הצעת חוק שירות המדינה, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נועדה ליצור הסדר אשר יחייב צעירים, שאינם משרתים שירות צבאי לשרת במסגרת של שירות אזרחי, וזאת בשל ההנחה שכל תושבי המדינה חייבים בתרומה למדינה ולחברה, ולשם קידום השילוב בחברה ומניעת אפליה בין קבוצות שונות באוכלוסייה.

הצעת חוק שירות המדינה, התשע"ב–2012

פרק א': פרשנות:
מטרות:
1. מטרות חוק זה הן כמפורט להלן:
   (1) ליצור הסדר לפיו כל אזרחי מדינת ישראל ותושביה ישרתו את המדינה בשירות צבאי, שירות לאומי או שירות אזרחי לתועלת ציבורית, מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה ולשם הגברת השוויון בתוך החברה הישראלית;
   (2) לקבוע הסדרים בדבר דחיית השירות למכסה קבועה של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, על פי הכרה בלימוד תורה כערך חשוב בחברה בישראל ועל פי הכרה שחובת השירות של כל אזרח ישראלי היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית;
עקרונות יסוד:
2. השירות לחברה יתבסס על עיקרון השוויון, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות, תוך התחשבות באופיים ובייחודם של המגזרים השונים בחברה הישראלית.
הגדרות:   
3. בחוק זה –
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ;
"חייל" – מי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות ביטחון;
"חייל לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא;
"חייל תומך לחימה" – כהגדרתו בפקודות הצבא;
"מכינה קדם אקדמית" – מוסד להכנה ללימודים אקדמיים או להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות;
"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 ;
"שירות אזרחי" – שירות קהילתי במוסדות לטיפול רפואי, מוסדות קליטת עליה, מוסדות דיור לאוכלוסייה מבוגרת, מחלקות רווחה של רשויות מקומיות, שירותי כיבוי אש, שירותי חירום והצלה, הגנת הסביבה ומשטרת ישראל, בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
"שירות לאומי" – כהגדרתו בפסקה (3)(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 ;
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
"השר" – שר הביטחון.
פרק ב': חובת השירות:
חובת שירות מדינת ישראל:
4. (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע ישרת את מדינת ישראל בהגיעו לגיל 18. 
    (ב) עדיפות השירות הראשונה תהיה לשירות סדיר. 
    (ג) מי ששירת בשירות אזרחי או בשירות לאומי לפי הוראות חוק זה תקופה כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין, יהא פטור משירות סדיר.
פרק ג': פטור משירות:
פטור משירות אזרחי:
5. אלה לא יקראו לשרת שירות אזרחי:
   (1) אדם שאינו כשיר לכך בשל סיבות רפואיות;
   (2) אישה נשואה או הרה;
   (3) אדם שהשר או מי שהוא מינה לשם כך קבע כי לא יקרא לשירות, בהתאם לאמות מידה שקבע השר באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 
פרק ד': קריאה לשירות אזרחי ותחומי השירות:
קריאה לשירות אזרחי:
6. אזרח ישראל או תושב קבוע בגיל 18 עד 28, שלא נקרא לשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או שנקרא לשירות סדיר וקיבל פטור משירות סדיר – חייב בשירות אזרחי.
משך השירות האזרחי: 
7. (א) משך תקופת השירות האזרחי יהא כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין.
    (ב) השירות האזרחי יתבצע במשך חמישה ימים בשבוע לפחות, ובמשך שמונה שעות ביום לפחות.
    (ג) המסיים שירות אזרחי של לפחות עשרים וארבעה חודשים, יזומן לשירות אזרחי מדי שנה לתקופה של עד עשרה ימים בשנה עד גיל 45.
תחומי השירות האזרחי:
8. (א) שירות אזרחי יתבצע בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות, בגופים ציבוריים שיקבע השר, על פי אמות מידה שייקבעו בתקנות בנוגע לגודל הארגון וליכולת הפיקוח והבקרה על ביצוע השירות. 
    (ב) שירות אזרחי יכלול, ככל הניתן, פעולות ועיסוקים אשר לא היו מתבצעים אלמלא השירות האזרחי, ולא יפגע בעובדים הקבועים בגוף שבו מתבצע השירות האזרחי. 
