, גם דאגנו שיהיו שם רבני יישובים מיהודה ושומרון. תיקנו את זה. הגעתי על זה להסכמות עם הרב אלי בן-דהן. החוק מוסיף 50 נשים – אני הסכמתי לרדת ל-182 במקום 50. מה הבעיה הייתה? שהרבנים יהיו 50% פלוס עשרה. גם החוק הזה מקפיד על זה. מה החשש? האמת, אני לא יודע. למה אני לא יודע מה החשש? בגלל שהחוק הזה, לדעתי, יקרב את הרבנות לעם. יכול להיות שהחשש הוא שמא, חס וחלילה, ייבחר רב ציוני. הרבנות הראשית לישראל הוציאה היום הודעה. זה מה שכתוב ב-ynet לפני כמה שעות: "בעקבות החשיפה על הודעת היועץ המשפטי לאפשר מערך בחינות הלכה ממלכתי לנשים מאיים הרב הראשי יצחק יוסף כי אם הרבנות הראשית תחויב לבחון נשים יופסקו במחאה גם הבחינות לגברים עד לאישור חוק עוקף בג"ץ שימנע את המהלך". עד לאישור חוק עוקף בג"ץ שימנע את המהלך. אתם יודעים למה הרב יוסף יכול להגיד: "עד לאישור חוק עוקף בג"ץ"? אני אגיד לכם למה: בגלל שבהסכם הקואליציוני שכתבה הממשלה הזאת כתוב שיישמר הסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה. זאת אומרת אין יותר נשים בגוף הבוחר של הרבנות הראשית חוץ מהמספר הנוכחי, כפי שהיה מקובל עשרות שנים בישראל. "אם יהיה שינוי שיפגע בסטטוס-קוו יפעלו ראש הממשלה והגוש שלו ביחד ובמחויבות הדדית לתיקון הפגיעה על מנת לשמר את הסטטוס-קוו". זאת אומרת, אני העברתי את זה בממשלה. בהסכם הקואליציוני – הרבנות הראשית הוציאה היום הודעה על חוק עוקף בג"ץ בגלל שההסכם הקואליציוני שהחברים והחברות שלי מכחול לבן שהתחייבו ליהדות מכבדת נשים וגם לתיקון הייצוג של נשים בגופים האלה כתבו שהם מחויבים שיישמר הסטטוס-קוו, ואם בג"ץ יחליט משהו יהיה חוק עוקף בג"ץ. נשמע את התשובה וניפגש פה".
שר הדתות יעקב אביטן (ש"ס) השיב לדבריו של ח"כ אלעזר שטרן:
"כמי שגדל בבית רבני, בית ששירת עשרות שנים – אני רואה את מוסד הרבנות ואני מכיר אותו מקרוב, ואני אומר לכם שרבניה של ארץ ישראל והרבנות הראשית לישראל היא רבנות שמכילה את כולם. גם אצלה אין הבדל, וחלילה לא פוגעת בשום אישה, שום איש, שום אדם. היא יודעת לקבל את הגר, את האחר, ואת השונה, והיא יודעת להכיל. הצעת החוק מבקשת לשנות את תנאי הסף המפורטים בחוק הרבנות הראשית לישראל. ובכך לצמצם את תנאי הכשירות לכהונת רב ראשי לישראל. הצעת החוק הזו מופנית כלפי רבנים בעלי שם ומעמד ציבורי איתן בעולם הרבני, שצמחו שלא במסגרת מערך הרבנות או הדיינות המוסדי, ובהתאם להצעה תיחסם בפניהם האפשרות להתמודד לכהונת רב ראשי. ביחס לאספה הבוחרת, שהיא מורכבת, כפי שאתם יודעים, בחוק מ-80 רבנים ו-70 אנשי ציבור – איזון קטן: 10 רבנים יותר – ומיוצג בה מגוון רחב של בעלי תפקידים, בגוף הבוחר הזה – גופים ואינטרסים. ובכלל זאת, נמצאים בגוף הבוחר רבנים מקרב מערכת הרבנות המוסדית על סוגי השונים – מהקיבוצים, מהמושבים, מהערים, מכל מקום. נציגי השלטון המרכזי – מהרשות המחוקקת, מהרשות המבצעת, ראשי רשויות. בראשי רשויות ודאי יש נשים. יש הכול. זה מגוון רחב וגדול. נציגי השלטון המקומי, לרבות ראשי רשויות מהמגזר העירוני ומהמגזר ההתיישבותי. דיינים מקרב מערכת בתי הדין הרבניים ועוד. המכסה הזאת מייצרת אפשרות של ייצוג נשי ראוי באספה הבוחרת. הרכב האספה הבוחרת משקף את אותו איזון עדין ומורכב בין מגוון האוכלוסיות, עדות, אינטרסים וגופים הנוגעים לעניין. הוא מביא לידי ביטוי את היותה של הרבנות הראשית המוסד הממלכתי הרבני העליון במדינת ישראל, שנועד לשרת את כלל שדרות הציבור. זה גוף שיודע להביא ייצוג מתאים לעולם של רבנים ראשיים שיודעים לייצג את כלל האוכלוסייה, את כלל המגזרים, את כלל התושבים בעם ישראל. ולכן אנחנו צריכים מכאן לדעת, לבוא ולהבין את הכוח הגדול שהגוף הבוחר הזה, שקיים שנים רבות, ויש בתוכו נשים, ויש בתוכו הכול".
לקריאת הצעת החוק יש ללחוץ כאן
מוקדם יותר במהלך במהלך היום, פרסמה ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן) פוסט פייסבוק מקדים להצבעה, בו כתבה כי כל מטרתה של הצעת החוק היא להביך אותה על ידי שתצביע נגד מצפונה, במקום להגיע לפשרה מוסכמת על הצעת החוק:
"היום זה יקרה בפעם הראשונה אבל אני מניחה שזה הולך להפוך לטקס קבוע. מישהו מחברי הכנסת של האופוזיציה יגיש הצעת חוק שאני מזדהה איתה מאד. היום יהיה זה אלעזר שטרן שהגיש הצעה להגדלת מספר הנשים בגוף הבוחר את הרבנות הראשית. בשבוע הבא זה יהיה מישהו אחר. מטרת הגשת הצעת החוק הספציפית הזו: להביך אותי. איך אני יודעת? כי לא קדמה לה עבודת הכנה עם גורמים רלוונטיים או אפילו איזשהו משא ומתן. ללא תהליך, המניע היחיד הוא להיות "אופוזיציה לוחמת". (בהצעות האחרות המטרה היא להביך אותנו. הפעם זה אותי בלבד. יחס אישי). ועדין. זו הצעה חשובה. אז ביקשתי מהממשלה לא לפסול אותה אלא לדחות את ההחלטה בכמה חודשים כדי לתת לי הזדמנות לקדם אותה בהסכמה ולאחר הכנה ודיון. הממשלה הסכימה אבל חבר הכנסת המגיש התנגד. הוא רוצה הצבעה עכשיו. ברגע זה. למרות שהבחירות לרבנות יהיו רק ב2023. כי המטרה היא לא להעביר אלא להביך. ולהביך זה עכשיו."
לקריאת הפוסט המלא יש ללחוץ כאן
