הצעת חוק: תגמול כספי למתמידים בשירות הצבאי והאזרחי

הצעת חוק גמול התמדה לחיילים בשירות סדיר ולמתנדבים בשירות אזרחי,
להבטחת יכולתם לרכוש השכלה גבוהה, התשע"ג–2013

הגדרות    1.    בחוק זה –

        "הקרן" – הקרן שהוקמה לפי סעיף 3;

        "חייל" – יוצא צבא בשירות סדיר;

        "חייל משוחרר" – חייל שסיים את שירותו הסדיר;

        "יוצא צבא" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – חוק שירות ביטחון);

        "לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לעניין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;

        "מוסד להשכלה גבוהה" – אחד מאלה:

            (1)    מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
            (2)    מוסד שקיבל תעודת היתר לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
            (3)    מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
            (4)    מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו-25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
            (5)    מכללה או מוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך הכיר בהם לעניין חוק זה;

       "מוסד להכשרה מקצועית" – מוסד להכשרה מקצועית של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, וכן מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר התעשייה המסחר והתעסוקה, השר לביטחון הפנים, שר הבריאות, שר החינוך או שר התיירות הכיר בו, לפי העניין, לעניין חוק זה;

       "מכינה קדם אקדמית" – מוסד להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות, או להכנה ללימודים אקדמיים, או ללימודים במכינה קדם-הנדסאית או ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים ששר החינוך הכיר בו לעניין חוק זה;

      "מתנדב בשירות אזרחי" – מתנדב בשירות לאומי כהגדרתו בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות הלאומי), התשנ"ח–1998 (להלן – חוק שירות לאומי);

     "מתנדב משוחרר" – מתנדב בשירות אזרחי שסיים את שירותו האזרחי;

     "פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 ;

     "שירות" – שירות סדיר או שירות אזרחי, לפי העניין;

     "שירות אחר" – שירות סדיר, למעט שירות כלוחם או כתומך לחימה;

     "שירות אזרחי" – שירות לאומי כהגדרתו בחוק שירות לאומי;

     "שירות סדיר" – שירות סדיר, כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, בצבא-הגנה לישראל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל או בשירות מוכר לפי פרק ג' לחוק האמור, אך למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ולמעט תקופות שאינן באות במניין זמן השירות לפי הוראות סעיף 18 לאותו חוק;

        "שכר מינימום לחודש" – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 ;

        "תומך לחימה" – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לעניין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;
        "השר" – חבר הממשלה שהממשלה העניקה לו את הסמכות לביצוע חוק זה.

קביעת השכר    2.    (א)    שכרו של לוחם בשירות סדיר לא יפחת משכר המינימום לחודש החל מהחודש ה-13 לשירותו.

(ב)    שכרו של תומך לחימה בשירות סדיר לא יפחת מתשעים אחוזים משכר המינימום לחודש החל מהחודש ה-13 לשירותו.

        (ג)    שכרו של חייל בשירות אחר וכן של מתנדב בשירות אזרחי לא יפחת משמונים אחוזים משכר המינימום לחודש החל מהחודש ה-13 לשירותו.

קרן השתלמות לעידוד ההשכלה גבוהה    3.    (א)    75 אחוזים משכר החייל יופקדו בחשבון הנושא את שמו של החייל על ידי הגוף משלם השכר ישירות בקרן השתלמות ייעודית לעידוד ההשכלה הגבוהה.

(ב)    השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הקרן האמורה בסעיף קטן (א), הקמתה, אופן ניהולה, התשלום למוסדות המפורטים בסעיף 4 ודרכי השימוש בכספים שהופקדו בקרן, לרבות דרכי השימוש בכספים שלא נוצלו או שלא נדרשו.

מימון לימודים באמצעות כספי הקרן    4.    (א)    חייל משוחרר ומתנדב משוחרר יהיו זכאים, בהתאם לסכום שנצבר עבורם לפי סעיף 3, למימון לימודיהם במוסדות המפורטים להלן:

            (1)    מוסד להשכלה גבוהה;
            (2)    מכינה קדם אקדמית;
            (3)    מוסד להכשרה מקצועית;
            (4)    ישיבה על-תיכונית.
        (ב)    הקרן תשלם את שכר הלימוד במישרין למוסדות המנויים בסעיף קטן (א).

תשלום דמי מחיה    5.    (א)    הקרן תשלם דמי מחיה לחייל משוחרר ולמתנדב משוחרר, בהתאם לסכום שנצבר עבורם לפי סעיף 3 בכל משך תקופת לימודיו במוסדות המנויים בסעיף 4(א) (להלן – דמי המחיה).

   (ב)    השר יקבע בתקנות את אופן חישוב שיעור דמי המחיה, על פי קריטריונים הקשורים לסוג מוסדות הלימוד, היקף הכספים שנצברו בקרן ותקופת הלימודים; שיעור דמי המחיה לא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בחודש.

   (ג)    על אף האמור בסעיף קטן (א), תינתן עדיפות למימון הלימודים בהתאם לסעיף 4 על פני תשלום דמי המחיה, במקרה שבו היקף הכספים בקרן אינו מאפשר את שניהם.

   (ד)    הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגלו ל-10 השקלים החדשים הקרובים; השר יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים כפי שעודכנו כאמור.

