הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – תשלומי מזונות לילדי בני הזוג), של ח"כ משה ארבל. Copy

היום, שני 22.6.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – תשלומי מזונות לילדי בני הזוג), התש"ף–2020 של ח"כ משה ארבל (ש"ס).

הצעת החוק מבקשת להבהיר בסעיף 3 לחוק כי אם הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, תהא לו סמכות שיפוט ייחודית בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות אישה כפי שקבוע היום, ובכל ענין הכרוך בתשלומי המזונות לילדי בני הזוג, לרבות שתי המשמעויות שניתנו בפסיקה למונח זה: תביעת הורה שהוציא הוצאות עבור מזונות הילדים או צפוי להוציאן ותובע את השבתן; ותביעת מזונות של ממש המתייחסת לתביעת הילד למזונותיו.

 

מספר פנימי: 2088289

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת         משה ארבל
                                          ינון אזולאי

______________________________________________

פ/1334/23

 

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – תשלומי מזונות לילדי בני הזוג), התש"ף–2020

 

תיקון סעיף 3 1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953[1], בסעיף 3, במקום "ולילדי הזוג" יבוא "ותשלומי מזונות לילדי בני הזוג; לעניין מזונות לילדי בני הזוג – לרבות תביעת הורה להשבת הוצאות עבור מזונות הילדים, וכן תביעתם של ילדי בני הזוג למזונות מאביהם או מאימם."

דברי הסבר

מזה עשרות שנים, שב וחוזר בית המשפט העליון לבחון את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות למזונות ילדי בני זוג שנכרכו בתביעת גירושין שבין הוריהם. הרכבים שונים שדנו בסוגיה זו, הגיעו למסקנות שונות, באופן שפגע בוודאות המשפטית כפי שיתואר להלן. הלכת שרגאי משנת 1969  (בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי) קבעה חלוקה, עליה חזרו חלק מפסיקות בית המשפט העליון לאחר מכן (וראו בג"ץ 8497/00  פייג-פלמן נ' פלמן), בין תביעה שהוגשה להשבת הוצאות מזונות – שהוצאו בעבר או שיוצאו בעתיד – אותה ניתן לכרוך בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני, לבין תביעת מזונות של קטינים שאינה ניתנת לכריכה. אולם, החל מעניין אברהם (ע"א 109/75 אברהם נ' אברהם) בית המשפט העליון קבע במספר החלטות כי תביעה למזונות ילד יכול ותהיה כרוכה בתביעת גירושין שבין ההורים (וראו גם ע"א 445/84 חבושה נ' חבושה; בג"ץ 6929/10 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול; בג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול; בג"ץ 5933/14 פלונית נ' פלוני). מחקר אמפירי שהציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני בפני בית המשפט העליון הראה כי בשנים 2012-2010 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. בספטמבר 2019 נקבע בדעת הרוב בבע"מ 7628/17 פלוני נ' פלונית (להלן: מקרה פלוני), כי יש לשוב ולאשרר את הלכת שרגאי כאמור, וזאת למרות פסיקות בית המשפט העליון לאורך השנים ולמרות המציאות בשטח. ניכר מניסיון העבר כי פסיקה זו תתהפך פעם נוספת תוך זמן קצר.

מצב משפטי כאוטי זה פוגע קשות בוודאות המשפטית וביכולת אזרחי המדינה לכלכל את צעדיהם המשפטיים בתבונה בהיעדר צפיות משפטית. קיים צורך דחוף להבטיח צפיות בסוגיה רגישה זו אליה מתוודעים אזרחי ישראל בשלב פגיע וקשה במיוחד במהלך חייהם.

כפי שפירט השופט הנדל בחוות דעתו במקרה פלוני, אין ספק בדבר הפרשנות המילולית הראויה של סעיף 3 לחוק כיום, בדבר כוונת המחוקק שציין במפורש את מזונות הילדים לצד מזונות אישה כעניין הכרוך בגירושין, ובדבר התכלית האובייקטיבית של החוק אשר מטרתו לאפשר כריכת עניינים בתביעת הגירושין לשם סופיות הדיון במירב הסוגיות הנלוות לפירוק קשר הנישואין. בנוסף לתכליות הרגילות בדבר סופיות הדיון, במקרה זה יש ליתן משקל גדול לטובתו של הילד ולאינטרסים של שני בני הזוג שהקשר הזוגי יסתיים בצורה מהירה ויעילה תוך מניעת התמשכותם הבלתי רצויה של ההליכים המשפטיים. למרות זאת, פסיקות בית המשפט העליון לאורך השנים כאמור, סתרו זו את זו תדירות וקבעו הבחנות שונות, שאין להן זכר בחקיקה, אשר לבשו ופשטו צורה מבלי ליתן לאזרח מידת וודאות משפטית הולמת. כך למשל, ההבחנה בין הוצאות שהוצאו או יוצאו על מזונות הילד לבין מזונותיו של הילד היא סמנטית ולא ברורה, כפי שעמד על כך השופט הנדל במקרה פלוני.

לאור דברים אלו ולאור חשיבות הכלל בדבר סופיות הדיון, כדי למנוע התמשכות הליכים שיש בה כדי לפגוע בטובת הילד ובאינטרסים של שני בני הזוג, מוצע להבהיר בסעיף 3 לחוק כי אם הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, תהא לו סמכות שיפוט ייחודית בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות אישה כפי שקבוע היום, ובכל ענין הכרוך בתשלומי המזונות לילדי בני הזוג, לרבות שתי המשמעויות שניתנו בפסיקה למונח זה: תביעת הורה שהוציא הוצאות עבור מזונות הילדים או צפוי להוציאן ותובע את השבתן; ותביעת מזונות של ממש המתייחסת לתביעת הילד למזונותיו.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ל' בסיוון התש"ף – 22.6.20

[1] ס"ח התשי"ג, עמ' 165.

שינוי גודל גופנים