פרק ה': תנאי השירות:
שכר למשרת שירות צבאי:
9. (א) השכר החודשי שישולם לחייל לוחם במהלך שירותו הסדיר, יהיה גבוה בעשרים וחמישה אחוזים מהשכר החודשי שישולם לחייל תומך לחימה וכפול מהשכר החודשי שישולם לחייל שאינו לוחם ואינו תומך לחימה. 
    (ב) חייל לוחם אשר שירת למעלה מעשרים וארבע חודשים או חייל תומך לחימה אשר שירת למעלה משלושים חודשים יהיה זכאי למימון מלא של לימודים במכינה קדם אקדמית עד שנתיים מתום שירותו הצבאי; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתשלום או מענק הניתן לחייל משוחרר לפי כל דין.
משכורת, קצבאות ותנאי שירות:
10. (א) שכר משרת בשירות אזרחי יהיה כשכר משרת שירות לאומי.   
      (ב) משרת בשירות סדיר, שירות לאומי או שירות אזרחי יהיה זכאי במהלך שנת שירותו השלישית להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות.
דיור וכלכלה:
11. משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו לדמי כלכלה ודיור, בהתאם לכללים ומבחנים שקבע השר.
דמי נסיעה:
12. (א) משרת שירות סדיר פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית.
      (ב) הוראות סעיף 3 לחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–1998 ,  יחולו על משרת שירות אזרחי, בשינויים המחויבים.
הטבות לאחר השירות:
13. כל הטבה, הניתנת מכוח חיקוק למי ששירת שירות סדיר או שירות לאומי, תינתן אף למי ששירת שירות אזרחי במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות סדיר לפי סעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין. 
פרק ז': ישיבות הסדר:
לימוד בישיבת הסדר:
14. (א) בסעיף זה –
"ישיבת הסדר" – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות משולב, שנקבעה בהמלצת איגוד ישיבות הסדר או על פי אמות מידה שקבע השר;
"שירות משולב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות ללא תשלום;
      (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא. 
      (ג) מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות משולב אושרה, ייקרא לשירות משולב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.
      (ד) השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה. 
פרק ח': הוראות כלליות:
רשות לשירות אזרחי: 
15. (א) מוקמת בזה רשות לשירות אזרחי במשרד ראש הממשלה אשר תתוקצב ותרכז את המשאבים הנדרשים על פי מטרות  החוק, לרבות פיקוח על יישומו.
      (ב) ראש הממשלה ממונה על סעיף זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 
שלילת זכויות:
16. (א) נקרא אדם לשרת את מדינת ישראל, בין אם לשירות סדיר ובין אם לשירות אזרחי, ולא התייצב לביצוע השירות הנדרש ממנו, מבלי שניתן לו פטור או דחייה כקבוע בחוק זה, לא ישולמו לו כל קצבה, מענק או כל תשלום אחר הניתנים על פי דין, בין אם במישרין ובין אם באמצעות מוסד או גוף אחר שהוא נימנה עליו, למעט שכר עבודה בגין עבודה שביצע על פי כל דין, וזאת למשך שלוש שנים.
      (ב) מי שנדחה מועד התייצבותו לשירות ביטחון מטעמי לימוד דת או שהוענק לו פטור משירות ביטחון מטעמי לימוד דת והגיע לגיל 21, תוכר זכאותו לתשלומי הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 , וביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 , ולא תשולם לו קצבה, מענק או כל תשלום אחר שמטרתו הבטחת הכנסת מינימום בגין לימודיו.
מדדים ויעדים ליישום החוק:
17. השר יקבע בתקנות, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, יעדים לגיוס לצבא ולהצטרפות לשירות אזרחי, באופן שתוך חמש שנים מיום תחילת החוק כל אזרח ישראל המתגורר בארץ ותושב קבע בגיל 18 ישרת את מדינת ישראל. 
תיקון חוק שירות ביטחון:
18. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 , אחרי סעיף 36א יבוא:
דחיית שירות ופטור לתלמידי ישיבות:
36ב. (א) "שר הביטחון רשאי לדחות את מועד התייצבותו של מיועד לשירות ביטחון, לשם לימודי הדת היהודית
        (ב) שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון תלמיד ישיבה מצטיין, לפי המלצת ראש הישיבה.
        (ג) מספר דחיות השירות והפטורים שיינתנו לפי סעיף זה לא יעלה על אלף בשנה.".
תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים:
19. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 , בסעיף 1 –
     (1) במקום ההגדרה "שירות אזרחי" יבוא:
""שירות אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות המדינה, התשע"ב–2012;";
    (2) ההגדרה "שירות אזרחי במסלול מפוצל" – תימחק.
