יעלה להצבעה ביום שני: חוק יסודות המשפט יתבסס על עקרונות המשפט העברי

ביום שני, עם פתיחת מושב החורף, תעלה להצבעה בקריאה ראשונה הצעתו של ח"כ סלומינסקי ואחרים המבקשת לעגן את עקרונות המשפט העברי בחוק יסודות המשפט, כך שבכל מקום בו תידרש הכרעה בין עקרונות שונים, בית המשפט יפסוק על פי עקרונות המשפט העברי.

ביום שני, עם פתיחת מושב החורף, תעלה להצבעה בקריאה ראשונה הצעתו של ח"כ סלומינסקי ואחרים המבקשת לעגן את עקרונות המשט העברי החוק יסודות המשפט העברי כך שבכל מקום בו תידרש הכרעה בין עקרונות שונים, בית המשפט יפסוק על פי עקרונות המשפט העברי.

מגישי הצעה מבקשים להבהיר כי אין הכוונה כי ההלכה היהודית תיפסק להלכה לפסיקות בית המשפט, אלא כי ההכרעה תהיה על פי עקרונות המשפט העברי.

לשון ההצעה:

סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ם–1980 )להלן – החוק(, קובע כי כאשר בית המשפט נדרש למצוא תשובה לשאלה משפטית שאין לה הכרעה בחקיקה, בפסיקה, או בדרך של היקש )מצב הידוע במשפט כלקונה(, עליו להכריע בה "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". המונח "מורשת ישראל" פורש, על פי רוב, כמזוהה עם עקרונות המשפט העברי. ואולם מאחר שהמונח הוא רחב, היו שפירשו אותו ככולל, לצד עקרונות המשפט העברי, גם עקרונות אחרים, לרבות כאלה הכלולים בכתיבה של סופרים עבריים מודרניים, בדברי הגות וכיוצא באלה.

לפיכך, מוצע להוסיף במפורש לעקרונות הקבועים בסעיף 1 לחוק כאמור את עקרונות המשפט העברי. עם זאת, יובהר כי אין בתיקון המוצע כדי לחייב את בית המשפט לפנות במצב של לקונה להלכות ספציפיות במשפט העברי, אלא הכרעתו תהיה "לאור עקרונות" המשפט העברי, כלומר, בהתבסס על התכליות וההנמקות שעמדו ביסוד הדיון בסוגיה. כך גם ניתן יהיה לגשר על הפערים בין המשפט העברי ובין עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית המודרנית, במדינה יהודית ודמוקרטית. יודגש, כי ההפניה לעקרונות מורשת ישראל הקיימת בסעיף 1 לחוק תיוותר על כנה.

על ההצעה חתומים גם חברי הכנסת:  שולי מועלם־רפאלי, מכלוף מיקי זוהר, אברהם נגוסה, עודד פורר, ענת ברקו, יעקב מרגי, יגאל גואטה, דוד אמסלם ויואב בן צור.

שינוי גודל גופנים