ח"כ יואב בן צור בהצעת חוק המבקשת לעקוף את החלטת המדינה בעקבות בג"ץ משנת 2012 המכירה ברבנים ורבות רפורמים ומסורתיים המכהנים במועצות אזוריות

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – מינוי רבני התיישבות, רבנים אזוריים ורבני שכונות), התשע"ח–2018 של ח"כ יואב בן צור (ש"ס), מבקשת לקבוע כי ימונו כרבני מועצות אזוריות רק רבנים המוסמכים ע"י הרבנות הראשית. כך מבקש ח"כ בן צור לעקוף את החלטת בג"ץ שהתירה העסקת רבנים שאינם אורתודוקסים כרבנים ורבניות של מועצות אזוריות.

2017295
הכנסת העשרים

יוזם:          חבר הכנסתיואב בן צור       

______________________________________________                                                

                                             פ/4992/20

 
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – מינוי רבני התיישבות, רבנים אזוריים ורבני שכונות), התשע"ח–2018
תיקון סעיף 15
1.                           
בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971[1], בסעיף 15, אחרי פסקה (2) יבוא:
 
 
"(2א)  בחירות של רבני יישובים ורבנים אזוריים; לעניין זה –
 
 
 
"רב יישוב" – כהגדרתו בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980[2](להלן – חוק הרבנות הראשית) שקיבל כשירות לכהן כרב ישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;
 
 
 
"רב אזורי" – רב במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל.
 
 
(2ב)    בחירות של רבני שכונות; לעניין זה, "רב שכונה" – כהגדרתו בחוק הרבנות הראשית שקיבל כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל;".
 
דברי הסבר

מטרתה של הצעת חוק זו היא להסדיר בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק) את מינוי רבני ההתיישבות ורבני השכונות. רבני ההתיישבות הם למעשה רבני יישובים ורבנים אזוריים הפועלים בתחומי המועצות האזוריות וחרף הצורך החשוב שבפעילותם טרם הוסדר מעמדם בחוק.

משרתו של רב שכונה היא משרה ייחודית שנועדה לספק שירותי דת חיוניים בתוך הקהילות והשכונות במגוון תחומים במעגלי החיים. רב שכונה הוא מי שמכהן בשכונה שבתחום המועצה הדתית, ואת תפקידו וסדרי עבודתו קובע רב העיר, הממונה על הטיפול בענייני הלכה ובאספקת שירותי הדת בעיר, ובתיאום עם ראש המועצה הדתית באותה עיר.

בדומה להחלטות הממשלה בתחילת שנות ה-2000 בדבר הקפאה של קליטת עובדים חדשים במשרדי הממשלה, הוחלט להקפיא קליטת כוח אדם במועצות הדתיות. הלכה למעשה, החל משנת 2003 לא מונו רבני השכונות בישראל מטעמים שונים וביתר בשל היעדר הסדרה נורמטיבית, חרף העובדה כי בשנים האחרונות גדל במידה ניכרת שטחן ומספר תושביהן של שכונות קיימות.  

כך לדוגמא, בשנת 2003 היו רשומים במצבת כוח האדם של המשרד לשירותי דת 258 רבני שכונה מכהנים ואילו ביולי 2009, כשש שנים לאחר מכן, היו רשומים 207 רבני שכונות מכהנים בלבד. הווה אומר, בשש השנים הללו פחת מספר רבני השכונות המכהנים בכ-20%, כאשר בשנת 2017, פחת מספרם משמעותית והמגמה נכונה גם לגבי רבני ההתיישבות בכללותם.

הגורמים לשחיקה חריפה זו בשירותי הדת נובעת מפרישתם של רבנים כאמור או פטירה מחד, והיעדר מינויים חדשים בשל היעדר הסדרה נורמטיבית ובכלל זה הקפאת תקנים חדשים מאידך.

לאור האמור, מוצע להרחיב את סמכותו של השר לשירותי דת, הממונה על ביצוע החוק, כך שיהיה רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לבחירתם של רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. עוד מוצע כי לא יכהן רב בתפקידים האמורים אלא אן כן קיבל הוא כשירות לכהן מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"א בטבת התשע"ח – 8.1.18

שינוי גודל גופנים