הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), של ח"כ מרב מיכאלי.

היום, שני 2.12.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התש"ף–2019.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ניתן יהיה להגיש קובלנה בכל מקרה בו רב העיר עבר עבירת משמעת כהגדרתה בחוק שירות המדינה (משמעת). בכך, יחולו נורמות ההתנהגות הנדרשות מכל עובד מדינה באופן ישיר גם על רבני הערים.

הכנסת העשרים ושתיים

יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי

______________________________________________
פ/1126/22

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התש"ף–2019

תיקון סעיף 12א 1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 , בסעיף 12א(ג) –
(1) במקום הרישה יבוא "השר, נציב שירות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה וראש הרשות המקומית שבתחום שיפוטה מכהן רב העיר רשאים להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על רב עיר, הן ביוזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם, על יסוד אחד מאלה:";
(2) אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) הרב עבר עבירת משמעת מין העבירות המנויות בסעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963 ."
דברי הסבר
במהלך חודש דצמבר 2010 חתמו רבני ערים על גילוי דעת אשר אוסר על מכירה והשכרת דירות למי שאינו יהודי. במקביל, שלושה רבני ערים קראו שלא להעסיק עובדים ערבים. אין כל ספק כי קריאות אלה הינן פסולות ובלתי ראויות, בלשון המעטה, בפרט כאשר מדובר על רבני ערים שהם עובדי ציבור אשר מקבלים את משכורתם מהקופה הציבורית.
הדין הפלילי מגדיר עבירה של הסתה לגזענות ככוללת גם "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע, השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". חוק העונשין קובע עונש של חמש שנות מאסר למי שמפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות.
יחד עם זאת, השימוש בדין הפלילי נעשה במקרים חריגים בלבד, לאור חומרת ההליך והשלכותיו הקשות ולאור הקושי הראייתי להרשיע אדם בעבירה פלילית. במקביל לדין הפלילי החל על כל אזרח במדינת ישראל, רבני הערים כפופים גם לדין משמעתי, מכח סעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים.

על פי הוראות הסעיף, השר לשירותי דת מוסמך להגיש קובלנה נגד רבני הערים לבית הדין המשמעתי, על יסוד אחת מהעליות הבאות: (1) הרב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; (2) הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל; (3) הרב הורשע בעבירה שבנסיבות העניין יש בה משום קלון.
בהצעת החוק שלהלן מוצע להרחיב את האפשרות לעשות שימוש בדין המשמעתי כלפי רבני ערים אשר קראו קריאות אשר יש בהן משום פגיעה באוכלוסיות שלמות במדינת ישראל, ולהחיל באופן ישיר את הכללים והנורמות הנדרשות מכל עובד ציבור, גם על רבני ערים. בהקשר זה יש לציין כי כללי האתיקה של עובדי המדינה קובעים במפורש כי "עובד המדינה יימנע ממעשים או מהצהרות שיש בהם כדי לפגוע בדת, בעדה, בגזע, במין או בקבוצה אתנית כלשהי".
לפיכך מוצע להרחיב את הסמכות להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי כך שלא רק השר יהיה מוסמך להגיש קובלנה, אלא גם נציב שירות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה וראש הרשות המקומית שבתחום שיפוטה מכהן רב העיר.
עוד מוצע לקבוע במפורש כי כל אחד מהגורמים הללו יהיה רשאי להגיש קובלנה ביוזמתו הוא, או על פי תלונה שהוגשו לו, באופן דומה לנוסח הקיים בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963.
לסיום מוצע לקבוע כי בנוסף לשלוש העילות הקבועות בחוק, ניתן יהיה להגיש קובלנה בכל מקרה בו רב העיר עבר עבירת משמעת כהגדרתה בחוק שירות המדינה (משמעת). בכך, יחולו נורמות ההתנהגות הנדרשות מכל עובד מדינה באופן ישיר גם על רבני הערים.
השימוש בכלי המשמעתי פשוט יותר מהשימוש בדין הפלילי ועל כן, הרחבת האפשרות לעשות שימוש בכלי זה עשויה להוות הרתעה גדולה יותר ולמנוע הישנות של התבטאויות ומעשים מבישים דוגמת אלו שנחשפנו אליהם לאחרונה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת שלמה מולה ואורית זוארץ (פ/2834/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/645/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/396/20).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בכסלו התש"ף – 2.12.19

שינוי גודל גופנים