תיקון להצעת חוק בתי דין רבניים: חלוקת הרכוש בין הבעל לאישה באופן שוויוני

ההצעה, שהוגשה ע"י חברות הכנסת זהבה גלאון ומיכל רוזין מסיעת "מרצ", דנה בחלוקת הרכוש בין הבעל לאישה לאחר תהליך הגירושים. חלוקה זו לרוב אינה שוויונית והצעת החוק באה במטרה לתקן מצב זה.
 מתוך דברי הסבר לחוק:
 "מאחר ובמרבית המקרים החלק הארי של הרכוש רשום על שם הבעל, כשהגיע הדיון לבית הדין הרבני, החלוקה הותירה את האישה בתום הליך הגירושין ללא רכוש המשקף את חלקה בנישואים. לאחר שניתן בג"ץ בעניין בבלי הוחלה חובה על בתי הדין הרבניים לפסוק בנושא חלוקת הרכוש לפי חזקת השיתוף המחילה דין שווה לשני בני הזוג ברכוש, הגם שאינו רשום על שם שניהם. עם זאת, בתי הדין ברוב המקרים מסרבים לגזירה זו וממשיכים לפסוק על פי הדין הדתי. משכך, הפגיעה בנשים והפליתן לעומת הבעל נותרת בעינה.
לכן, כדי לוודא שנשים לא יצאו נפסדות מהליך הגירושין ומחלוקת הרכוש יש להותיר את חלוקת הרכוש כסמכות ייחודית של בית המשפט לענייני משפחה."
 

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – החרגת שפיטה בענייני רכוש בעת גירושין), התשע"ה–2015
תיקון סעיף 3   
 1.     בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 , בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
        "(ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ידון בית הדין הרבני בחלוקת הרכוש בין בני זוג."

דברי הסבר
מטרת חוק זה לוודא כי נשים לא יופלו לרעה בחלוקת הרכוש המשותף בהליך הגירושין בעקבות הדיון בעניינן בבתי הדין הרבניים, ובעקבות פסיקה המבוססת על הדין הדתי ולא על הדין האזרחי.
כיום קיימת סמכות לבית הדין הרבניים לעסוק בנושא חלוקת הרכוש בין בני זוג המבקשים להתגרש אם אחד מבני הזוג כרך אותו לתביעת הגירושין שהגיש לבית הדין. טרם ניתן בג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2) 221 (1994). החילו בתי הדין הרבניים את הדין הדתי על חלוקת הרכוש, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה החילו את הדין האזרחי. ההבדל בדין שהוחל יצר הבדל בתוצאות. בתי הדין הרבניים חילקו את הרכוש לפי הרישום ואילו בית המשפט לענייני משפחה החילו את חזקת השיתוף. מאחר ובמרבית המקרים החלק הארי של הרכוש רשום על שם הבעל, כשהגיע הדיון לבית הדין הרבני, החלוקה הותירה את האישה בתום הליך הגירושין ללא רכוש המשקף את חלקה בנישואים. לאחר שניתן בג"ץ בעניין בבלי הוחלה חובה על בתי הדין הרבניים לפסוק בנושא חלוקת הרכוש לפי הדין האזרחי, קרי לפי חזקת השיתוף המחילה דין שווה לשני בני הזוג ברכוש, הגם שאינו רשום על שם שניהם. עם זאת, בתי הדין ברוב המקרים מסרבים לגזירה זו וממשיכים לפסוק על פי הדין הדתי. משכך, הפגיעה בנשים והפליתן לעומת הבעל נותרת בעינה.
לכן, כדי לוודא שנשים לא יצאו נפסדות מהליך הגירושין ומחלוקת הרכוש יש להותיר את חלוקת הרכוש במסגרת הדין האזרחי בלבד, כלומר כסמכות ייחודית של בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך מוצע להוציא את חלוקת הרכוש מרשימת הנושאים הניתנים לכריכה לתביעת הגירושין המוגשת לבית הדין הרבני.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואילן גילאון (פ/3176/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/709/19).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ה – 11.5.15
 

שינוי גודל גופנים