אתמול, שני 25.06.2018 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים, בתמיכה של 42 חברי כנסת, 24 מתנגדים ו-2 נמנעים. על פי החוק יוסמך בית הדין הרבני בהוראת שעה לשלוש שנים, שבצדה חובת דיווח לכנסת, לדון בתביעה של אישה יהודייה המבקשת לקבל גט מבעלה היהודי, גם אם אין להם זיקה לישראל, ובלבד שהתחתנו על פי דין תורה.
להצעת החוק, לוו שלושה תנאים:
1.אין בית דין אשר יכול לדון בגט במקום מגורם.
- 2.בן הזוג לא התייצב לדיון בבית הדין מחוץ לישראל במשך ארבעה חודשים.
- 3.בית דין מחוץ לישראל קבע שעל האיש לתת גט לאשתו, אך למרות מאמץ סביר לא ניתן לאכוף את הגט.
בנוסף, על פי ההצעה, יתוקן חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) כך שמועדי הדיונים בכל הנוגע למתן גט ולהטלת סנקציות לשם אכיפתו, יהיו מקוצרים במקרה שהנתבע הוא תושב חוץ.
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הוועדה השקיעה מאמצים רבים בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, במטרה לייצר הסדר ממוקד שיסייע ככל הניתן לנשים עגונות ומסורבות גט בתפוצות, אך מבלי להרחיב מעבר לנדרש את סמכויות בתי הדין הרבניים ואת ההתערבות בעניינים שבסמכותן של ערכאות שיפוט במדינות אחרות. אני מאמין כי בזכות מאמצים רבים מצד גורמים שונים בכנסת ובממשלה, הצלחנו להגיע לחוק אשר יאפשר לנו, באמצעות בתי הדין הרבניים, להתיר עגונות ולשחרר מסורבות גט מסבלן, בברכת 'כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "ההצעה הזו בעצם נותנת לבית הדין הרבני סמכויות בינלאומיות. זו המצאה חדשה – בית דין בינלאומי ליהודים. גם ככה יש לנו קושי גדול עם העובדה שעל נושא הדין האישי מחליט בארץ רק בית הדין הרבני, אין בחירה חופשית, כמעט חצי מיליון אזרחים לא יכולים להינשא על פי דת משה, ומוצאים את עצמם מתחתנים בחו"ל. קודם שבית הדין יפתור את בעיית המסורבות פה בישראל, לפני שהוא רוצה לפתור בעיות של עגונות בחו"ל".
ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "האם הרבנות ובתי הדין הרבניים כל כך מצטיינים בפתרונות למסורבות גט בארץ? יש בארץ המון נשים אומללות שהממסד הרבני לא מצליח לפתור את בעיותיהן ולהביא לגט והן כלואות. אז ההצעה הזו מתיימרת להשית את אותן יכולות נפלאות של בתי הדין הרבניים גם בחו"ל? ובואו נזכור, בתי הדין הרבניים, אין בהם אף אישה. דיין לא יכול להיות ממין נקבה, זו הבעיה, מכאן זה מתחיל. הם כמעט אף פעם לא פועלים לטובתה של האישה. כשזוג רוצה לסיים את חייו המשותפים ולהתגרש, מרוץ הסמכויות הידוע, האישה רצה לבית דין למשפחה והגבר רץ לבית הדין הרבני, כי זה ידוע ששם הוא יקבל יותר. בית הדין הרבני, בדרך כלל הנשים שם, מאחר שהן באפס ייצוג בין מי שבא לשפוט אותן ולהתדיין בעניינן, הן הצד המוחלש, הצד החלש במשוואה. אז דווקא בנושאים כל כך רגישים להחיל ולהרחיב ולהרחיב את סמכויות בית הדין הרבני על כל יהודי העולם, זה גם לא טוב ליחסי ישראל עם יהדות התפוצות, וזה גם לא יועיל לאף אישה ככל הנראה במתן הגט הכול כך מיוחל מבחינתה".
ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) : "הצעת החוק הזאת שראוי להגיד עליה כמה מילים היא הצעת חוק שיש בה צדדים מתקדמים, ויש בה באמת מענה לסיטואציות שהיו כאן של נשים עגונות. אבל מצד שני יש כאן איזשהו כיוון שמטריד אותי מאוד של הענקת סמכויות חדשות נוספות לבתי הדין הרבניים – דבר שלא היה עד היום; שיכול להיות גם מעבר, למי שרק גרים במדינת ישראל. במקום הזה, בדרך כלל, הנשים הן הצד החלש, ואנחנו מנסים בחוקים אחרים להקל ולשנות את המציאות של נשים שנאלצות להתמודד במצבים של גירושין או במצבים אחרים בבתי דין רבניים. ופה אנחנו כאילו נותנים פתרון אבל גם נותנים עוד סמכויות לבתי הדין הרבניים. לכן אני מתנגד לחוק הזה, וחושב שלא צריך לאפשר אותו. אני הייתי מוכן שהחוק הזה היה חלק מרפורמה כוללת גדולה שמתייחסת לכל הבעיות שקיימות, כולל בישראל ומחוצה לה בציבור היהודי הישראלי – הכוונה ליהודים שחיים בישראל. אבל, לצערי, זה לא היה כאן, וכאילו הייתה כאן מוטיבציה מיוחדת לקדם את החוק הזה כשיש לנו כל כך הרבה בעיות בנושא של זכויות נשים, בנושא של נישואין וגירושין, בנושא של נישואין בכלל במדינת ישראל שאנחנו רחוקים מאוד מלטפל בדבר הזה".
יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג : "יש פה ניסיון באמת חצוף במיוחד לשלוח יד, לשלוח זרועה ארוכה, מממסד רבני אורתודוקסי שיש לו מונופול כאן בישראל על כול הנישואים והגירושים, על כל דיני האישות, על כל הנושא הזה, באופן שגם ככה פה בישראל הוא מפלה. הוא מפלה נגד נשים, הוא מפלה נגד מי שאינם יהודים או שאינם יהודים על פי ההלכה, הוא מפלה נגד חופש הבחירה של חילונים כמוני שלא רוצים ולא מעוניינים. אני אזרחית של מדינת ישראל, אני לא אזרחית של הרבנות, אני לא דתייה ואני לא אורתודוקסית, וכל הדבר הזה לא מדבר אליי. וגם אם הייתי, כנראה הייתי בוחרת זרם אחר ולא הייתי בוחרת את המונופול הזה. עכשיו הצעת החוק הזו מבקשת את הסמכות הזאת, במקום לצמצם אותה, להרחיב אותה. ועכשיו מדינת ישראל תוכל לבוא ולהגיד לאנשים בחו"ל: עכשיו הסמכות הזאת חלה עליכם ואתם כפופים לה. אז שוב, נכון, זה צומצם ונכון, החוק השתנה ולא נכנס כפי שהוא יצא וכולי. אבל מדובר כאן בהליכה עצומה ובצעד עצום וגדול לאחור. במקום שנגביר את חופש הבחירה, אנחנו מגבירים את הכפייה. במקום שנצמצם את התכולה של המונופול האורתודוקסי, אנחנו מרחיבים אותה. אז מה עשינו בזה? זה באמת הולך נגד כל היגיון ונגד העמדות של הציבור ונגד רוח הזמן ונגד כל דבר".
ח"כ מוסי רז (מרצ): "החקיקה הזו שמובאת כאן היא כל כך מוזרה שבעצם, להבנתי, זו פעם ראשונה שבאים ומציעים לכנסת הזו להחיל את החוק שלה, או חלק מהחוק של מדינת ישראל, על יהודים שאינם אזרחים. אני אומר יהודים שאינם אזרחים מפני שעל ערבים שאינם אזרחים אנחנו יודעים שלמעשה אנחנו מחילים את החוק כל הזמן בכל מיני טריקים שונים. וכאן בעצם באים ורוצים להתערב בשאלה בתוך המשפחה. לעזור ליהודיות – שאכן צריכות את העזרה הזו, אני לא אומר שלא – אבל שהמדינה היא איזה זרוע ארוכה כזו, של מה? של היהדות העולמית? אני לא יודע. של בתי דין רבניים עולמיים? של אורתודוקסיה עולמית? אגב, רק אורתודוקסיה, כמובן, כי מי שהתחתנה בנישואים אחרים – אם הם אזרחיים, קונסרבטיביים – אז בוודאי היא לא זקוקה לעזרתנו. אנחנו יכולים לעזור רק לאורתודוקסים, ולצורך זה אנחנו נכפה כל מיני חוקים כאלה, שהטריטוריה שם אינה קיימת בכלל. ממש נעקם את כל החקיקה לצורך זה".
לצפייה בהצעת החוק מלאה יש ללחוץ כאן
