ביום ד', 02 בפברואר 2022, א' באדר תשפ"ב, הועלתה בפני מליאת הכנסת הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו) של ח"כ ניר אורבך (ימינה). על פי דברי ההסבר הצעת החוק נועדה לקרב את הנוער והציבור בכללותו לערכי הציונות והדת היהודית כחלק מתהליך הקניית המורשת היהודית-ישראלית והנצחת זכרם ומורשתם של גדולי האומה.
ח"כ ניר אורבך הציג את הצעת החוק:
"הרב קוק לא היה רק רב. הוא היה איש ציבור, הוא היה מדינאי. בשנת תרע"ד, 1913, יצא הרב קוק בראש משלחת רבנים למסע המושבות הראשון. המסע נמשך כחודש. במסעות אלו ניסה הרב קוק לחזק את הקשר בין החלוצים לתורה ולמצוות. במסגרת תפקיד זה הוא גם עסק בגישור סכסוכים במושבות. עשייה ציבורית היא כמו עיסוק בתורה, שעשייה ציבורית נקייה ובניין עם ישראל מתוך עשייה ציבורית זהו עיסוק בתורה ממש. התורה מצווה עלינו: "והגית בו יומם ולילה". כאנשים דתיים, אנחנו מגיעים אחרי תקופה של לימודים בישיבה לאיזשהו צומת: האם לצאת לעבוד? לצאת לעסוק בחיי היום-יום, ולפעמים גם בעשייה ציבורית, או להמשיך וללמוד תורה?
תנועת הציונות הדתית בחרה ללכת בדרכו של הראי"ה קוק זצ"ל. חלקנו נשב ונלמד תורה וחלקנו יצא ויעבוד. ואיזו גדולה וחידוש יש בלימוד של אורות התחייה? יציאה לעבודה למען הציבור היא כמו לימוד תורה ממש. הרב קוק לימד אותנו את החשיבות של מציאת השווה, ללא פשרות דתיות, גם עם אלו שחושבים בצורה שונה מאיתנו. היכולת שלו לשלב בין לימוד למעשה הייתה בלתי רגילה. אנחנו, ממשיכי דרכו, מחויבים להמשיך את הקשר הבריא בין כל חלקי עם ישראל.
האם הוא היה גאה היום בממשלת ישראל, שהצליחה להתגבר על פערים, לגשר בין חלקים שונים מאוד בעם היהודי, לא להתפשר ולהנציח שתי דמויות שונות שפעלו רבות למען עם ישראל במולדתו? אני רוצה להאמין בכל ליבי שכן. בדרך זו, של שילוב ידיים תוך אי-התפשרות, גישור על פערים, עמידה על הדברים שחשובים לנו וראיית הצרכים של האחר והשונה מאיתנו, עם ישראל בנה במשך דורות את ארץ ישראל. אלו מעט מהדברים הגדולים שאנחנו יכולים ללמוד מהרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, ואנחנו, בעזרת השם, ממשיכים ונמשיך את דרכו ומורשתו."
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) השיבה להצעת החוק:
"הרב אברהם יצחק הכהן קוק נפטר ב-1 בספטמבר בשנת 1935, ג' באלול התרצ"ה. הרב קוק הוא אחד מגדולי התורה והרוח של הדורות האחרונים. הרב פעל כדי לאפשר את התפתחותן של מושבות החלוצים בראשית ימי הציונות, ובמהלך כהונתו כרב של לונדון, היה מעורב במהלכים שהובילו להצהרת בלפור. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וכיהן בה כרב. בשנת 1921 ייסד את הרבנות הראשית לישראל. הוא נבחר לרב האשכנזי הראשון, ופעל לעשיית צדק ושמירה על כבודה הלאומי של יהדות ארץ ישראל. הרב קוק הטביע את חותמו על הציונות, על הדת, על המדינה בכללה, ותורתו מלמדת סובלנות ואהבת האדם.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרת ההצעה היא לקרב את הנוער ואת הציבור בכלל לערכי הציונות והדת היהודית, כחלק מתהליך הקניית המורשת היהודית-ישראלית, והנצחת זכרם ומורשתם של גדולי האומה. זאת ועוד, נכתב בהצעת החוק כי דמותו ומורשתו של הרב קוק שייכים לכל עם ישראל, וראוי שהעם כולו ייחשף לעושר הגדול בהגות, בספרות ובפסיקות ההלכה. לשם כך, הצעת החוק מבקשת לקיים יום ציון שנתי, יום הרב קוק, שיתרחש מדי שנה ביום ג' באלול, יום פטירתו כאמור לעיל. אני קוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעה."
לאחר ההצבעה, ההצעה להעביר את הצעת חוק לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט התקבלה.
