ח"כ עליזה לביא וחברי סיעת יש עתיד- לעגן את מתווה הכותל בחקיקה

הצעת חוק זו נועדה לעגן את המתווה בחקיקה ראשית כדי להבטיח את זכותו של כל יהודי להתפלל בכותל המערבי לפי מנהגו ואמונתו, ולהבטיח את מעמדו של הכותל המערבי כסמל המאחד את העם היהודי במדינת ישראל ובתפוצות, גברים ונשים כאחד, ברוח עקרונות מדינת ישראל; עקרונות אשר מושתתים על הזכות, לכבוד, לשוויון ולחופש הדת והפולחן.

מספר פנימי: 2010240
הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתעליזה לביא
                                                יאיר לפיד
                                                מיקי לוי
                                                אלעזר שטרן
                                                יעל גרמן
                                                עפר שלח
                                                מאיר כהן
                                                יעקב פרי
                                                יואל רזבוזוב
                                                חיים ילין
                                                קארין אלהרר    
______________________________________________                                         
                                              פ/4370/20
 
הצעת חוק הסדרת התפילה בכותל המערבי, התשע"ז–2017
 
מטרה
1.
מטרת חוק זה להבטיח כי אתר הכותל המערבי, המשמש סמל לתחייתו הלאומית, הדתית והתרבותית של העם היהודי, יהיה פתוח ונגיש עבור כל יהודי המבקש לשאת את תפילתו באופן התואם את זהותו ואמונתו.
הגדרות
2.
בחוק זה –
 
 
"חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח–1978[1];
 
 
"הכותל המערבי" – הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה ומעבר עילי או תת-קרקעי שהכניס אליו היא מתוך הרחבה, ובכלל זה רחבת התפילה הדרומית;
 
 
"הממונה" – מי שהשר לשירותי דת מינהו, על פי המלצת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי;
 
 
"הממונה על רחבת התפילה הדרומית" – מי שראש הממשלה מינהו להיות ממונה על רחבת התפילה הדרומית, מבין אלה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אחד מסגניו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה או אחד מסגניו של מזכיר הממשלה;
 
 
"רחבת התפילה הצפונית" – גבולות תחומיה של רחבת התפילה הצפונית של הכותל המערבי, כמפורט בתוספת, וכמסומן בכתום בתשריט הרחבה המובא בתוספת; העתק של תשריט הרחבה יופקד במשרד ראש הממשלה, במזכירות הממשלה, במשרד לשירותי דת, במשרד המשפטים, וכל המעוניין בדבר רשאי לעיין בו בימים ובשעות פתיחת המשרדים האמורים לקהל;
 
 
"רחבת התפילה הדרומית" – גבולות תחומיה של רחבת התפילה הדרומית של הכותל המערבי, כמפורט בתוספת, וכמסומן בכחול בתשריט הרחבה המובא בתוספת; העתק של תשריט הרחבה יופקד במשרד ראש הממשלה, במזכירות הממשלה, במשרד לשירותי דת, במשרד המשפטים, וכל המעוניין בדבר רשאי לעיין בו בימים ובשעות פתיחת המשרדים האמורים לקהל;
 
 
"השר" – השר לשירותי דת.
הקמת רחבת התפילה הדרומית והכשרתה
3.
(א)      בצד רחבת התפילה הצפונית יקים השר את רחבת התפילה הדרומית (בסעיף זה – הרחבה הדרומית); הרחבה הדרומית תשמש כמקום תפילה מכובד, נגיש ובעל נראות, המהווה חלק בלתי נפרד מאתר הכותל המערבי.
 
 
(ב)       השר יורה על ביצוע התאמות נדרשות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שבהוראות אלה לא יהיה כדי לפגוע בגן הארכיאולוגי שהרחבה הדרומית מצויה בשטחו ובעתיקות המצויות בו, והכל בכפוף לכל דין, לרבות הוראות חוק העתיקות; לעניין זה, "עתיקות" – כהגדרתן בחוק העתיקות.
עריכת טקס דתי בכותל המערבי
4.
(א)      טקס דתי ותפילה בכותל המערבי ייערך ברחבת התפילה הצפונית או ברחבת התפילה הדרומית, על פי מנהג המקום.
 
 
(ב)       לעניין רחבת התפילה הצפונית – מנהג המקום יהא על פי דין תורה, כמשמעותו לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953[2], שהרבנות הראשית לישראל נוהגת לפיו; בלי לגרוע מהאמור לעיל, התפילה ברחבת התפילה הצפונית תתנהל בשתי עזרות נפרדות – עזרת נשים ועזרת גברים.
 
