הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התש"ף–2020 של ח"כ ישראל אייכלר

היום, שני 20.7.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התש"ף–2020 של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה).

הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה את הנוהג הקיים, על פיו בתי הדין הרבניים דנים בהסכמת הצדדים בעניינים שאינם מעמד אישי.

 

מספר פנימי: 2140256

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזם:          חבר הכנסת ישראל אייכלר

______________________________________________

פ/1575/23

 

הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התש"ף–2020

 

הגדרות 1. בחוק זה –
"בית דין" – בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;
"חסוי" ו"פסול דין" – כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962[1];
"עניין אזרחי" – עניין שאינו אחד מאלה:
(1)      עניין פלילי;
(2)      עניין מינהלי, כהגדרתו בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000[2];
(3)      עניין שבסמכות שיפוט של בית דין לפי חוק, לרבות עניין שניתן להסכים לגביו כי יהיה בסמכות שיפוטו של בית דין;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968[3].
בוררות בהסכמה 2. בית דין רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם ובלבד שמתקיימים שני אלה:
(1)      כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך;
(2)      אחד הצדדים הנוגעים בדבר לפחות הוא בן דתו של בית הדין; היה אחד הצדדים תאגיד – די בכך שבעל שליטה בו הוא בן דתו של בית הדין.
הפניה אל בית הדין 3. (א)      פניה לבית דין לדון כבורר בעניין אזרחי, תוגש בצירוף הסכמתם בכתב של הצדדים הנוגעים בדבר.
(ב)      לא צורפה הסכמתו של צד הנוגע בדבר, יודיע בית הדין לאותו צד, על אפשרותו להסכים לכך שבית הדין ידון בעניין כבורר.
(ג)       לא התקבלה הסכמתו של אותו צד לסמכות בית הדין כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך מועד שקבע בית הדין, ימסור בית הדין הודעה על כך לצדדים הנוגעים בדבר שהביעו הסכמתם לסמכות בית הדין, ורשאי הוא לתת להם היתר בית דין על פי הדין הדתי להגיש את תביעתם לערכאה אזרחית.
(ד)      היה אחד הצדדים הנוגעים בדבר קטין, חסוי, פסול דין או נעדר, ימסור בית הדין הדתי הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה, ורשאי בית הדין למנות לאותו צד אפוטרופוס לצורך מתן הסכמה לסמכות בית הדין לדון כבורר כאמור בסעיף זה ולצורך ייצוגו לפניו.
(ה)      עד לקבלת הסכמתם בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר לסמכותו של בית דין דתי לדון לפי סעיף זה לא יקיים בית הדין כל דיון בעניין, אך רשאי הוא לתת היתר בית דין על פי דין תורה להגיש בקשה לסעד זמני לערכאה אזרחית.
תחולת הדין הדתי 4. בלי לגרוע מסמכויות בית דין, בעניין שהובא בפני בית דין בהתאם לחוק זה רשאי בית הדין לדון ולפסוק לפי הדין הדתי שחל בו.
הוראות חוק הבוררות 5. על בוררות לפי חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח–1968[4], למעט סעיפים 31 עד 35, ככל שאין בהן סתירה להוראות חוק זה.
תחולה והוראות מעבר 6. (א)      פסק בוררות שנתן בית דין דתי לפני תחילתו של חוק זה, שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף 2 לחוק זה, יראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות חוק זה.
(ב)      הוראות חוק זה יחולו גם על הליכי בוררות התלויים ועומדים לפני בית דין דתי ביום תחילתו של חוק זה.
(ג)       הוראות חוק זה יחולו גם על הסכם אשר נערך לפני תחילתו של חוק זה ושנקבע בו שתתקיים בוררות בבית דין בעניין אזרחי.

דברי הסבר

הצעת החוק נועדה לעגן בחקיקה את הנוהג הקיים, על פיו בתי הדין הרבניים דנים בהסכמת הצדדים בעניינים שאינם מעמד אישי. בתי הדין הרבניים עסקו מאז ומעולם, בהסכמת הצדדים, בענייני ממון, בדיני עבודה ובענייני הלכה. על פי חוק יסודות המשפט, התש"ם–1980, פסקי הדין של בתי הדין הרבניים הם חלק מהמשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב בישראל ובכל תפוצות הגולה. בנוסף, בית המשפט העליון הכיר בצורך של ציבור נכבד בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה.

בפסק הדין בבג"צ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, (ניתן ביום ח' בניסן התשס"ו), הבהיר בית המשפט העליון שעיקרון החוקיות מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניינים שאינם ענייני נישואין וגירושין, תעוגן בחקיקה, וזאת בהסכמת בעלי הדין.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/2467/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון כלפה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2059/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (פ/1370/20) ועל ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/3945/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/1568/23).

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/3037), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/144/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (פ/308/18), על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/1150/18) ועל ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1388/18).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ח בתמוז התש"ף – 20.7.20

 

שינוי גודל גופנים