הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות בני ישיבות הסדר), של ח"כ עמר בר לב.

היום, שני 2.12.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות בני ישיבות הסדר), התש"ף–2019 של ח"כ עמר בר לב (העבודה-גשר).

הצעת החוק מבקשת לאפשר לבני הישיבות שירות משולב הכולל לימודים בישיבת הסדר ושירות פעיל.

מספר פנימי: 2083377

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזם:         חבר הכנסת          עמר בר לב

______________________________________________

פ/1051/22

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות בני ישיבות הסדר), התש"ף–2019

תיקון סעיף 22א 1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1], בסעיף 22א –
    (1)      בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה "שירות משולב" יבוא:
      ""שירות משולב" – שירות סדיר המחולק לפרקים כמפורט להלן:
        (1)      לימוד בישיבת הסדר לתקופה של 12 חודשים;
        (2)      שירות צבאי פעיל לתקופה של 24 חודשים;
        (3)      שירות צבאי פעיל או לימוד בישיבת הסדר, לתקופה של 8 חודשים, לפי בחירתו של יוצא הצבא.";
    (2)      במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
      "(ג)     לימוד בישיבת הסדר כחלק מהשירות המשולב לא יחשב חלק מתקופת השירות הסדיר.";
    (3)      בסעיף קטן (ו), המילים "ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים" – יימחקו.

 

דברי הסבר

מסלול השירות של בני ישיבות ההסדר הוסדר בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014 (להלן – תיקון מס' 19), ולפיו, ככלל, בן ישיבה שבהסדר מתחייל לארבע שנים, מתוכן הוא נמצא תחילה בין 8-12 חודשים בלימודים תורניים במעמד של שירות ללא תשלום (להלן – של"ת), לאחר מכן שירות צבאי פעיל של 17 חודשים, ולבסוף השלמת פרק הזמן הנותר, כעשרים חודש נוספים, בתקופת של"ת שנייה של לימודים תורניים.

למעשה, בני ישיבות ההסדר נהנים ממסלול ייחודי המאפשר להם מחד גיסא שירות צבאי פעיל מקוצר ומאידך גיסא מציב אותם במעמד של חיילים גם כאשר הם נמצאים בפרק הלימודים התורניים ומחיל עליהם את ההטבות הנלוות לכך. כנגזרת ישירה מכך, הם זכאים להטבות שמהן נהנים המשרתים בשירות פעיל, לרבות תשלומי משפחה (להלן – תשמ"ש) בגובה של אלפי שקלים בחודש, גם בתקופת הלימודים, בה הם בשל"ת. כך, לדוגמה, אשת חייל שהיא אם לילד תקבל לאחר סיום הפרק הצבאי סכום של 4,359 שקלים חדשים בכל חודש.

הצעת החוק נועדה לתקן עוול ערכי וחברתי הפוגם בשוויון בין אזרחי המדינה, שלפיו בעוד חייל במסלול רגיל משתחרר לאחר פרק זמן של 32 חודשים והופך אחראי לגורלו, ממשיך תלמיד ישיבות ההסדר בלימודיו בתמיכת המדינה לאחר שירות צבאי של 17 חודשים בלבד.

תכלית ההצעה לשנות את המצב הקיים, לפיו דינו של חייל בעת שירותו הצבאי זהה לזה של בן ישיבות ההסדר בעת פרק הלימודים התורניים. עם זאת, מתוך ההבנה כי המסלול המיוחד של בני ישיבות נועד לענות על צורך של שמירת עולם התורה במסגרת הציונות הדתית, הצעת החוק מכירה בחשיבות פרק הלימודים בישיבה התורנית שבמסגרת השירות המשולב.

