הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – סכום ההשתתפות הרגיל בהוצאות התקציב של מועצה), התשע''ו– 2016 של ח"כ משה גפני ואחרים

בהצעת חוק זו מבקשים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וח"כים נוספים ממפלגת יהדות התורה להביא לכך שיקבע מנגנון מימון אחר בהוצאות התקציב של המועצה הדתית, כך  ש50%  תממן  המדינה באמצעות המשרד לשירותי דת ו-50% תממן הרשות המקומית.

מספר פנימי: 2002864
הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתמשה גפני                                          אורי מקלב                                          יעקב אשר
              
______________________________________________                                          
                                             פ/3121/20
 
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – סכום ההשתתפות הרגיל בהוצאות התקציב של מועצה), התשע''ו–2016
 
תיקון סעיף 11א
1.
בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971[1], בסעיף 11א(ג), המילים "כשהוא מוכפל ב-1.5" – יימחקו.
דברי הסבר
סעיף 11א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל''א–1971, קובע הוראות לעניין סכום ההשתתפות של הממשלה ושל רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה. לפי הסעיף, סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כל מועצה יהיה הסכום שיתקבל מחלוקת סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות – ביניהן, וזאת על פי אמות מידה שוויוניות שיקבעו.
סכום ההשתתפות של רשות מקומית בהוצאות תקציב של מועצה יהיה שווה לסכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כל מועצה כאמור, כשהוא מוכפל ב-1.5.
בהתאם לאמור, סכום ההשתתפות הרגיל בהוצאות התקציב של מועצה נחלק כך: 60% הרשות המקומית ו-40% המדינה. יחד עם זאת, כדי לתת ביטוי להבדלים במצבן הסוציו-אקונומי של הרשויות, נקבע מנגנון תקצוב דיפרנציאלי, לפיו רשויות שדירוגן גבוה בהתחשב באמות המידה שנקבעו בעניין זה – ישתתפו בשיעורים גבוהים מ-60% ואילו רשויות שדירוגן נמוך ישתתפו בשיעורים נמוכים מ-60%.
במהלך הדיונים שקיימה ועדת הכספים של הכנסת בבואה לאשר את אמות המידה האמורות לשנת 2016, התברר שקיימות רשויות שמתנגדות לאמות המידה שנקבעו בשנת 2015. חברי ועדת הכספים, יחד עם הצוות הבין-משרדי שהוקם בעניין, ביצעו סימולציות שונות לשינוי אמות המידה, ומצאו שבכל סימולציה קיים קושי לגבי חלק מהרשויות, שכן הורדת שיעור ההשתתפות לרשות אחת, מעלה את השיעור לרשויות אחרות.
לפיכך, בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מנגנון מימון אחר, שמשמעותו 50% מימון של המדינה באמצעות המשרד לשירותי דת ו-50% מימון של הרשות המקומית.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בסיוון התשע"ו – 4.7.16
 
 
[1] ס''ח התשל''א, עמ' 130.