השרה שקד למציעי חוקים במקום חוק הלאום הנידון כיום: "אין שום כוונה שערך אחד יעלה על הערך השני. אני הסברתי את זה הרבה פעמים: הם צריכים לחיות ביחד בצורה מקבילה"

בתאריך ה-25.10.2017 עלו במליאת הכנסת שתי הצעות חוק המבקש לכונן כחוק ייסוד את אופיה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. זאת, על רקע הדיונים על חוק הלאום בוועדה המיוחדת לכך. שתי הצעות החוק, זאת של סיעת יש עתיד בהובלת יאיר לפיד, וזאת של ציפי לבני (המחנה הציוני) וקבוצת ח"כים, נפלו בקריאה טרומית ברוב של 62 מתנגדים  אל מול 36 תומכים.

הצעת החוק של סיעת יש עתיד הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל פ' 4302/20 
 
ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד):
אנחנו מביאים היום בפני הכנסת את חוק הלאום. זה לא חוק הלאום של האופוזיציה, זה חוק הלאום של הקואליציה. לא אני כתבתי אותו; מי שכתב את החוק הוא חבר הכנסת בני בגין מהליכוד. לא שינינו מילה, אות. זה חוק הלאום של הליכוד, והוא טוב, והוא נכון. חוק פשוט, ברור, בהיר, שמגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. האם חברי הכנסת של הליכוד יצביעו נגד חוק של הליכוד שמגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי? האם חברי הבית היהודי, חברי ישראל ביתנו, חברי כולנו, יצביעו נגד הגדרת מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי? החוק שכתב חבר הכנסת זאב בנימין בגין, תואם לגמרי את רוח הציונות של שני האנשים שעל שמם הוא נקרא – בנימין זאב הרצל וזאב ז'בוטינסקי. שניהם רכנו מעל כתפו בזמן שהעט שלו כתב את החוק שאומר: זוהי מדינה יהודית, זוהי מדינה דמוקרטית, ואין שום סתירה בין הדברים.
במקום להשתמש בו כדי לאחד את העם, לחזק את דמות היהדות כדת של סובלנות וקבלת האחר, לחזק את מדינת ישראל פנימה, לחזק את מדינת ישראל החוצה, הם עשו בדיוק להפך: הפכו את חוק הלאום לעוד מקפצה של שנאה וזעם ופוליטיקה חולה. המונולוג הזה יחכה ליום אחר כי אני לא רוצה לקלקל את הרגע הזה. יש בקואליציה מספיק אנשים שהם ציונים, שהם אוהבי ישראל, ושהם יהודים בעלי הכרה וחשוב להם מה שמייצגת היהדות, והם יכולים, יחד איתנו, להעביר היום את החוק הזה ולהציל את כבודה של כנסת ישראל. 
 
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד):
נוסח הצעת החוק שהיה מאפשר השגת אחדות נדירה בנושא כה חשוב, מבוסס על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ביום ה' באייר תש"ח: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, המושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה"… התנגדות הליכוד דורשת הסבר הגיוני. קיבלתי הסבר, אבל יישפטו הקוראים אם הוא הגיוני. וכך שמעתי: הצעתך גורמת לבעיה לליכוד. הנוסח הקצר של הצעת החוק אינו מותיר מקום לפירושים רבים. הבעיה לליכוד, החוסמת את דרכה של הצעת החוק הזו למליאת הכנסת, מצויה במשפט – תקשיבו, חברי הליכוד – "ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה". תהיתי: בהצעתי נקבעת העדפה לאומית צודקת לעם היהודי במדינת היהודים היחידה בתבל, אולם כרבע מאזרחי מדינתנו הם בני לאומים אחרים, ולכן, בצדק, ההצעה קובעת גם שוויון זכויות לכל אזרחי ישראל. הרי כיהודים תבענו, ואנו תובעים, זכות לשוויון ליהודים בכל המדינות, ודווקא בארצנו נשלול קביעה בחוק של הזכות הזו מכל אזרחינו? השיקול המפלגתי דוחק את השיקול הלאומי, וההצעה מפלגת ודוחקת הצעה מאחדת.
 
