קצת סדר במועצות הדתיות- הצעת חוק של חברים ממגוון סיעות

מספר פנימי: 2003484
הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתעליזה לביא
                                                יהודה גליק
                                                שרן השכל
                                                נחמן שי
                                                איציק שמולי
                                                יעל כהן-פארן
                                                איילת נחמיאס ורבין
                                                יוסי יונה
                                                איתן ברושי
                                                מרב מיכאלי
                                                יעקב פרי
                                                אלעזר שטרן
                                                מיקי לוי
              
______________________________________________                                         
                                             פ/3221/20
 
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – בחירת החברים במועצה דתית), התשע"ו–2016
 
תיקון סעיף 3
 
1.
בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3–
 
 
(1)       בסעיף קטן (א) –
 
 
 
(א)      ברישה, במקום "יציעו" יבוא "ימנו";
 
 
 
(ב)       בפסקה (1), במקום "45%" יבוא "15% ובלבד שבקרב המתמנים יינתן ביטוי הולם לבני שני המינים;";
 
 
 
(ג)       בפסקה (2), במקום "45%" יבוא "70% ובלבד שיתמנו על פי התפלגות הסיעות שבמועצת הרשות המקומית וכן שבקרב המתמנים יינתן ביטוי הולם לבני שני המינים;";
 
 
 
(ד)       בפסקה (3), במקום "10%" יבוא "15% ובלבד שבקרב המתמנים יינתן ביטוי הולם לבני שני המינים.".
 
 
(2)       סעיף קטן (ב) –  בטל.
ביטול סעיף 4
2.
סעיף 4 לחוק העיקרי – בטל.
ביטול סעיף 5
3.
סעיף 5 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 6
4.
בסעיף 6 לחוק העיקרי –
 
 
(1)       בסעיף קטן (א) –
 
 
 
(א)      במקום "השר יחדש את הרכבה של כל מועצה" יבוא "הרכב כל מועצה יחודש";
 
 
 
(ב)       במקום "2 עד 5" יבוא "2 עד 3א";
 
 
 
(ג)       במקום "עד תום שנה" יבוא "עד תום 90 ימים";
 
 
 
(ד)       בסיפה יבוא "ראש המועצה יכהן בתפקידו חמש שנים מיום הבחירה או עד למועד חידוש המועצה, המוקדם מביניהם";
 
 
(2)       בסעיף קטן (ב1), במקום "עד תום שנה" יבוא "עד תום 90 ימים";
 
 
(3)       בסעיף קטן (ב2), הפסקה המתחילה במילים "ימנה השר" ועד "או עד ביטולה" תימחק ובמקומה יבוא "המועמדים שמונו למועצה על ידי כל אחת משלוש הרשויות הנזכרות בסעיף 3, כולן או חלקן, יתחילו לכהן כחברי מועצה בפועל, לרבות הסמכויות והאחריות המוקנות לחברי מועצה, ובלבד שמספר המועמדים שמונו יעלה על שלושה";
 