ביטול חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם     20.    חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002  – בטל. 
ביצוע ותקנות:
21. שר הביטחון ממונה על חוק זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר דרכי הזימון והמיון של המשרתים בשירות אזרחי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
תחילה:
22. תחילתו של חוק זה ב-1 בינואר שלאחר פרסומו.

דברי הסבר

הצעת חוק זו נועדה ליצור הסדר אשר יחייב צעירים, שאינם משרתים שירות צבאי לשרת במסגרת של שירות אזרחי, וזאת בשל ההנחה שכל תושבי המדינה חייבים בתרומה למדינה ולחברה, ולשם קידום השילוב בחברה ומניעת אפליה בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
ביום כ"ח באדר א' התש"ח (9 במרס 1948) ניתנה הוראה על ידי ראש המטה הארצי של ההגנה (הרמ"א) לפיה "נתקבלה החלטה כי בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים יינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם". נקבע כי "החלטה זו כוחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף השנה תבחן הבעיה מחדש". ב-1949 הודיע שר הביטחון, מר דוד בן- גוריון לשר הדתות, כי הוא מסכים לדחות גיוסם של עד 800 בחורי ישיבות בשנה אשר "תורתם אומנותם" לצורך לימודים תורניים.
על פי הנתונים שהוצגו לוועדת טל, מספר בחורי הישיבות הנמצאים בהסדר דחיית גיוס לתלמידי ישיבות גבוה משלושים אלף ומוערך כיום בכשישים אלף. על פי נתוני הצבא הגיע מספרם של דחויי השירות בשל תורתם אומנותם ל- 9.2 אחוז משנתון הגיוס האחרון.
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 (להלן –חוק טל), הפך בפועל ל"חוק ההשתמטות". החוק נכשל בכך שלא תרם לפתרון הבעיה הערכית והמעשית של גיוס תלמידי הישיבות לשירות ביטחון. החוק אף העצים בעיה זו על ידי מתן גושפנקא למציאות מעוותת ואי-שוויונית, שבה קבוצה גדולה מעם ישראל פטורה מלשאת בעול הביטחון הכללי. ממשלת ישראל נכשלה באופן מובהק ביישום החוק, ועד כה רק מיעוט זניח מקרב תלמידי הישיבות בחרו לשרת בכוחות הביטחון כמוצע בחוק, זאת בעוד יכולתם לתרום למדינה דרך מסגרת של שירות אזרחי כמעט ואינה קיימת בפועל.
קביעה זו מבוססת על ניתוח נתוני יישום החוק כפי שהוצגו בפני בית המשפט העליון על ידי הממשלה, המצביעים על כך "שבחוק קיימים חסמים טבועים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו ולהגשים את תכליותיו. מהנתונים שנמסרו עולה כי בשנת 2010 התגייסו למסלולים ייעודיים בצה"ל מכח החוק כ-600 חרדים בלבד; לשירות האזרחי הצטרפו בשנה זו 1,122 חרדים; ולשנת ההכרעה עד לשלהי 2008 יצאו 3,269 חרדים. רוב החרדים שסיימו את השנת ההכרעה חזרו למעמד "תורתו אומנותו" (ונהנו מדחיית השירות הצבאי או שקיבלו פטור משירות צבאי).
מעבר לכך, מאז נחקק החוק עלה בהתמדה מספר דחויי השירות כך שבשנת 2007, למשל, הצטרפו 6,571 חרדים להסדר תורתו אומנותו. המשמעות היא שיותר חרדים מצטרפים להסדר מדי שנה מאלה הבוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי. מספרם הכולל של דחויי השירות, עומד על כ-61,000 איש. חלקם של המצטרפים להסדר תורתו אומנותו מתוך מחזור הגיוס עולה אף הוא בהתמדה בשנים האחרונות, ובשנת 2007 עמד על 14% ממחזור הגיוס". נתונים אלו, המצוטטים מפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן ביום כ"ח בשבט התשע"ב (21 בפברואר 2012) שבו נפסק כי חוק טל אינו חוקתי.
בנוסף, סדר עדיפויות לאומי שגוי מכתיב הפניית משאבים לתמיכה באוכלוסייה בגיל העבודה על חשבון השקעות בתשתית ובהון אנושי ומחייב העלאת מסים למימונה. שני שלישים מהגברים החרדים בגיל העבודה אינם עובדים.