 הצעת החוק של ח"כ ציפי לבני וקבוצת ח"כים הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל פ' 4422/20 
ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני):
רגע אחד של אחדות מכוננת היה בהיסטוריה של העם היהודי למוד המחלוקות. רגע אחד, שבו התקבצו ביחד יריבים מושבעים שנלחמו עד לאותו רגע זה בזה ממש. הרב בירך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ובזה אחר זה עלו מנהיגי האומה וחתמו על המסמך שקובע שמתוך זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית, הם מכריזים על הקמתה של המדינה היהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל, שתקיים – כך קבעו באותה נשימה – שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין. המסמך הזה הוא מגילת העצמאות ואת העיקרון הזה אנחנו מבקשים היום לחוקק כחוק-יסוד, כמשפט הראשון בחוקתה העתידית של מדינת ישראל. מדינת הלאום של העם היהודי עם שוויון לכולם. אבל 70 שנה אחרי, ממשלת ישראל – הלאומית לכאורה, במדינת ישראל הריבונית – מתנגדת למגילת העצמאות ומוחקת את ערכיה, יום-יום, שעה-שעה, הצעת חוק אחת אחרי רעותה.
בציבור הנמצא פה, אמר בן-גוריון, וגם בזה שעדיין איננו נמצא פה – שזה אנחנו. וואו, כמה גדולים הם היו אז וכמה קטנים אתם. לא אנחנו, אתם, ממשלת ישראל, שמסרבת לתמוך היום בהכרזת העצמאות. איך אתם יכולים? איך אתם מעיזים לקחת את המסמך הזה – שבזמנו אנשים היו מוכנים לוותר על דברים שבנשמת אפם האידיאולוגית אבל לחתום על העיקר – איך אתם מוכנים לקחת את המסמך הזה ולזרוק אותו לפח האשפה של ההיסטוריה.
מה יהיה הדבר הבא? ציוץ של ביבי בחיוך מתנשא וציני דורך על מגילת העצמאות בלשכה? ציוץ שלו קורע את החלק של השוויון ממגילת העצמאות? כי הרי המילה "שוויון" זאת המילה שמפריעה לקואליציה הזאת. זאת אומרת – המילה "שוויון", דרך אגב, ממש לא מפריעה לנתניהו. הוא חתם על המשפט, שישראל היא מדינת העם היהודי עם שוויון לאזרחיה, לפלסטינים ולאמריקנים, כי זאת הייתה הדרך לקבל תמיכה במדינת ישראל היהודית. אבל המילה שוויון מפריעה לאלה בממשלה שלא רוצים לתת זכויות שוות לערבים או לנשים או לעולים מחבר המדינות – אלה שאנחנו מזמינים לבוא מכוחו של חוק השבות, שצריך להיות בחוקתה של מדינת ישראל; העולים שראש הממשלה רק אמש, ביום הקליטה, בא להתגאות כמה הוא תורם להם, אבל את השוויון הזה הוא רוצה לקחת מהם. את השוויון הזה רוצה לקחת ראש הממשלה מחברי קהילת הלהט"ב, שבהם הוא מתגאה בחו"ל, להראות איזו מדינה ליברלית יש לנו. אבל מאלה ואלה, מהעולים ומקהילת הלהט"ב, הוא רוצה לקחת את השוויון, ולכן הממשלה הזאת הצביעה נגד ברית הזוגיות, ועכשיו גם נגד השוויון. אבל העיקר – השוויון מפריע בעיקר לאלה שרוצים לגרור אותנו למדינת אפרטהייד. הקיצוניים שעל הדרך פוגעים בכל אלה שעדיין מעיזים להניף את דגל השוויון גם כשקשה, בין אם זה נשיא מדינת ישראל, אנחנו, שומרי הסף או בג"ץ.
 
