הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (מועצות דתיות – בחירות), של ח"כ מרב מיכאלי.

היום, שני 18.5.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (מועצות דתיות – בחירות), התש"ף–2020 של ח"כ מרב מיכאלי (העבודה).

הצעת החוק מבקשת להתאים את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר למוסדות הדת הממומנים על ידי הציבור במדינת ישראל, המועצות הדתיות בשטחה של כל רשות, ולקבוע כי מועצת הרשות, בדומה למועצת העיר תיבחר בבחירות דמוקרטיות באותו המועד של הבחירות למועצת הרשות המקומית.

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמת:       חברת הכנסת        מרב מיכאלי

______________________________________________

פ/846/23

 

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (מועצות דתיות – בחירות), התש"ף–2020

הגדרות 1. בחוק זה –
    "חוק הבחירות" – חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965[1];
    "מועצה" – מועצה של רשות מקומית;
    "מועצה דתית" – כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971[2] (להלן – חוק שירותי הדת היהודיים);
    "מנהל בחירות" – מנהל הבחירות שמונה לפי הוראות סעיף 29 לחוק           הבחירות;
    "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;
    "השר" – שר הפנים.
שיטת הבחירות 2. חברי המועצה הדתית ייבחרו בבחירות אישיות, כלליות, ישירות, שוות וחשאיות, לפי הוראות חוק זה.
מועד הבחירות 3. כל אימת שיהיו בחירות כלליות לפי סעיף 4 לחוק הבחירות, יתקיימו גם בחירות למועצות הדתיות.
הזכות לבחור ולהיבחר 4. מי שזכאי לבחור או להיבחר בבחירות למועצה (להלן – בוחר) זכאי לבחור או להיבחר בבחירות למועצה הדתית.
סדרי הבחירות 5. (א)      פנקס הבוחרים המשמש לצורך הבחירות למועצה ישמש גם לצורך הבחירות למועצה הדתית, וכן ישמשו מנהל הבחירות, ועדת הבחירות, מקומות הקלפי, ועדת הקלפי והקלפיות.
    (ב)      נוסף על האמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה של חוק הבחירות, בשינויים המחויבים, גם על בחירות למועצה הדתית:
      (1)      סעיפים 6 10 ו-10א;
      (2)      פרקים ג' עד ט';
      (3)      סעיפים 95 עד 97א.
    (ג)       נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), פתק ההצבעה לבחירות למועצה הדתית יהיה בצבע שונה מפתק ההצבעה למועצה; צבעו וצורתו ייקבעו בתקנות.
    (ד)      הליך ההצבעה יתבצע כדלהלן –
    (1)      הבוחר יבחר בתא המסתיר אותו מפני זולתו, פתק הצבעה לבחירת המועצה הדתית ויכניס אותו לתוך המעטפה המיוחדת להצבעה זו, שנתנה לו ועדת הקלפי; הצבעה זו תהיה מקבילה בזמן להצבעתו למועצה.
      (2)      הבוחר יטיל את פתק ההצבעה לתיבת קלפי נפרדת שמיועדת לבחירת המועצה הדתית.
הפרדת ערעורים 6. (א)      ערעור על בחירות למועצה אין בו ערעור על בחירות למועצה הדתית ועריכה שנייה של בחירות למועצה כתוצאה מערעור על בחירתה אינה גוררת בחירות למועצה דתית, על אף האמור בסעיף 3.
    (ב)      ערעור על בחירות למועצה דתית אין בו ערעור על בחירות למועצה, ועריכה שנייה של בחירות למועצה הדתית כתוצאה מערעור על בחירתו אינה גוררת בחירות למועצה.
סמכות השר לגבי מועצה דתית מתמעטת או נחשלת 7. (א)      בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת מועצה דתית חדשה, לקבוע את תאריך הבחירות, ולמנות מועצה דתית, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי המועצה הדתית, ואלה המקרים:
      (1)      המועצה הדתית נחשבת כמועצה שחדלה; לעניין זה, "מועצה שחדלה" – מועצה שפחת מספר חבריה, מכל סיבה שהיא, מתחת למניין החוקי שנקבע;
      (2)      המועצה הדתית אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי כל דין;
      (3)      ועדת חקירה מצאה כי המועצה הדתית אינה ממלאת את תפקידיה כראוי, והמליצה לפני השר על פיזור המועצה.
    (ב)      על מינויה של ועדת חקירה, סמכויותיה ותקופת כהונתה יחולו הוראות סעיפים 144 עד 146 לפקודת העיריות[3].
ביצוע ותקנות 8. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
הוראת מעבר 9. הוראות חוק זה יחולו מהבחירות הקרובות לרשויות המקומיות; עד מועד זה תימשך כהונתם של חברי המועצה הדתית שמונו ערב פרסומו של חוק זה.
תיקון חוק שירותי הדת היהודיים 10. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, סעיפים 3, 4, 5, 6, 10א ו-10ב – בטלים.

 

דברי הסבר

מגילת העצמאות, חוקי היסוד וחוקי מדינת ישראל קובעים כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. קביעה זו מהווה מקור השראה ויעד לאומי לפיהם ניתן ליצור חיבור בין הערכים וההסדרים היהודיים והדמוקרטיים וליצור מדינה המכבדת את שני היסודות גם יחד.

הבסיס הראשון הוא שארגונים ממוסדים בקהילה נבחרים על ידי הציבור, אשר בוחר על פי רצונו החופשי את מי שהוא רואה כנציגיו, והם בתורם פועלים לטובת הציבור שבחר בהם. תהליך הבחירה הוא תהליך משמעותי. בראש ובראשונה התהליך מייצר חיבור בין הגוף הבוחר, כלל האזרחים, לגוף המחליט, שליחיו. מעבר לחשיבות הסימבולית, החיבור גם מעשיר את השיח הציבורי ואת החיבור הרגשי בין האזרחים הבוחרים לבין הגופים המייצגים אותם.

כיום, חוק שירותי הדת היהודיים קובע כי המועצות הדתיות, שהן הגוף הבסיסי שאמור לייצג את אזרחיה היהודים של מדינת ישראל בכל הקשור לעולמם הדתי, ממונה על ידי שילוב בין מועצת העיר (45% מהמועצה הדתית), שר הדתות (45% מהמועצה הדתית) והרבנות המקומית (10% מהמועצה הדתית).

יש לציין כי המועצות הדתיות הן גופים גרעוניים, הממומנים מכספי כלל תושבי הרשות (2/3 מהגירעון) והשליש הנוסף ממומן על ידי משרד הדתות, דהיינו באמצעות משלמי המסים.

הצעת החוק באה להתאים את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר למוסדות הדת הממומנים על ידי הציבור במדינת ישראל, המועצות הדתיות בשטחה של כל רשות, ולקבוע כי מועצת הרשות, בדומה למועצת העיר תיבחר בבחירות דמוקרטיות באותו המועד של הבחירות למועצת הרשות המקומית. יש לציין כי הסדרי הדת וחוק שירותי הדת היהודיים נחקקו בשנות ה-70 ולפיכך לא מדובר בחלק מהסטטוס קוו, והצעה זו אינה מהווה הפרה של הסטטוס קוו.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3844/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/3156/20).

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1088/22).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ד באייר התש"ף – 18.5.20