הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים) של ח"כ אלעזר שטרן.

אתמול, שני 4.11.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התש"ף–2019 של ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן).

הצעת החוק מבקשת לקבוע מנגנון חדש בכל הנוגע לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים.

מספר פנימי: 2081849

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזם:         חבר הכנסת          אלעזר שטרן

 

______________________________________________

פ/206/22

 

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התש"ף–2019

 

החלפת סעיף 12א 1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971[1] (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 12א יבוא:
"דין משמעתי לרב עיר 12א. (א)      רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי (בחוק זה – בית הדין).
(ב)      בית הדין יהיה של שלושה שהם:
(1)      שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, שימונה בידי שר המשפטים, והוא יהיה אב בית הדין;
(2)      דיין בית הדין הרבני הגדול שימונה בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול בהסכמת שר המשפטים;
(3)      רב עיר שימונה בידי מועצת הרבנות הראשית לישראל.
(ג)       תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה חמש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה, יכול שיתמנה מחדש.
(ד)      הודעה על מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות.
(ה)      השר יקבע בתקנות את סדרי הדין של בית הדין והוראות בדבר הפעלת השיפוט המשמעתי לפי חוק זה."
הוספת סעיפים 12ב עד 12יא 2. אחרי סעיף 12א לחוק העיקרי יבוא:
"עבירת משמעת 12ב. רב עיר שעשה, בישראל או מחוצה לה, אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
(1)      נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
(2)      התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;
(3)      הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רב עיר;
(4)      עבר על איסור מהאיסורים המפורטים בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959[2].
חקירות ומסירת ידיעות 12ג. (א)      שר המשפטים ימנה חוקר לעניין חקירות עבירות משמעת כאמור בסעיף קטן (ב), מקרב עובדי המדינה, שיהיה בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעריכת חקירות.
(ב)      התעורר חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק זה על ידי רב עיר, רשאי השר, שר המשפטים, או היועץ המשפטי לממשלה להורות לחוקר שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א), לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור בחוק זה, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על חקירה כאמור יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[3].
תובע 12ד. התובע לפני בית הדין יהיה פרקליט המדינה או מי שהוסמך לכך על ידיו מקרב עובדי המדינה."
הגשת תובענה 12ה. שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר, או היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להורות על הגשת תובענה נגד רב עיר, אם הוגשה לו חוות דעת מנומקת בידי התובע.
מסקנות בית הדין 12ו. (א)      בית הדין יחליט ברוב דעות ויקבע את הכרעתו לזכות או לחובה.
(ב)      מצא בית הדין כי רב העיר עבר עבירת משמעת – יטיל עליו אמצעי משמעת כאמור בסעיף 12ז, הראוי לדעתו בנסיבות העניין.
אמצעי משמעת 12ז. אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:
(1)      הערה;
(2)      התראה;
(3)      נזיפה;
(4)      העברה מכהונה, ואם הרב זכאי לקצבה מקופת המעביד – בין בתשלום קצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.
ערעור 12ח. (א)      פסק דין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.
(ב)      אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת בית הדין שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית הדין אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט אחרת בית המשפט שלערעור.
תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים 12ט. הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992[4], למעט סעיפים 5 עד 8, 11, 12, ו-14 יחולו על בית הדין, בשינויים המחויבים וככל שלא שונו בהוראות לפי חוק זה.
השעיה 12י. (א)      הוגשה תובענה לפי סעיף 12ה נגד רב עיר, רשאי נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל להשעותו מתפקידו לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
(ב)      הוגש כתב אישום כנגד רב עיר, רשאי נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל להשעותו מתפקידו.
(ג)       נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל לא ישעה רב עיר לפי סעיף זה, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין ההשעיה בתוך תקופה שיקצוב לו הנשיא.
הפסקת כהונה 12יא. הורשע רב עיר בעבירה פלילית, יקבע בית המשפט אם מפאת העבירה שבה הורשע, בשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להיות רב עיר; קבע בית המשפט כאמור, ישעה נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל את רב העיר מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו; הפך פסק הדין לחלוט, תפקע כהונתו של רב העיר."