 
 
 שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי), במענה לשתי הצעות החוק: 

 בימים אלה נערך דיון מעמיק בוועדה בראשות חבר הכנסת אוחנה בנושא הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. מדובר בהצעה מפורטת, בניגוד להצעות הרזות של חברי הכנסת לבני ולפיד, הנוגעת להיבטים חשובים ביסודות הלאומיים של מדינת ישראל.ממשלת ישראל שואפת לעגן לראשונה במעמד חוקתי את הפרק הלאומי החסר כל כך בקרב חוקי היסוד. הדרך לעיגון זה נעשית באמצעות דיונים מעמיקים ושיתוף סיעות רבות ככל שאפשר. אני קוראת לחברי הכנסת לבני ולפיד להצטרף ליוזמה המבורכת הזאת ולקחת חלק ולהשפיע. לאור האמור לעיל, הממשלה מתנגדת להצעות החוק.
אני אומרת שלקראת שנייה ושלישית על הסעיף הזה אני בטוחה שתהיה הסכמה. אני באופן אישי ישבתי על זה עם שרים, עם היועץ המשפטי לממשלה, עם חבר הכנסת אמיר אוחנה, וכולם אמרו וכולם הסכימו. אני חושבת שיש על זה הסכמה גם באופוזיציה וגם – חבר הכנסת אוחנה, אני אומרת לחברת הכנסת סויד שישבתי איתך וכולנו מסכימים שיהודית ודמוקרטית הם ערכים מקבילים. אין שום כוונה שערך אחד יעלה על הערך השני. אני הסברתי את זה הרבה פעמים: הם צריכים לחיות ביחד בצורה מקבילה, ואני בטוחה שחבר הכנסת אוחנה עם כל חברי הוועדה ינתחו את זה כמו שצריך.
 
 ח"כ יעל גרמן בתגובה לדברים (יש עתיד):
 
כשאנחנו מדברים על חוק לאום, על חוק יסוד בכלל, אבל על חוק לאום שצריך להוות את הבסיס של החוקה שלנו אי-אפשר ככה לנהל דיון. הדיון צריך להיות מתוך שיתוף פעולה מקסימלי, עם כל המגזרים בחברה היהודית, עד כמה שזה אפשר.  לפני יומיים עמד כאן הנשיא רובי ריבלין ואמר שמנהיגות במדינה דמוקרטית היא מלאכה של יצירת הסכמות, לא של הכְנעות, ומשטר דמוקרטי תקין מלטש דרכו בסבלנות, בדרך של שיתוף פעולה והידברות. פרופ' רות גביזון עמדה על כך שהצלחתה של ישראל כמדינה תלויה בשני מעגלי שותפות, מעגל אחד של שותפות בינינו, בין המגזר היהודי גם בארץ וגם בחו"ל, והמעגל השני הוא שותפות בין כל המרכיבים האזרחיים של מדינת ישראל.  החוק שעומד בפני הממשלה, החוק של הממשלה שעומד היום על סדר-היום, מתעלם מכל המגזרים, מתעלם מהצורך להגיע לשיתוף פעולה, מביא לעימות – בעי"ן – מביא לקיטוב. 
אמרה גם הפרופ' רות גביזון שזה מה שיקרה, ולכן היא התנגדה בכלל לכך שאנחנו נחוקק חוק לאום. אבל אם כבר מחוקקים חוק לאום, הרי שחוק הלאום שאנחנו הבאנו, גם יש עתיד וגם חברת הכנסת ציפי לבני, הוא החוק שצריך להתקבל. זהו חוק שנשען על מגילת העצמאות; זהו חוק שמאפשר הסכמות מרובות; זהו חוק שהוצע על ידי חבר הכנסת בני בגין, כפי שאמרנו קודם; זהו חוק שמעגן את החזון המבוטא כמדינה יהודית ודמוקרטית.
 כל הצבעה נגד הצעות החוק שלנו שמובאות עכשיו זוהי הצבעה נגד עקרונות מגילת העצמאות ונגד אופייה של מדינתנו האהובה.