שימוש בכספי הקרן למטרות נוספות    6.    (א)    נותרו כספים בקרן בתום שבע שנים מיום סיום השירות –
            (1)    חייל משוחרר או מתנדב משוחרר שיתקשר בחוזה לרכישת דירת מגורים, יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות רכישת הדירה; הקרן תעביר את סכום ההשתתפות ישירות למוכר בהתאם להוראות החוזה; לעניין סעיף זה –
            "רכישה" – לרבות חכירה לדורות;
            "מוכר" – לרבות מחכיר לדורות; 
            (2)    חייל משוחרר או מתנדב משוחרר שיקים עסק חדש לפרנסתו, או ייכנס לעסק קיים לצורך פרנסתו, יהיה זכאי לפנות לקרן בבקשה לסייע לו; השר יקבע בתקנות כללים ומבחנים לעניין זה; 
            (3)    חייל משוחרר או מתנדב משוחרר יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות חתונתו; השר יקבע בתקנות כללים ומבחנים לעניין זה. 

        (ב)    השר רשאי לקבוע בתקנות מטרות נוספות לשימוש בכספי הקרן בתום שבע שנים מסיום השירות.

        (ג)    נותרו כספים בחשבון על שמו של החייל המשוחרר בקרן בתום 14 שנים מיום סיום השירות, יועברו הכספים ישירות לחשבון הבנק של החייל המשוחרר או המתנדב המשוחרר, לפי העניין.

        (ד)    על אף האמור בסעיפים 4 ו-5 ובלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), החל מיום שחרורו רשאי חייל משוחרר להשתמש במחצית כספי הקרן שצבר למטרות אשר צויינו בסעיף קטן (א), ובתנאי שיסכים לוותר על המחצית השנייה אשר תוחזר לקופת המדינה.

ביצוע ותקנות    7.    (א)    השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

        (ב)    תקנות בעניין הוראות נוספות או משלימות לעניין תשלום שכר החייל וחישובו, דרך כלל או לסוגים, יקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

ביטול חוק קליטת חיילים משוחררים    8.    חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 – בטל.

תחילה, תחולה והוראות מעבר    9.    (א)    תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על חייל או על מתנדב בשירות אזרחי שהחלו את שירותם מיום התחילה ואילך.

        (ב)    על אף האמור בסעיף 2 –

            (1)    בתקופה שמיום התחילה ועד ל-12 חודשים לאחר יום התחילה, שכר החייל לפי חוק זה ישולם החל מהחודש ה-31 לשירות לבנים ומהחודש ה-19 לשירות לבנות;
            (2)    בתקופה שמ-13 חודשים לאחר יום התחילה ועד ל-24 חודשים לאחר יום התחילה, שכר החייל לפי חוק זה ישולם החל מהחודש ה-25 לשירות לבנים ומהחודש ה-13 לשירות לבנות;
            (3)    בתקופה שמ-25 חודשים לאחר יום התחילה ועד ל-36 חודשים לאחר יום התחילה, שכר החייל לפי חוק זה ישולם החל מהחודש ה-19 לשירות לבנים ומהחודש ה-13 לשירות לבנות.

דברי הסבר

מטרת חוק זה לתגמל את מי שנושא בנטל התרומה, כדי לאזן את אי השוויון בחברה באמצעות השקעה בהשכלתו האקדמית והמקצועית וכן לעודד גיוס לצבא או לשירות אזרחי בקרב כלל המגזרים בחברה הישראלית, ובפרט בקרב אוכלוסיות בחברה הישראלית אשר חלקן היחסי בשותפות לנשיאה בנטל נמוכה מהממוצע כיום (חרדים, ערבים וכד'). כמו כן מטרת החוק לעודד גיוס לשירות סדיר כלוחם או כתומך לחימה.

החוק המוצע מבקש להעניק לחייל בשירות סדיר החל מהשנה השנייה לשירותו הסדיר בצה"ל או בשירות אזרחי ובהתאם לאופי התפקיד אותו הוא ממלא שכר חודשי, כאשר 75% מהשכר שישולם לחייל או למתנדב יועברו ישירות לקרן השתלמות לעידוד ההשכלה הגבוהה באופן שיסייע משמעותית למימון לימודיו הגבוהים של החייל המשוחרר ולהשתתפות בדמי מחייתו בתקופת לימודיו.

הצעת חוק זו נועדה לאפשר לכל אזרח בישראל את השקט הנפשי והכלכלי לבחור בלימודים גבוהים לאחר ששירת את המדינה, וזאת בזכות הכספים אשר ייצברו לו בקרן תוך כדי שירותו והודות לשירותו ולתרומתו לקהילה. באופן זה, המשוחררים ירכשו את הכלים הדרושים להם לצורך השתלבות בשוק העבודה ובחברה האזרחית, דבר שיחזק את מרקם החיים בארץ ויתרום רבות ללכידות החברתית ולמינוף הכלכלה הישראלית וביסוסה.
בזכות הקביעה כי החוק יהיה תקף רק החל מתום 12 חודשי שירות, הוא יהווה תמריץ לחיילים לשרת שירות מלא, וכן למשרתים בשירות אזרחי לבחור בשירות של שנתיים במקום שנה אחת כפי שנהוג כיום. בנוסף, החוק יעודד גיוס לשירות קרבי ביחידות הקרביות ביותר בצבא, הודות לדיפרנציאציה שתונהג בתשלום השכר בקרב לוחמים, מערך תומכי הלחימה ומשרתים אחרים.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אבישי ברוורמן (פ/3378/18).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת עינת וילף (פ/4094/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13