הצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2021 אינה התקבלה בקריאה ראשונה

ביום ב', 17 לינואר 2022, ט"ו בשבט התשפ"ב, הועלתה בפני מליאת הכנסת הצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2021. הצעת החוק אינה התקבלה בקריאה ראשונה. יוזם הצעת החוק: שר הביטחון בנימין (בני) גנץ (כחול לבן).

על פי הצעת החוק מטרת החוק הינה לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.

דברי ההסבר:

"מוצע כי גיל הפטור יעמוד על 23 ,ואולם בשלוש השנים הראשונות החל מיום תחילתו של החוק תחול הוראת שעה ולפיה גיל הפטור יהיה 21 למשך שנתיים, ולאחר מכן 22 למשך שנה. הוראת השעה נדרשת, בין השאר, כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי שאליו נקלעה מדינת ישראל, יחד עם העולם כולו, בעקבות מגפת הקורונה.

ממועד כניסת החוק המוצע לתוקף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר למיועד לשירות ביטחון (להלן- מלש"ב חרדי), החל מגיל 21 ,באחת משתי חלופות: שירות סדיר בצה"ל למשך שלושה חודשים במסלול ייעודי שבין מטרותיו הכשרה לשירות במערך המילואים, או שירות סדיר בצה"ל למשך שלושה שבועות, במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה לשם שירות במערך המילואים, לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בחוק המוצע. מטרת מסלולים אלה היא לאפשר לצעירים חרדים שהגיעו לגיל 21 ולא ביצעו שירות סדיר מלא בצה"ל או שירות לאומי-אזרחי, לבצע הכשרה קצרה שתאפשר את הצטרפותם למערך המילואים של צה"ל וגם תסייע באפשרותם להיקלט בשוק העבודה.

מוצע להגדיר את יעד הגיוס השנתי לשירות הסדיר, את יעד הגיוס השנתי לשירות הלאומי-אזרחי ואת יעד הגיוס השנתי הכולל למסגרות אלה, לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים. מוצע כי הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים (לשירות סדיר או לשירות לאומי-אזרחי), בהתאם ליעדי הגיוס שקבעה."

 

24_ls1_608968