ההסדר לפיו לימוד התורה מכתיב איסור יציאה לעבודה מנוגד גם לאמונתם של מי שנדחה שירות הביטחון מטעמי "תורתו אומנותו". הרמב"ם קבע במפורש: "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה – הרי זה חילל השם וביזה את התורה וכיבה את מאור הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא – לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה". (הלכות תלמוד תורה, פרק ג').
לפיכך מוצע שכל אזרח יהיה חייב בשירות מדינת ישראל. מי ששירת שירות אזרחי מלא, יהיה פטור מחובת השירות הצבאי, ותנאיו בזמן השירות ולאחריו יושוו לתנאים של מי ששירת בשירות לאומי, אשר תנאיו מוסדרים בחקיקה.
החוק קובע כי מי שלא התייצב לשירות המדינה, בין אם שירות צבאי או שירות אזרחי, לא יכול לקבל כל קצבה, מענק או תשלום כלשהו בין אם באופן ישיר ובין באמצעות מוסד אליו הוא משתייך או נסמך, למעט שכר עבודה כחוק, למשך שלוש שנים שהן שנות השירות הקבועות בחוק. סעיף זה נקבע במטרה לא לאפשר לאלה המשתמטים משירות להסתמך על תקצוב מדינתי אלא יהיה חייב להתפרנס למחייתו כחוק.
מוצע לקבוע כי משך השירות האזרחי יהיה מקביל למשך שירות צבאי סדיר, וכי השירות יבוצע בגופים ממלכתיים וציבוריים, ולצורך מטרות ציבוריות.
עוד מוצע להגביל את מספר הפטורים ודחיות השירות המוענקות מטעמי "תורתם אומנותם" עד אלף בחורי ישיבות בשנה, כהמשך טיפוחם של העילויים שבקרב תלמידי הישיבות, ברוח ההסדר ההיסטורי שפורט לעיל. וצמצום המגבלה על איסור עבודה במקביל ללימוד התורה על ידי הגבלת הזכאות להבטחת הכנסה המוענקת היום לאברכי הכוללים עד גיל 21.
מוצע להקים רשות לשירות אזרחי אשר תהיה במשרד ראש הממשלה ותחת אחריותו הישירה, ושתתוקצב באופן שתאפשר מימוש תכלית החוק ופיקוח על המשרתים בהסדר זה.
כמו כן, מבקשת הצעת החוק לקבוע תגמול כלכלי ראוי לכל חייל בצה"ל לצורך מחייה וכלכלה נאותים בעת שירותם הצבאי. מתן גמול הוגן ככל הניתן לחיילי צה"ל הוא המינימום הנדרש מהמדינה שדורשת רבות מאותם החיילים, זאת מלבד ההטבות הניתנות לחיילים בסוף שירותים הצבאי.
החוק נועד לתת מענה במיוחד בתקופה בה גדל אי השוויון בין אלה שמשרתים לבין אלה שאינם משרתים, וכן עולה היקף אי השירות בצה"ל אשר מקנה יתרון לאותם משתמטים. מוצע כי משרתי שירות צבאי יתוגמלו בין השאר במתן אפשרות להשלמת לימודים קדם אקדמיים במשך שנתיים מתום שירותם הצבאי ועוד הטבות שיינתנו בהתאם להחלטות על פי דין. גמול הולם לאותם משרתים יהווה בין השאר תמריץ נגד תופעת ההשתמטות גם ברמה הערכית.
החוק קובע כי השר יקבע בתקנות יעדים הדרגתיים למימוש החוק כך שתוך חמש שנים כל תושב קבע ואזרח מעל גיל 18 ישרת את מדינת ישראל.
הסמכות לביצוע החוק תופקד בידי שר הביטחון, אשר יתקין תקנות בכל הנוגע לדרכי יישומו של החוק.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950), על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע (פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972), ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום (פ/3303), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק בן ישראל (פ/3195/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18;הוסרה מסדר היום ביום י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011)), על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2052/18), על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/2177/18), על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/2554/18(, על ידי חברת הכנסת עינת וילף (פ/4038/18), על ידי חברת הכנסת ציפי לבני (פ/4137/18) ועל ידי חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת (פ/4238/18);
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/3149/18) ועל ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3742/18) הוסרו מסדר היום ביום  כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באייר התשע"ב – 30.4.12

שינוי גודל גופנים