הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים) של ח"כ אלעזר שטרן.

אתמול, שני 4.11.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התש"ף–2019 של ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן).

הצעת החוק מבקשת לקבוע מנגנון חדש בכל הנוגע לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים.

מספר פנימי: 2081849

הכנסת העשרים ושתיים

יוזם:         חבר הכנסת          אלעזר שטרן

______________________________________________

פ/206/22

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התש"ף–2019

דברי הסבר

שיפוט משמעתי של רבני ערים הוא עניין רגיש המחייב איזון בין אינטרסים שונים, כמתחייב ממעמדו הייחודי של רב עיר. משרתו של רב עיר נושאת מאפיינים מעורבים הן של נבחר ציבור והן של עובד ציבור, וזאת בנוסף להיותו מנהיג דתי ורוחני של קהל רחב.

עם זאת, ההסדר הקיים כיום בנוגע לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים, נעדר הגדרות נצרכות ביחס להליכים המשמעתיים, הן בהיבטים מהותיים והן בהיבטים פרוצדוראליים. כמו-כן, המצב הקיים מלמד, כי המנגנון הקבוע בחוק, ובכללו בית הדין המוסמך לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים אינם ממלאים את ייעודם כראוי, ואינם כוללים את האיזונים העדינים הנצרכים לעניין.

הצעת החוק נועדה להחליף את ההסדר הנוכחי הקבוע בסעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק), בנוגע לדין המשמעתי של רבני ערים. מוצע לתקן את סעיף 12א, ולהוסיף את הסעיפים 12ב-12יא, בהם ייקבע מנגנון חדש בכל הנוגע לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים.

מוצע גם לשנות את הרכב בית הדין הקיים, ולקבוע כי הוא יורכב משופט מחוזי בדימוס, דיין בית דין רבני, מכהן או בדימוס ורב עיר. הרכב זה מייצג הן את המומחיות המשפטית הנדרשת לשם עשיית דין צדק ביחס לנדונים בפני בית הדין, והן את ההיכרות המתחייבת עם אופיו הייחודי של תפקידו של רב עיר. הסעיף אף קובע את הגורמים הממנים כל אחד מחברי בית הדין, כך שגם דרך המינוי תשקף איזון בין האינטרסים השונים הנוגעים לעניין.

כמו כן, מאחר ומדובר בגוף שיפוטי, נקבע כי אב בית הדין יהיה שופט מחוזי, שהינו המומחה מבין חברי בית הדין לעניין הפעולות השיפוטיות בהן נדרש בית הדין לנקוט.

הצעת החוק מגדירה מהי עבירת משמעת ומסדירה את אופן ההחלטה על פתיחה בחקירה במקרה של חשד לביצועה של עבירת משמעת על ידי רב עיר, את הגורם החוקר במקרה של החלטה על פתיחה בחקירה ואת הסמכות לנקוט באמצעי חקירה בדומה לאלו הנתונים לחוקר משטרה מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). הסמכות למינוי חוקרים נתונה בחוק המוצע לשר המשפטים, כאשר החוקרים נדרשים להיות עובדי מדינה הבקיאים בתחום זה.

בנוסף מוצע להסדיר את אופן ההחלטה על הגשת תובענה לבית הדין, את התובעים בפני בית הדין וכן לקבוע הוראות שונות, שיסודן בצורך לשמור על אמון הציבור במערכת השלטונית ובכללה מערכת שירותי הדת. בהתאם לכך מוצע כי במקרים מסוימים יוכל נשיא מועצת הרבנות, על פי שיקול דעת, להשעות את רב העיר מתפקידו גם קודם להכרעה שיפוטית לחובתו של הרב. זאת, על מנת למנוע לזות שפתיים ולשמור על סטנדרט מחמיר של טוהר מידות כמצופה מרב עיר.

הצעת החוק מונה שני מצבים המאפשרים השעיה כאמור – פתיחה בחקירה משמעתית נגד רב העיר והגשת כתב אישום פלילי נגד הרב. הרשעה של רב עיר בעבירה פלילית שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין אדם ראוי להיות רב עיר, תביא בהכרח להפסקת כהונתו. הצעת החוק מגדירה את מתחם ההחלטה של בית הדין ואת אמצעי המשמעת העומדים לרשותו כנגד רב עיר שנמצא חייב בדין. מאחר ובית הדין הוא ערכאה שיפוטית, מוצע לקבוע ערכאה לערעור על החלטותיו.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת ציפי לבני וקבוצת חברי הכנסת (פ/3037/20) ועל ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן (פ/20/ 3284).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ו' בחשוון התש"ף – 4.11.19