לפיכך, מוצע לאפשר שירות משולב הכולל לימודים בישיבת הסדר ושירות פעיל באופן זה: 12 חודשים בלימודים תורניים, לאחר מכן שירות פעיל במשך 24 חודשים ולאחריהם שירות צבאי פעיל או לימוד בישיבת הסדר, לתקופה של 8 חודשים, לפי בחירתו של יוצא הצבא. כל זאת, כאשר תקופות הלימוד בישיבת הסדר לא ייחשבו חלק מתקופת השירות הסדיר. כלומר, תקופת הלימוד לא תעניק את ההטבות שלהן זכאים חיילים בשירות פעיל, כגון תשמ"ש וצבירת מענק שחרור בעד אותו פרק זמן.

שינוי אופיו של המסלול המשולב מבטא את עקרון השוויון לצד ההכרה בחשיבותה של שמירה על ערכי עולם התורה. כך, למשל, 12 החודשים הראשונים בלימודים התורניים מקבילים לאפשרות העומדת בפני כל מיועד לשירות ביטחון לדחות את שירותו בשנה לטובת שנת שירות או מכינה קדם צבאית. עם זאת, לאחר פרק זמן זה תעמוד בפני תלמיד הישיבה האפשרות לשרת תקופת שירות פעיל של 32 חודשים או לבחור באפשרות של 24 חודשי שירות פעיל ולאחריהם 8 חודשי לימוד תורני. בחירה זו מדגישה איזון ראוי בין קידום השוויון לבין ההכרה בצרכיה המיוחדים של האוכלוסייה.

לבסוף, העמדת תקופת השירות הצבאי הפעיל על תקופה שלא פוחתת מ-24 חודשים עולה בקנה אחד עם צורכי כוח האדם של המערכת הביטחונית, כפי שהוצגו על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון בפני הוועדה שעסקה בתיקון מס' 19 – הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, ותואמת את יכולות הצבא להפיק את מרב התועלת מחיילי ההסדר לאחר ההשקעה בהכשרתם.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ (פ/1977/20).

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת עמר בר-לב וקבוצת חברי הכנסת (פ/2618/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עמר בר-לב וקבוצת חברי הכנסת (פ/231/20) ועל ידי חבר הכנסת עמר בר-לב (פ/5162/20).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ד' בכסלו התש"ף – 2.12.19

[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.

מספר פנימי: 2083377

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזם:         חבר הכנסת          עמר בר לב

______________________________________________

פ/1051/22

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות בני ישיבות הסדר), התש"ף–2019

תיקון סעיף 22א 1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1], בסעיף 22א –
    (1)      בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה "שירות משולב" יבוא:
      ""שירות משולב" – שירות סדיר המחולק לפרקים כמפורט להלן:
        (1)      לימוד בישיבת הסדר לתקופה של 12 חודשים;
        (2)      שירות צבאי פעיל לתקופה של 24 חודשים;
        (3)      שירות צבאי פעיל או לימוד בישיבת הסדר, לתקופה של 8 חודשים, לפי בחירתו של יוצא הצבא.";
    (2)      במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
      "(ג)     לימוד בישיבת הסדר כחלק מהשירות המשולב לא יחשב חלק מתקופת השירות הסדיר.";
    (3)      בסעיף קטן (ו), המילים "ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים" – יימחקו.

 

דברי הסבר

מסלול השירות של בני ישיבות ההסדר הוסדר בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014 (להלן – תיקון מס' 19), ולפיו, ככלל, בן ישיבה שבהסדר מתחייל לארבע שנים, מתוכן הוא נמצא תחילה בין 8-12 חודשים בלימודים תורניים במעמד של שירות ללא תשלום (להלן – של"ת), לאחר מכן שירות צבאי פעיל של 17 חודשים, ולבסוף השלמת פרק הזמן הנותר, כעשרים חודש נוספים, בתקופת של"ת שנייה של לימודים תורניים.

