השר לוין על הצע"ח של ח"כ שטרן להבטחת ייצוג לנשים במליאת הרבנות הראשית: "צמצום תנאי הכשירות המוצע מצמצם את האפשרות להיבחר, וממילא מוביל לפגיעה באפשרות האסיפה הבוחרת לבחור"

בתאריך ה- 20.12.2017, דחתה מליאת הכנסת את הצע"ח של ח"כ שטרן (יש עתיד) להבטיח בגוף הבוחר של הרבנות הראשית. השר יריב לוין ענה בשם השר דוד אזולאי (ש"ס), שלראייתו הצע"ח מביאה לצמצום האפשרות להיבחר, כפי שראוי במשטר ובבחירות דמוקרטיות.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): בגוף הבוחר של הרבנות הראשית יש בערך 2% נשים. השר אלי בן-דהן, בהיותו סגן שר הדתות, הגיע איתי להסכמה על 32 נשים בגוף. השרה ציפי לבני, עם ראש הממשלה ועם נפתלי בנט, לחצו ידיים על חוק שמאפשר עדיין לרבנים אורתודוקסים להיות 50% פלוס 10. באתי לנפתלי בנט, שישב כאן ליד השולחן, שאלתי אותו: נפתלי, לחצנו ידיים אתמול בערב. אמר לי השר נפתלי בנט: אני עובד על זה. עד שבאה שרת המשפטים של היום, יושבת-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, והטילה וטו בשם הבית היהודי דאז, החרד"לי דהיום, על צירוף נשים לגוף הבוחר. אז שרת המשפטים הטילה וטו על צירוף נשים לגוף הבוחר של הרבנות. ואתה כל הזמן אמרת לי את האמת: זה לא רק הבית היהודי, זה גם אנחנו. אני אומר לך שאם הייתם מקבלים את ההחלטה הזאת להוסיף נשים, אולי היה נבחר הרב סתיו? הוא לא היה שותק נוכח התופעות האלה. אולי רב אחר – לא רק הרב סתיו – שלא היו שותקים נגד רבנים ראשיים שאומרים לא לשירות נשים בצה"ל; שאומרים: ההתבוללות זו לא הבעיה של הילדים שלי – זו בעיה שלך ושלי; לא של הילדים של אלה שלא משרתים בצה"ל. אז אולי כן נלך קצת לסוגיית הגיור? שלא היו שותקים, גם לא מול האתגרים של שבת, מה כן אפשר לעשות בלהתחשב בזה שיש במדינת ישראל גם ציבור יהודי ששומר את השבת אחרת ממני. אתה שואל אותי מה רע ברבנות הזאת? שאולי בסקר דעת הקהל של המכון לדמוקרטיה לא היו מקבלים 4% – במקום האחרון מכל המוסדות של מדינת ישראל.

  השר יריב לוין בשם השר לשירותי דת, דוד אזולאי (ש"ס):

הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם–1980. על פי ההצעה, מוצע להוסיף את שר המשפטים לשר נוסף הממונה על ביצוע החוק, לצד ראש הממשלה. מוצע לשנות את תנאי הכשירות לכהונת רב ראשי, כך שיהיה כשיר להיבחר לרב ראשי לישראל רק מי שמכהן או כיהן חמש שנים כדיין ויש לו כשירות לכהן כרב עיר או שהוא מכהן או כיהן חמש שנים כרב עיר או כרב מועצה מקומית ויש לו כשירות לכהן כדיין. לשם השוואה, נכון להיום כשיר להיבחר מי שמכהן או כיהן כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.

 כן, מוצע לשנות את תנאי הכשירות לכהונת חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, כך שיהיה כשיר לכהן כחבר מועצה רק מי שמכהן או כיהן בישראל לפחות חמש שנים כדיין או כרב עיר או רב מעוצה מקומית. לשם השוואה, כיום כשיר להיבחר חבר מועצה מי שמכהן או כיהן בישראל כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה. כמו כן, מוצע להגדיל את הרכבה של האסיפה הבוחרת מ-150 ל-200 חברים, לשנות את ההרכב, לקבוע שיינתן ייצוג מינימלי של 20% לנשים בגוף הזה. עוד מוצע להסדיר אפשרות של היעדר רבנים ראשיים נבחרים בזמן גיבוש הרכב האסיפה הבוחרת, כך שבהיעדרם, הממשלה, בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע החוק, היא זו שתמנה את הרבנים חברי האסיפה, שהיו אמורים להתמנות על ידיהם.

הזכות לבחור ולהיבחר היא מיסודות המשטר הדמוקרטי. צמצום תנאי הכשירות המוצע מצמצם את האפשרות להיבחר, וממילא מוביל לפגיעה באפשרות האסיפה הבוחרת לבחור. אני חייב לומר שהאזנתי לדברים שלך. אולי תשכיל אותנו יותר בהמשך, אבל לא הבנתי ולא ראיתי מדוע – מה רע במצב הקיים, ולמה נכון לשנות את ההסדר הקיים בהקשר הזה. לעניין הרכב האסיפה הבוחרת, צריך לזכור כי בהתאם להרכבה הנוכחי, 70 נבחרים הם נציגי ציבור, אין מניעה לבחור שם אישה. מה עוד, שככל שישנו עיוות בייצוג הנשים, ניתן לתקנו גם בנוסחו הנוכחי של החוק, באמצעות נציגי הציבור שממנה השר. יכול להיות שיש צורך לערוך שינויים, אבל הדרך הנכונה היא לבצע אותם בהידברות ולא באמצעות מהלך מן הסוג הזה. לכן הממשלה מבקשת מהכנסת להסיר את הצעת החוק. תודה.

 לקריאת הצע"ח של ח"כ שטרן