הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול פטור למצהירות כזב), התשע"ח–2017

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול פטור למצהירות כזב), התשע"ח–2017 של חה"כ ענת ברקו (הליכוד) מבקשת לקבוע תנאים לביטול פטור מגיוס לשירות הביטחון למי שנתגלה כי הצהירה הצהרת כזב.

מספר פנימי: 2020943
הכנסת העשרים

יוזמת:        חברת הכנסתענת ברקו          

______________________________________________                                                

                                             פ/4606/20

 
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול פטור למצהירות כזב), התשע"ח–2017
 
ביטול סעיף 41
1.
בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1](להלן – החוק העיקרי), סעיף 41 – בטל.
תיקון סעיף 42
2.
בסעיף 42 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
 
 
"(ה)    החלטה של פוקד לבטל פטור שניתן למיועדת לשירות ביטחון לפי סעיף 40 ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים."
תיקון חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה)
3.
בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012[2], סעיפים 3 ו-4 – בטלים.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
4.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000[3], בתוספת השנייה, אחרי פרט 17 יבוא:
 
 
"17א. ערעור על החלטת פוקד לבטל פטור שניתן למיועדת לשירות ביטחון לפי סעיף 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986."
דברי הסבר

חובת השירות בצה"ל מוטלת על כל אזרח ישראלי ותושב קבע בארץ, מכוח חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – החוק). בסעיף 40 לחוק נקבע חריג לחובת השירות הכללית, ולפיו מיועדת לשירות ביטחון שהצהירה בפני שופט או דיין של בית דין רבני כי היא שומרת על כשרות, אינה נוסעת בשבת וכי טעמים של הכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, תהיה פטורה משירות.

סעיפים 41 ו-42(ב) לחוק קובעים כי בניגוד לפטורים אחרים משירות שמוסדרים בחוק, פטור שניתן למיועדת לשירות ביטחון מטעמי הכרה דתית, אינו ניתן לביטול על ידי הפוקד וזאת אף אם קיימות ראיות משמעותיות המצביעות על כך שהמיועדת לשירות ביטחון הצהירה הצהרה שאיננה נכונה, או אם חל שינוי באורחות חייה והטעמים שבהכרה דתית שמנעו את שירותה כבר אינם קיימים.

לפני מספר שנים נחקק חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012, ובו נקבע, בסעיפים 3 ו-4, מנגנון לביטול פטור שהושג על סמך הצהרה שקרית. אלא, שמנגנון זה מסורבל מאוד ומקשה מאוד שלא לצורך על עבודת רשויות הצבא ורשויות אכיפת החוק. מאז שנחקק החוק האמור לא פורסמו תקנות ליישומו, ולכן לא בוטל אף לא פטור אחד שהושג על סמך הצהרה כוזבת.

אין כל הצדקה לכך שדווקא הפטור מטעמי הכרה דתית, שהוא פטור שהתנאים לקבלתו ברורים מאוד, יהיה כמעט בלתי ניתן לביטול. יש לאפשר לפוקד לבטל את הפטור בדיוק באותו האופן שבו הוא מוסמך לבטל פטורים אחרים, כגון פטור מטעמים רפואיים. יודגש כי מדובר בביטול פטור שניתן למי ששיקרה בהצהרתה ולא למי שמקיימת אורח חיים דתי. מאחר שאנו מצווים כי "מדבר שקר תרחק", מוצע לקבוע  מנגנון שימנע השגת יתרון למי שמשקרת. כך, רק מי שאכן מתקיימים בה התנאים למתן פטור משירות צבאי תזכה בו ולא מי שהצהירה הצהרה כוזבת.

על כן, מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי ביטול פטור מטעמי הכרה דתית ייעשה באופן שבו מבוטלים כלל הפטורים משירות ביטחון, על פי החלטה של הפוקד, אם השתכנע לאחר שנתן למיועדת שירות ביטחון הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי הפטור הושג במרמה או כי הנסיבות שהצדיקו את נתינתו אינן קיימות עוד. כמו כן, על מנת לאפשר בקרה שיפוטית על החלטות הפוקד בהקשר הזה, מוצע לקבוע כי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים יהיה מוסמך לדון בערעורים על החלטה של פוקד לבטל פטור שניתן מטעמי הכרה דתית.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת (פ/2343/19; פ/1725/20; הוסרה מסדר היום ביום ג' בשבט התשע"ו (13 בינואר 2016); פ/3494/20 הוסרה מסדר היום ביום כ"ז בטבת התשע"ז (25 בינואר 2017); פ/4602/20).

 

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ג' בחשוון התשע"ז – 23.10.17

 

 

 

 
[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.
[2] ס"ח התשע"ב, עמ' 218.
[3] ס"ח התש"ס, עמ' 190.