למעשה, בני ישיבות ההסדר נהנים ממסלול ייחודי המאפשר להם מחד גיסא שירות צבאי פעיל מקוצר ומאידך גיסא מציב אותם במעמד של חיילים גם כאשר הם נמצאים בפרק הלימודים התורניים ומחיל עליהם את ההטבות הנלוות לכך. כנגזרת ישירה מכך, הם זכאים להטבות שמהן נהנים המשרתים בשירות פעיל, לרבות תשלומי משפחה (להלן – תשמ"ש) בגובה של אלפי שקלים בחודש, גם בתקופת הלימודים, בה הם בשל"ת. כך, לדוגמה, אשת חייל שהיא אם לילד תקבל לאחר סיום הפרק הצבאי סכום של 4,359 שקלים חדשים בכל חודש.

הצעת החוק נועדה לתקן עוול ערכי וחברתי הפוגם בשוויון בין אזרחי המדינה, שלפיו בעוד חייל במסלול רגיל משתחרר לאחר פרק זמן של 32 חודשים והופך אחראי לגורלו, ממשיך תלמיד ישיבות ההסדר בלימודיו בתמיכת המדינה לאחר שירות צבאי של 17 חודשים בלבד.

תכלית ההצעה לשנות את המצב הקיים, לפיו דינו של חייל בעת שירותו הצבאי זהה לזה של בן ישיבות ההסדר בעת פרק הלימודים התורניים. עם זאת, מתוך ההבנה כי המסלול המיוחד של בני ישיבות נועד לענות על צורך של שמירת עולם התורה במסגרת הציונות הדתית, הצעת החוק מכירה בחשיבות פרק הלימודים בישיבה התורנית שבמסגרת השירות המשולב.

לפיכך, מוצע לאפשר שירות משולב הכולל לימודים בישיבת הסדר ושירות פעיל באופן זה: 12 חודשים בלימודים תורניים, לאחר מכן שירות פעיל במשך 24 חודשים ולאחריהם שירות צבאי פעיל או לימוד בישיבת הסדר, לתקופה של 8 חודשים, לפי בחירתו של יוצא הצבא. כל זאת, כאשר תקופות הלימוד בישיבת הסדר לא ייחשבו חלק מתקופת השירות הסדיר. כלומר, תקופת הלימוד לא תעניק את ההטבות שלהן זכאים חיילים בשירות פעיל, כגון תשמ"ש וצבירת מענק שחרור בעד אותו פרק זמן.

שינוי אופיו של המסלול המשולב מבטא את עקרון השוויון לצד ההכרה בחשיבותה של שמירה על ערכי עולם התורה. כך, למשל, 12 החודשים הראשונים בלימודים התורניים מקבילים לאפשרות העומדת בפני כל מיועד לשירות ביטחון לדחות את שירותו בשנה לטובת שנת שירות או מכינה קדם צבאית. עם זאת, לאחר פרק זמן זה תעמוד בפני תלמיד הישיבה האפשרות לשרת תקופת שירות פעיל של 32 חודשים או לבחור באפשרות של 24 חודשי שירות פעיל ולאחריהם 8 חודשי לימוד תורני. בחירה זו מדגישה איזון ראוי בין קידום השוויון לבין ההכרה בצרכיה המיוחדים של האוכלוסייה.

לבסוף, העמדת תקופת השירות הצבאי הפעיל על תקופה שלא פוחתת מ-24 חודשים עולה בקנה אחד עם צורכי כוח האדם של המערכת הביטחונית, כפי שהוצגו על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון בפני הוועדה שעסקה בתיקון מס' 19 – הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, ותואמת את יכולות הצבא להפיק את מרב התועלת מחיילי ההסדר לאחר ההשקעה בהכשרתם.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ (פ/1977/20).

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת עמר בר-לב וקבוצת חברי הכנסת (פ/2618/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עמר בר-לב וקבוצת חברי הכנסת (פ/231/20) ועל ידי חבר הכנסת עמר בר-לב (פ/5162/20).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ד' בכסלו התש"ף – 2.12.19

 

שינוי גודל גופנים