הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי הכרה דתית), של ח"כ מרב מיכאלי

היום, שני 18.5.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי הכרה דתית), התש"ף–2020 של ח"כ מרב מיכאלי (העבודה).

הצעת החוק מבקשת הרחיב את מסגרת המבחנים בהם נדרש לעמוד לקבלת הפטור, ולדרוש שמיועדת או מיועד לשירות בטחון המעוניינת או המעוניין בפטור מטעמי הכרה דתית יהיו בוגרים של חינוך ממלכתי-דתי, מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, או ישיבה גבוהה, אשר למדו באחת או יותר ממסגרות חינוך אלו לפחות שמונה שנים רצופות, וכן שיעברו מבחן המשקף ידיעה תורנית, ברמה המצופה מבעלי הכרה דתית ואורח חיים דתי לעיל.

הכנסת העשרים ושלוש

יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי

______________________________________________
פ/745/23

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי הכרה דתית), התש"ף–2020
תיקון סעיף 20 1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 20(ב), המילים "או לפרק ג'1" – יימחקו.
ביטול פרק ג'1 2. פרק ג'1 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 37 3. בסעיף 37(ג) לחוק העיקרי, המילים "או פרק ג'1" – יימחקו.
תיקון סעיף 38 4. בסעיף 38 לחוק העיקרי, בכל מקום, המילים "או פרק ג'1" – יימחקו.
תיקון סעיף 40 5. בסעיף 40 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) מיועדת לשירות ביטחון או מיועד לשירות ביטחון יהיו פטורים מחובת שירות ביטחון אם התקיימו בהם כל אלה:
(1) היא או הוא מסרו לפוקד שהוסמך לכך, באופן ובמועד שנקבעו בתקנות, תצהיר בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 , ובו הצהירו בפני שופט או דיין בבית דין רבני על שלושה אלה:
(א) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה או אותו מלשרת בשירות ביטחון;
(ב) היא או הוא שומרים על כשרות בבית ומחוצה לו;
(ג) היא או הוא אינם נוסעים בשבת;
(2) היא או הוא למדו במוסד חינוך ממלכתי-דתי, מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי או ישיבה גבוהה בשמונה השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(3) היא או הוא עברו בהצלחה מבחן המשקף ידיעה תורנית; סדרי המבחן ותוכנו ייקבעו בתקנות."
תיקון סעיף 43 6. בסעיף 43(א) לחוק העיקרי, המילים "או לפי פרק ג'1" – יימחקו.
תיקון סעיף 49ה 7. בסעיף 49ה(א)(3) לחוק העיקרי, המילים "או פרק ג'1" – יימחקו.

דברי הסבר
בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, קיימת הוראת פטור מטעמי הכרה דתית. עקרון זה לא אותגר או הועמד בספק מעולם. ההסדר המוצע מבקש להחיל את הפטור הקיים בחוק, שנסמך על קריטריון מגדרי, לא על נשים בלבד אלא גם על גברים שאורח חייהם הדתי מתנגש באורח החיים הצבאי. לפי המוצע, פטור מטעמי מצפון הנובע מהכרה דתית יוענק לא בהתאם למגדר המבקש או המבקשת, אלא באופן שוויוני, על גברים כנשים, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
ייחודה של הצעת חוק זו על פני הסדרים קודמים שפטרו את צעירי העדה החרדית משירות בצה"ל, שהיא מנתקת את הקשר בין שירות בצבא ללימודים בישיבה ומאפשרת לכל צעיר חרדי להחליט בעצמו האם הכרתו הדתית מאפשרת לו לשרת, ופוטרת רק את אלה שהכרתם הדתית אינה מאפשרת להם זאת.
המצב כיום הוא שהפטור הוא קבוצתי, מגזרי, והאיום בגיוס נותן בידי ועד הישיבות והרבנים "לכלוא" בישיבות את החרדים הצעירים, שלאור חינוכם חוששים מצה"ל, גם אם אינם מעוניינים בלימודים בישיבה כלל וכלל. מצב זה מאפשר להמשיך ולהחזיק אותם תחת שליטת הרבנים, לחתן אותם ולהפוך אותם לאבות ובעלי משפחה בגיל צעיר ביותר, מה שמבטיח כמעט את הישארותם בקהילה, נתונים למרות הרבנים. הצעת החוק מפקיעה, לראשונה, את ההחלטה על גיוס או אי-גיוס מהרבנים, ומעבירה את ההתמודדות עם הסוגיה אל האזרח החרדי הצעיר עצמו.
על מנת למנוע מצעירים שאינם בעלי הכרה דתית לנצל לרעה את הפטור, מוצע להרחיב את מסגרת המבחנים בהם נדרש לעמוד לקבלת הפטור, ולדרוש שמיועדת או מיועד לשירות בטחון המעוניינת או המעוניין בפטור מטעמי הכרה דתית יהיו בוגרים של חינוך ממלכתי-דתי, מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, או ישיבה גבוהה, אשר למדו באחת או יותר ממסגרות חינוך אלו לפחות שמונה שנים רצופות, וכן שיעברו מבחן המשקף ידיעה תורנית, ברמה המצופה מבעלי הכרה דתית ואורח חיים דתי לעיל.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה, על שולחן הכנסת העשרים ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1392/19; פ/3998/20; פ/990/22).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באייר התש"ף – 18.5.20