 
(ג)       לעניין רחבת התפילה הדרומית –
 
 
 
(1)       מנהג המקום יתבסס על העקרונות של פלורליזם ושוויון מגדרי, והתפילה במקום תהא תפילה שוויונית ומעורבת של נשים וגברים יחד, ללא מחיצה, כמנהגם של אלו שאינם מתפללים על פי האמור בסעיף קטן (ב);
 
 
 
(2)       על אף האמור בפסקה (1), מדי ראש חודש עברי ובתענית אסתר תוקם בחלק משטחה של רחבת התפילה הדרומית מחיצה ארעית, אשר תאפשר גם תפילת נשים נפרדת;
 
 
 
(3)       בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), הממונה על רחבת התפילה הדרומית רשאי להתיר, על דעת מועצת רחבת התפילה הדרומית, תפילת נשים נפרדת בחלק משטחה של רחבת התפילה הדרומית באמצעות הקמת מחיצה ארעית במועדים נוספים על אלה המנויים בפסקה (2).
 
 
(ד)       על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי להתיר עריכת טקס דתי ותפילה בשטח הכותל המערבי, שאיננו רחבת התפילה הצפונית או רחבת התפילה הדרומית, על פי מנהג המקום שחל ברחבת התפילה הצפונית, בהתקיים התנאים הבאים: 
 
 
 
(1)       היתר כאמור יינתן בשלושת הרגלים, בימי סליחות, ביום ירושלים או בתשעה באב, וכן, בעצרות תפילה גדולות ובלבד שמספר המתפללים הצפוי, לפי הערכת הממונה, במועדים אלו עולה על מספר האנשים המרבי שניתן להכיל ברחבת התפילה הצפונית;
 
 
 
(2)       מספר המתפללים ברחבת התפילה הצפונית עלה, בפועל, על מספר האנשים המרבי שניתן להכיל ברחבה זו;
 
 
 
(3)       היתר כאמור יוגבל לשטח המתחייב ממספר המתפללים בפועל.
 
 
(ה)      בכותל המערבי לא תותר עריכת טקסי חופה וברית מילה.
מועצת רחבת התפילה הדרומית
5.
(א)      תוקם מועצת רחבת התפילה הדרומית, אשר תמנה 13 חברים (בסעיף זה – המועצה).
 
 
(ב)       חברי המועצה יהיו –
 
 
 
(1)       יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל והוא יהיה יושב ראש המועצה;
 
 
 
(2)       חמישה עובדי המדינה אשר ימנה ראש הממשלה;
 
 
 
(3)       מנהל רשות העתיקות;
 
 
 
(4)       שישה נציגי ציבור אשר ימנה ראש הממשלה, המייצגים את ציבור המתפללים ברחבת התפילה הדרומית, בהתאם למנהג המקום שנקבע ביחס לרחבה זו.
 
 
(ג)       נציגי הציבור יתמנו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן יהיה לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת בת ארבע שנים.
 
 
(ד)       המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה.
 
 
(ה)      החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בישיבות המועצה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה.
 
 
(ו)       המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
 
 
(ז)       נוסף על תפקידיה הקבועים בסעיפים 4(ג) ו-9(ב), מוסמכת המועצה להנחות את הממונה על רחבת התפילה הדרומית בנושאים הקשורים לתחזוקה השוטפת של רחבת התפילה הדרומית ולניהולה, ושאינן נובעים מסמכויות הממונה לפי חוק זה.
כניסה לרחבות התפילה
6.
רחבת התפילה הצפונית ורחבת התפילה הדרומית יהיו פתוחות ונגישות באופן חופשי לכל אדם אשר יבקש להיכנס לתחומן למטרת ביקור, תפילה ולכל מטרה אחרת, ובלבד שהתנהגותו ברחבות אלו תיעשה בהתאם למנהג המקום הנהוג בכל רחבה.
מעשים אסורים
7.
בתחומי רחבת התפילה הדרומית אסורים –
 
 
 
(1)       הצבת קיוסקים או דוכנים, עיסוק ברוכלות או בכל עסק אחר;
 
 
 
(2)       חלוקת פרסומים שלא בהיתר מאת הממונה;
 
 
 
(3)       נשיאת נאום, הכרזה בקול רם, נשיאת כרזות או שלטים, והכל שלא בהיתר מאת הממונה ולפי תנאיו;
 
 
 
(4)       פשיטת יד וקבלת תרומות, למעט הצבת קופסאות או קופות צדקה במקומות שהועיד לכך הממונה ולפי תנאיו;
 
 
 
(5)       שחיטה;
 
 
 
(6)       עישון;
 
 
 
(7)       הכנסת בעלי חיים, למעט כלב נחייה.
סמכויות הממונה
8.
(א)      הממונה רשאי, בהסכמת השר והרבנים הראשיים לישראל, ליתן הוראות להבטחת קיומם היעיל של האיסורים האמורים בסעיף 7 ושל ההוראות הקבועות בסעיף 4.
 
