ביום ה2.5.2018 עלתה להצבעה במליאה לקריאה טרומית הצעת חוק הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – מינוי נציגות ציבור), התשע"ז–2017 של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד). ההצעה עלתה בעבר בתאריך ה6.12.17 ונדחתה על ידי הממשלה. הצעת החוק מבקשת להוסיף נציגות נשית בבתי הדין הרבניים. 34 חברי כנסת הצביעו בעד, 46 התנגדו והצעת החוק לא אושרה.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): ביקשתי להוסיף נציגות ציבור לבתי הדין הרבניים. השר, שר הדתות, השר אזולאי, כששמע את הבקשה ואת הרצון, בא ואמר – עם באמת הרבה כוונה טובה – שהרעיון הזה והיוזמה הזאת הם מאוד מאוד חשובים, מבורכים, והיה מאוד קשוב, ולזכותו ייאמר שישבנו עם מנכ"ל בתי הדין וניסינו לבוא ולמצוא, אבל לצערי הרב הוא לא קיבל הסכמה. במערכת המשפט אתה שואל למה בבית המשפט לענייני משפחה, אז בוא נדבר רגע על ההבדל. בית המשפט, יש בו שופטות. זאת מערכת שיש בה גם גברים וגם נשים. אנחנו מדברים על מערכת של בתי הדין, שאין נשים דיינות, אין נשים במערכת. אנחנו מדברים על 50% מהאוכלוסייה שעומדת ברגע היותר-קשה, בעדויות אינטימיות, אנחנו באים ומבקשים – הבנו שעוד לא בשלה השעה מבחינת ההבנה שהגיע הזמן שתהיינה גם דיינות בבתי הדין. ברוך השם, אנחנו בדור שנשים לומדות תורה ויש להן היכולת, אבל אני לא בוויכוח הזה. באנו ואמרנו: בבתי דין לענייני עבודה יש את המודל הזה של נציגי ציבור; נציגי ציבור שיבואו, ישמעו, ישמעו שאלות. בואו נעתיק את זה לכאן. אנחנו רואים שגם על המנכ"לים של בתי הדין, שבג"ץ פסק שאפשר, חוק עדיין לא העברנו כאן, והמערכת רצה לפנינו.
אנחנו נמצאים במערכת שבה הדואליות במקרים הללו, גם בין מערכת משפט אזרחית חילונית ומערכת משפט דתית שאין שם נשים. 50% ממי שמגיע להישפט, לדון בענייניו, אלו נשים. כל מה שביקשנו זה להקל, שברגעים היותר-מורכבים, יותר אישיים, יותר אינטימיים, שתהיה אוזן קשבת. לבוא ולתת עדות, לנשים – קשה לתת לפני דיין. אז בואו רגע נקל. כל מה שביקשנו זה להקל על המערכת. מערכת בתי הדין לא הולכת להשתנות כרגע, כמו שאנחנו רואים. ההצעה הזו מבקשת לאפשר לנציגות ציבור להיות חלק מהעניין הזה ולבוא ולהקל, בדיוק כמו שזה נעשה בבתי המשפט לענייני עבודה.
הרב יצחק יוסף, המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול : "ההלכה קובעת מי הם הכשרים לדון וכל מצב בו מי שאינה כשרה לדון הופכת להיות חלק משפיע בהרכב בית הדין, יש בו להטיל ספקות בכשרותו של כלל ההרכב. בתי הדין הרבניים פועלים על פי ההלכה היהודית, אשר אינה בהכרח עולה בקנה אחד עם מכלול הערכים הנלווה לשלטון הדמוקרטי. החברה הישראלית עברה כברת דרך משמעותית בכל הנוגע לשוויון מגדרי ולקידום נשים, אולם שינויים מבורכים אלו פסחו על בתי הדין הרבניים. אמירות מתנשאות אלו, מזלזלות בהלכה היהודית ובמערכת בתי הדין, אשר פועלים על פי ההלכה אשר לצד המגבלות ההלכתיות נותנת מקום רב לאישה ולכבודה. יוזמי החוק מנסים כאמור להכניס אל תוך בתי הדין שינויים הנוגדים את ההלכה היהודית".
לקריאה של נוסח הצעת החוק המלא יש ללחוץ בכאן