דברי הסבר

שיפוט משמעתי של רבני ערים הוא עניין רגיש המחייב איזון בין אינטרסים שונים, כמתחייב ממעמדו הייחודי של רב עיר. משרתו של רב עיר נושאת מאפיינים מעורבים הן של נבחר ציבור והן של עובד ציבור, וזאת בנוסף להיותו מנהיג דתי ורוחני של קהל רחב.

עם זאת, ההסדר הקיים כיום בנוגע לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים, נעדר הגדרות נצרכות ביחס להליכים המשמעתיים, הן בהיבטים מהותיים והן בהיבטים פרוצדוראליים. כמו-כן, המצב הקיים מלמד, כי המנגנון הקבוע בחוק, ובכללו בית הדין המוסמך לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים אינם ממלאים את ייעודם כראוי, ואינם כוללים את האיזונים העדינים הנצרכים לעניין.

הצעת החוק נועדה להחליף את ההסדר הנוכחי הקבוע בסעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק), בנוגע לדין המשמעתי של רבני ערים. מוצע לתקן את סעיף 12א, ולהוסיף את הסעיפים 12ב-12יא, בהם ייקבע מנגנון חדש בכל הנוגע לטיפול בעבירות משמעת של רבני ערים.

מוצע גם לשנות את הרכב בית הדין הקיים, ולקבוע כי הוא יורכב משופט מחוזי בדימוס, דיין בית דין רבני, מכהן או בדימוס ורב עיר. הרכב זה מייצג הן את המומחיות המשפטית הנדרשת לשם עשיית דין צדק ביחס לנדונים בפני בית הדין, והן את ההיכרות המתחייבת עם אופיו הייחודי של תפקידו של רב עיר. הסעיף אף קובע את הגורמים הממנים כל אחד מחברי בית הדין, כך שגם דרך המינוי תשקף איזון בין האינטרסים השונים הנוגעים לעניין.

כמו כן, מאחר ומדובר בגוף שיפוטי, נקבע כי אב בית הדין יהיה שופט מחוזי, שהינו המומחה מבין חברי בית הדין לעניין הפעולות השיפוטיות בהן נדרש בית הדין לנקוט.

הצעת החוק מגדירה מהי עבירת משמעת ומסדירה את אופן ההחלטה על פתיחה בחקירה במקרה של חשד לביצועה של עבירת משמעת על ידי רב עיר, את הגורם החוקר במקרה של החלטה על פתיחה בחקירה ואת הסמכות לנקוט באמצעי חקירה בדומה לאלו הנתונים לחוקר משטרה מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). הסמכות למינוי חוקרים נתונה בחוק המוצע לשר המשפטים, כאשר החוקרים נדרשים להיות עובדי מדינה הבקיאים בתחום זה.

בנוסף מוצע להסדיר את אופן ההחלטה על הגשת תובענה לבית הדין, את התובעים בפני בית הדין וכן לקבוע הוראות שונות, שיסודן בצורך לשמור על אמון הציבור במערכת השלטונית ובכללה מערכת שירותי הדת. בהתאם לכך מוצע כי במקרים מסוימים יוכל נשיא מועצת הרבנות, על פי שיקול דעת, להשעות את רב העיר מתפקידו גם קודם להכרעה שיפוטית לחובתו של הרב. זאת, על מנת למנוע לזות שפתיים ולשמור על סטנדרט מחמיר של טוהר מידות כמצופה מרב עיר.

הצעת החוק מונה שני מצבים המאפשרים השעיה כאמור – פתיחה בחקירה משמעתית נגד רב העיר והגשת כתב אישום פלילי נגד הרב. הרשעה של רב עיר בעבירה פלילית שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין אדם ראוי להיות רב עיר, תביא בהכרח להפסקת כהונתו. הצעת החוק מגדירה את מתחם ההחלטה של בית הדין ואת אמצעי המשמעת העומדים לרשותו כנגד רב עיר שנמצא חייב בדין. מאחר ובית הדין הוא ערכאה שיפוטית, מוצע לקבוע ערכאה לערעור על החלטותיו.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת ציפי לבני וקבוצת חברי הכנסת (פ/3037/20) ועל ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן (פ/20/ 3284).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ו' בחשוון התש"ף – 4.11.19

שינוי גודל גופנים