ביום ב', 31 בינואר 2022, כ"ט בשבט תשפ"ב הועלתה בשנית בפני מליאת הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), המכונה "חוק הגיוס". לאחר שבהצבעה הקודמת על הצעת החוק אינה התקבלה על חודו של קול, הפעם הצעת החוק התקבלה ועברה בקריאה ראשונה. והיא תעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון.
בנאומיהם חברי הכנסת מאופוזיציה ומהסיעות החרדיות בפרט הטיחו ביקורת בזה אחר זה בהצעת החוק.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה):
"עכשיו שואלים אותי: כמה צריכים ללמוד תורה? אמרתי מה שהיה אצל דוד המלך חצי מהעם לומד תורה, חצי מהעם משרת בצבא ומתחלפים. הלכתי לבדוק. אני מוכן שלומדי התורה ילכו לצבא, אבל נראה את הנוער שאיננו נוער דתי מגיע ללמוד תורה. ואז התברר לי ולביזיונכם שלפני 20 שנה ילד, נער, בחינוך החילוני הממלכתי, למד גמרא, למד תנ"ך, למד יהדות. דיברו איתי פה חברים במפלגות אנטי-דתיות: אני למדתי גמרא לפני 20 שנה, 30 שנה. הבן שלי לא לומד, לא יודע. אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאנחנו מתנדבים ללמוד תורה? שאתם משתמטים מלימוד תורה, שאתם משתמטים מלימוד של יהדות? איך אתם לא מתביישים? ביזיון. אני מוכן שכולם ישרתו, כולם ישרתו בכל מה שהעם היהודי נדרש: כולם ישרתו בלימוד תורה, כולם ישרתו בצבא ויתחלפו."
ח"כ משה ארבל (ש"ס):
"בקיץ לפני שנתיים רצתה בזמנו עיריית עפולה להקים אירוע בהפרדה לחרדים שאמורים להיות בו זמרים עבור המגזר החרדי. בשם אותו ערך של שוויון פסק בית המשפט המחוזי שאסור לקיים את האירוע בהפרדה. אנחנו לא אפשרנו לפסיקה הזאת לעבור לסדר-היום, עתרנו לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט בשם השוויון, ביטל את אותה החלטה והורה לקיים את האירוע בהפרדה.
השוויון כערך הוא ערך חשוב, הוא ערך משמעותי; השאלה היא מה עושים איתו. כשאנחנו באים לדבר כאן על חוק הגיוס, נעשה כאן מהלך שמבקש לחנך אוכלוסיות בשם השוויון. בג"ץ רסלר לדורותיו, פעם אחר פעם אחר פעם הסתכל על הסוגיה הזאת בראייה סלקטיבית, לא בראייה מעמיקה אמיתית. הרי בשם השוויון היה צריך להחיל אותו גם על אזרחי ישראל הערבים, אבל אז ידע אותו פרקליט במחלקת הבג"צים, לימים שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, לומר שיש קודם כול להחיל את חוק הגיוס על החרדים, ולאחר מכן נטפל באזרחי ישראל הערבים. זו המגמה, הצעד הבא; הוא אומר את זה במפורש כעמדת המדינה. זאת אומרת, השלב הראשון בגיוס אזרחי ישראל הערבים לצה"ל זה החקיקה היום בערב. כאשר היא תושלם, נגיע לשלב השני, בשם הערך השוויון, שצריך לחול על כלל אזרחי ישראל."
ח"כ חיים ביטון (ש"ס):
"הממשלה מוכיחה פעם אחר פעם שיש לה מטרה של פגיעה בנושא הדת, זה אומר שלא באמת רוצים שיהיה גיוס של מי שצריך להתגייס. כי אנחנו אומרים את זה בקול: אנחנו שומרים ונשמור על לומדי התורה כי התורה לא תישכח מפי זרעו, ככה הבטיח רבי שמעון בר יוחאי. ואלה שאינם צריכים להיות ומתחבאים מאחורי נתונים כאלה של לומדי התורה, אנחנו בעד שיגייסו אותם. אבל אנחנו נילחם על ציפור הנפש הזאת, שהיא זאת שאמורה לדאוג לציבור שלנו, לומדי התורה, ואתם אלה ששמחים בחוק הזה פוגעים בכל הכוח בכל הקשור והקדוש לעם ישראל. זה דבר שמוכיח שמי ששם את החוק הזה על השולחן לא דואג לצבא ההגנה לישראל, לא דואג לכוח אדם בצבא; הוא דואג לכך שיישאר פה הקיטוב הזה בעם, שיישאר פה על השיח המפלג הזה, שמוכח בכל תהליך שמובילה הממשלה הזאת."
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
"היינו אלפיים שנה בגלות, והיינו בשלושת אלפים חמש מאות שנים של מאבקים. העם היהודי הצליח תמיד אך ורק בזכות התורה. כששואלים מי ישמור אני מזכיר לכולם: הגמרא אומרת בבבא בתרא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי ארצות. התגובה תהיה הפוכה, הצרה באה בגלל זה.
המקום המקודש ביותר לעם היהודי, שהפלורליסטים גילו אותו, בית המקדש. הם גילו אותו לאחרונה בגלל הארגונים מחוץ לארץ, מה היה בפנים בבית המקדש באמצע? מה היה בקודש הקודשים? אני אזכיר מפרשת השבוע ב-20 שניות שנשארו לי: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". זה מה ששמר על העם היהודי, זה מה שישמור על העם היהודי, וההצגה הזאת יכולה להימשך, אבל מה שהיה הוא שיהיה."
ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס):
"חוק הגיוס המונח כאן לפניכם היום הוא מסדרה של חוקים הדיקטטוריים שחוקקו כאן בששת החודשים האחרונים. הרצון לכפות אורח חיים על האחר בניגוד לרצונו. זה מתחיל בגיור, ממשיך בכשרות, ועל הגיוס. עברו בעבר חוקי גיוס, חוקי גיוס שתואמו גם עם הציבור החרדי, אבל הראשון שעשה את זה היה בן-גוריון, שידע מה טוב למדינה עוד לפני הרבה פוליטיקאים כאן שמשחקים רק בפוליטיקה. אל תעשו לנו מכסות. אל תיתנו לנו סנקציות. תנו לאנשים לנהל את אורח חייהם כמו שהם רוצים."
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה):
"עמדנו כאן לא לפני הרבה זמן, לפני שבועיים, כשהצעת החוק הזאת הגיעה לכנסת לראשונה, וזעקנו מקירות ליבנו והתרענו על הסכנה הקיומית שלנו בפגיעה בלומדי תורה. פגיעה בלומדי תורה זו סכנה קיומית עבור עם ישראל, עבור העם היהודי. בלי לימוד תורה אין זכות קיום, ולבוא בארץ ישראל, אחרי קום המדינה, שכאן היו לומדי תורה עוד לפני קום המדינה, לבוא לחוקק חוק שיהפכו את לומדי תורה בארץ ישראל לאזרחים פליליים? ממש ככה. זו המשמעות של החוק; החוק הזה יהפוך את לומדי התורה, את מי שילמד תורה בארץ ישראל, לפלילי, עם בית כלא, עם כל מה שקשור לאדם פלילי. מי שהוא עריק הוא פלילי, הוא עובר על החוק, וזו המשמעות. ולזה אנחנו רוצים להפוך את לומדי התורה בארץ ישראל? אין לכם זכות, לא מוסרית, לא ערכית, לא משילותית. אתם מסכנים את העם היהודי. אנחנו פוגעים בערך המרכזי, בחיוב ובהתחייבות שלנו ללמוד תורה. זאת הייתה ההתחייבות שלנו, ואנחנו צריכים ואנחנו מחויבים לעמוד בכך."
ח"כ יריב לוין (ליכוד):
"החוק הזה הוא לא חוק הגיוס אלא הוא חוק שנועד להבטיח שלא יהיה גיוס, ואתם יודעים את זה מצוין. כי איך יהיה גיוס? יהיה גיוס רק בדרך אחת – בדרך של הידברות, בדרך של שיתוף פעולה, בדרך של תמריצים, בדרך של אהבת אחים, שהיא תוביל גם למצב של אחים לנשק. אבל אי-אפשר לבוא כך סתם, בוקר אחד, אחרי עשרות שנים שהיה כאן הסדר שנעשה בחוכמה רבה על ידי דוד בן-גוריון בשעתו, שהבין שאי-אפשר לכפות, שהבין שלדברים יש לפעמים קצב משלהם, אולי לא מהיר כמו שהיינו רוצים, ולבוא באבחת חרב ולחשוב שנעביר איזה חוק, ובזה העולם ישתנה."
ח"כ יוסף טייב (ש"ס):
"הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת להציב נקודת איזון חדשה. לפי האמור, נמצאת במידת הצורך אפשרות למצוא איזון. דעתנו, היא שלימוד התורה הוא בהחלט ערך עליון מספיק חשוב כדי לפגוע בזכויות האדם, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. במשך ההיסטוריה כולה ראינו שתמיד היה מי שהלך לצבא והיה מי שהלך ללמוד. לומדי התורה הם ציפור נפשנו, לא רק של הציבור החרדי, של עם ישראל כולו. כפי שכותב הרמב"ם, מי שחפץ ליבו להיות חלק משבט לוי יבוא ויהיה חלק ממנו. לא אתם תקבעו מי רוצה להיות חלק ממנו אלא כל אדם באשר הוא ואשר אמונתו יחליט אם הוא רוצה לקחת ולהיות חלק משבט לוי. לומדי התורה הם אלו ששומרים על הזהות היהודית של מדינת ישראל. במשך דורות לימוד התורה שמר על עם ישראל ודאג שעם ישראל והזהות היהודית שלו יישמרו. בודדים כאן יכולים לוותר על הנוחות שלהם ברמה הכלכלית, ושל משפחתם, ולשבת ולהתמיד יומם ולילה כדי ללמוד בשקידה, לימוד תורה."
סגן שר הביטחון אלון שוסטר (כחול לבן) השיב לביקורת וסיכם את הדיון:
"אני מניח שלכולם ברור שמדובר בצעד הכרחי, בצעד שעומד בהנחיות החוק, בגישות הפשוטות, המובנות מאליהן של שוויון, גם מהותי וגם פורמלי. אני מניח שזה יהיה חוק שכל ממשלה בישראל הייתה מקבלת אותו, ואני מאוד מקווה שאכן כנסת ישראל תיתן גיבוי לביטחון ישראל, לשוויון, לצדק בתוך מדינת ישראל, ובכך אנחנו נשיק את המהלך שמשרד הביטחון ושר הביטחון מובילים על מנת להשיג את היעדים הלאומיים הללו לקידום השוויון בשירות באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל, באמצעות הרחבת שורות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי.
פועלים בצה"ל להרחבת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי, שיבטיחו שמי שנכנס חרדי ישמור על זהותו. בנוסף, אנחנו מקיימים מסלולים מגוונים שמאפשרים שירות משמעותי ויכולים להוות בכך כרטיס כניסה לשוק התעסוקה בחברה הישראלית. אני מוצא שאין שום ניגוד, לא אמור להיות ניגוד, בין לימוד התורה לבין שירות משמעותי, לכלכלת ישראל ולכלכלת המשפחה ולשותפות בנשיאה בנטל בתחומי החירום, הביטחון, ההצלה והצדק החברתי."