 
(5)       סעיפים קטנים (ב3) עד (ב7) – בטלים.
דברי הסבר
בשנת 1992 מינה ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל ועדה ציבורית לבחינת תפקוד המועצות הדתיות – ועדת צדוק. הצעת החוק היא ברוח המלצות הוועדה: חיזוק הנציגות המקומית בהרכבה של המועצה וביטול הצורך בהסכמה הדדית בין הרשויות המרכיבות את המועצה.
לפי הדין כיום, סעיף 3(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק), קובע את הרכב המועצה הדתית בחלוקה כדלהלן: 45% מהחברים נקבעים על ידי  השר לשירותי דת, 45% על ידי המועצה המקומית, ו-10% נוספים על ידי הרבנות המקומית. סעיפים 4, 5 ו-6 לחוק קובעים שיש צורך בהסכמת שלושת הגופים: המועצה המקומית, השר לשירותי דת, והרבנות המקומית, על מנת לאשרר את מינוי כל חברי המועצה המוצעים. פעמים רבות קורה שגופים אלה אינם מגיעים להסכמה וכך במועד מסוים, כאשר הרכב המועצה הדתית עדיין אינו נקבע, השר לשירותי דת ממנה אנשים מטעמו שאינם בהכרח מייצגים את התושבים המקומיים.
בהצעת החוק מוצע כי לא יהיה צורך בהסכמת שלושת הגופים למינוי כל המועצה, אלא כל גוף ימנה את נציגיו ללא צורך בהסכמה כללית. כך יימנע מצב שעליו הצביע מבקר המדינה בדוחותיו בשנים 2000 ו-2006, וכלשונו (מתוך דוח שנתי 51ב לשנת 2000 ולחשבונות שנת הכספים 1999): "מתגלעים על-פי רוב חילוקי דעות בין שלוש הרשויות שצוינו לעיל בעניין המועמדים לשמש חברי מועצה וחידוש הרכבי המועצות הדתיות מתעכב". על המצב הלא תקין הקיים כיום יעיד הנתון שנכון לשנתיים לאחר הבחירות לרשויות המקומיות האחרונות, בנובמבר 2015, שמהווה שנה לאחר המועד הקובע לכינוס המועצות הדתיות, הורכבו באופן תקין רק 45 מועצות מתוך 132, כ-34% בלבד, לפי עדותו של השר לשירותי דת, ח"כ דוד אזולאי, בתשובה לשאילתה במליאת הכנסת מיום 11.11.2015.
מטרת הצעת החוק היא לאפשר מעורבות מוגברת בנושאי דת וייצוג הולם של ציבור מקומי במועצה הדתית של אותו היישוב. הצעת החוק מייצרת מנגנון לכינוס המועצה הדתית תוך שלושה חודשים מיום הבחירות לרשויות המקומיות על מנת שלציבור יהיה כלי לפיקוח על מתן שירותי הדת. ההצעה קובעת כי חברי המועצה הדתית הנבחרים על ידי מועצת הרשות ייבחרו על פי מפתח סיעתי בהתאם לגודל כל סיעה במועצת הרשות המקומית. כמו כן, הצעת החוק מגדילה את ייצוג הנשים במועצות המקומיות.
התיקון הראשון המובא בהצעה מציע כי הרכב המועצה ייקבע באופן הבא: 70% על ידי הרשות המקומית לפי התפלגות הסיעות במועצה המקומית, 15% על ידי שר הדתות ו-15% על ידי הרבנות המקומית. בכך יוגבר הייצוג הישיר של ציבור הרשות המקומית במועצה הדתית.
מוצע שמועצה דתית תכהן עד יום חידוש הרכבה או עד 90 ימים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית, לעומת המצב בחוק כיום, שבו מועצה דתית יכולה לכהן עד יום חידוש הרכבה או עד תום שנה מיום בחירת מועצת הרשות המקומית.
עוד מוצע כי בקרב חברי המועצה הדתית יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים, זאת בניגוד למצב הקיים, בו, לפי נתוני עמותת חדו"ש נכון לאוקטובר 2014, רק ב-25 מהמועצות הדתיות מכהנת אישה אחת לפחות כאשר במרבית המקרים מדובר באישה אחת בלבד. המועצה הדתית היא גוף מינהלי המופקד על מתן שירותי דת ומתפקידו להיות קשוב לציבור התושבים, שאחוז גדול ממנו הן נשים. המועצה אינה גוף המכריע הלכתית בנושאי דת אלא גוף תפעולי-ביצועי גרידא ולכן יש צורך שנשים ייוצגו בו בייצוג הולם ללא הפליה. התיקון מוצע ברוח קביעת בג"ץ 7068/10 חמי דורון נ' ח"כ יעקב מרגי, השר לענייני דתות: "ראוי שבכל מועצה שתורכב מכאן ואילך, על השר לשירותי דת ושאר הגופים לשקוד על מינוי נשים".
נוסף על כך מוצע להסדיר את משך כהונתו של ראש המועצה. לפי תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), תש"ל-1970, הפסקת כהונתו של ראש מועצה דתית תחול רק באם הוא התפטר מהמועצה או מתפקידו, או שנבחר ראש מועצה חדש. על כן, מוצע לקצוב את כהונתו של ראש המועצה לחמש שנים או לחילופין עד למועד חידוש המועצה הדתית, המוקדם מביניהם.
הצעת החוק נכתבה בסיוע תנועת נאמני תורה ועבודה ובשיתוף קבוצת אדוות.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן (פ/2456/19).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט בתמוז התשע"ו – 25.7.16
 
[1] ס"ח התשל"ה, עמ' 130.