 
(ב)       כל אדם הנמצא בתחומי הכותל המערבי חייב לציית להוראות הממונה שניתנו כדין.
 
 
(ג)       הממונה רשאי להרחיק מכותל המערבי אדם המפריע לו במילוי תפקידו או העובר על הוראה מהוראות סעיפים 4 או 7 לחוק זה.
סמכויות הממונה על רחבת התפילה הדרומית
9.
(א)      לעניין רחבת התפילה הדרומית, הסמכויות הנתונות לממונה כאמור בסעיפים 4, 7 ו-8 יהיו נתונות לממונה על רחבת התפילה הדרומית.
 
 
(ב)       בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לעניין רחבת התפילה הדרומית, סמכות הממונה על רחבת התפילה הדרומית לפי סעיף 8(א) אינה טעונה הסכמת הרבנים הראשיים לישראל או הסכמת השר, אלא הסכמת מועצת רחבת התפילה הדרומית.
התגברות
10.
הוראות לפי חוק זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
 
 
תוספת
 
 
דברי הסבר
הכותל המערבי בירושלים הוא מהמקומות החשובים ביותר לעם היהודי אשר לו חשיבות היסטורית, לאומית ודתית. הוא מסמל את שיבתו של העם היהודי לביתו, את אחדותו, את חוסנו ואת געגוע הדורות.
ביום 22 במאי 2013 מינה ראש הממשלה, צוות מייעץ (להלן – הצוות) לסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי. תפקידו של הצוות היה לבחון את ההסדרים הקיימים, את הצורך בשינויים וכן את הדרכים לבצעם. ברקע מינוי הצוות, עמדו התפתחויות אשר חידדו את הצורך בבחינה מחודשת של הסדרי התפילה בכותל המערבי, שיספקו מענה יציב וארוך טווח לזרמים השונים ביהדות בארץ ובתפוצות.
הצוות סייר פעמיים במתחם הכותל המערבי ובמתחם הגן הארכיאולוגי וכן קיים 11 ישיבות אשר במסגרתן הופיעו בפניו 34 מוזמנים. בין הגורמים שנשמעו היו נציגי זרמים שונים ביהדות, נציגי משרדי ממשלה, נציגי רשות העתיקות ועוד. הצוות שמע את דברי המוזמנים ובחן חומר שהוצג על ידם, בין היתר בנוגע להסדרי התפילה הקיימים, להסדרי התפילה המבוקשים על ידי הגורמים השונים, להיבטי חוץ, ביטחון ובטיחות, לחשיבות הארכיאולוגית של האזור ולהיבטי התכנון באזור רחבת הכותל.
לאחר בחינת כלל הנתונים, החליט הצוות להמליץ על מתווה כולל להקמת רחבת תפילה נוספת לרחבה הצפונית (להלן – המתווה). על פי המתווה, ברחבת התפילה הדרומית שתתווסף תתאפשר תפילה במתכונת פלורליסטית ושוויונית ויינתן מקום מכבד למנהגי הזרמים השונים ביהדות. ב-31 בינואר 2016  אושר המתווה בהחלטת ממשלה.
הצעת חוק זו נועדה לעגן את המתווה בחקיקה ראשית כדי להבטיח את זכותו של כל יהודי להתפלל בכותל המערבי לפי מנהגו ואמונתו, ולהבטיח את מעמדו של הכותל המערבי כסמל המאחד את העם היהודי במדינת ישראל ובתפוצות, גברים ונשים כאחד, ברוח עקרונות מדינת ישראל; עקרונות אשר מושתתים על הזכות, לכבוד, לשוויון ולחופש הדת והפולחן.
 
 
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בתמוז התשע"ז – 3.7.17
 
 
 
[1] ס"ח התשל"ח, עמ' 76.
[2] ס"ח התשי"ג, עמ' 165.

שינוי גודל גופנים