הצעת חוק שוויון בנטל של סיעת יש עתיד

הצעת החוק של כלל סיעת יש עתיד מבקשת לתקן את סעיף 19 לחוק שירות וביטחון התשמ"ו-2016, המתיר מתן פטורים למועמדים לשירות ביטחון מהאוכלוסייה החרדית. בדבר ההסבר להצעה נכתב כי מבקשת באה להשיב על כנו את ההסדר שחוקק בתיקון מספר 19. במאבק על השוויון בנטל הוא מאבק על דמותה של החברה הישראלית. מה שמונח על כף המאזניים הוא ביטול מודל צבא העם וגיוס לכולם. זה מאבק על אבני היסוד של החברה הישראלית. 

מספר פנימי: 2021839

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתיאיר לפיד
                                                יעל גרמן
                                                יעקב פרי
                                                מאיר כהן
                                                עפר שלח
                                                חיים ילין
                                                קארין אלהרר
                                                יואל רזבוזוב
                                                עליזה לביא
                                                מיקי לוי
                                                אלעזר שטרן

              

______________________________________________                                                

                                             פ/4749/20

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שוויון בנטל), התשע"ח–2017

 
החלפת פרק ג'1
1.        
בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1], במקום פרק ג'1 יבוא:
 
 
"פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים
 
 
סימן א': פרשנות ותחולה
 
 
הגדרות – פרק ג'1
26ב.
בפרק זה –
 
 
 
 
 
 
"חוק שירות לאומי–אזרחי" – חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014;
 
 
 
 
 
 
"יום התחילה" – י"ח באדר ב' התשע"ד (20 במרס 2014);
 
 
 
 
 
 
"ישיבה" – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי   סעיף 26כד;
 
 
 
 
 
 
"שירות לאומי–אזרחי", "שירות אזרחי–ביטחוני" ו"שירות אזרחי–חברתי" – כהגדרתם בחוק שירות לאומי–אזרחי;
 
 
 
 
 
 
"שנת גיוס" – שנה המתחילה ב-1   ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני;
 
 
 
 
 
 
"תנאים לדחיית שירות" – התנאים המנויים בסעיף 26כג;
 
 
 
 
 
 
"תקופת ההסתגלות" – התקופה שמיום התחילה ועד תום שנת הגיוס שבמהלכה פורסם חוק שירות ביטחון (תיקון – שוויון בנטל), התשע"ח–2017;
 
 
 
 
 
 
"תקופת הקבע" – התקופה שמתום תקופת ההסתגלות ואילך.
 
 
תחולה – פרק ג'1
26ג.
(א)      הוראות פרק זה יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
 
 
 
 
 
 
(ב)      הוראות פרק זה יחולו כמפורט להלן:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות סעיפים 26ה עד 26ח, הן בתקופת ההסתגלות והן בתקופת הקבע;
 
 
 
 
 
 
 
(2)      מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות סעיפים 26ט 
ו-26י;
 
 
 
 
 
 
 
(3)      מי שביום התחילה טרם מלאו לו 18 שנים ועד יום ו' בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017) ימלאו לו 18 שנים, יחולו עליו הוראות סעיף 26יא;
 
 
 
 
 
 
 
(4)      מי שמלאו לו 18 שנים החל מיום ז' בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017), יחולו עליו הוראות סימן ה'.
 
 
סימן ב': תקופת ההסתגלות
 
 
תחולה – תקופת   ההסתגלות
26ד.
הוראות סימן זה יחולו בתקופת ההסתגלות.
 
 
דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים
26ה.
(א)      שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
 
 
 
 
 
 
(ב)      צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
 
 
 
 
 
 
(ג)       שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
 
 
 
 
 
 
(ד)      נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה.
 
 
 
 
 
 
(ה)      הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ימשיכו לחול בתקופת הקבע.
 
 
ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות
26ו.
(א)      בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 26ה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.
 
 
 
 
 
 
(ב)      פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 26ה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות סעיף 13 אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות סעיף 26ז – אם מלאו לו 21 שנים.
 
 
קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי
26ז.
(א)      מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק זה, ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
 
 
 
 
 
 
(ב)      מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
 
 
 
 
 
 
(ג)       על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
 
 
 
 
 
 
(ד)      הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).
 
 
פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור בסעיף 26ז
26ח.
(א)      מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור בסעיף 26ז וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
 
 
 
 
 
 
(ב)      הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 26ז(ב).
 
 
הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים
26ט.
(א)      מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002[2], והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של החוק האמור בי"ג באב התשע"ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
 
 
 
 
 
 
(ב)      בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
 
 
 
 
 
 
(ג)       מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
 
 
 
 
 
 
(ד)      מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
 
 
 
 
 
 
(ה)      בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
 
 
 
 
 
 
(ו)       בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה.
 
 
פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור בסעיף 26ט
26י.
(א)      מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור בסעיף 26ט וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
 
 
 
 
 
 
(ב)      הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 26ז(ב).
 
 
הוראות לעניין מי שטרם מלאו לו 18 שנים ביום התחילה
26יא.
(א)      שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שביום התחילה טרם מלאו לו 18 שנים ובתקופת ההסתגלות ימלאו לו 18 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
 
 
 
 
 
 
(ב)      צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
 
 
 
 
 
 
(ג)       שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
 
 
 
 
 
 
(ד)      על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      מלאו לו 21 שנים בתקופת ההסתגלות – שר הביטחון רשאי לחזור ולתת לו צו דחיית שירות לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנה; על מי שניתן לו צו דחיית שירות כאמור יחולו עליו לאחר מכן ההוראות החלות בתקופת הקבע כאמור בסימן ה', ועל מי שלא ניתן לו צו כאמור – יחולו הוראות סעיפים 26ז ו-26ח לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות סעיף 26ו;
 
 
 
 
 
 
 
(2)      מלאו לו 21 שנים בתקופת הקבע – יחולו עליו ההוראות החלות בתקופת הקבע כאמור בסימן ה'.
 
 
 
 
 
 
(ה)      בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות סעיף 26ו.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סימן ג': שילוב בתעסוקה
 
 
שילוב בתעסוקה
26יב.
(א)      לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי סעיף 26ה(ד) או 26ט(ו) (בסעיף זה – מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור, ובלבד שלא יועבר למפעיל מספר הזהות של מקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
 
 
 
 
 
 
(ב)      מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
 
 
 
 
 
 
(ג)       מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
 
 
 
 
 
 
(ד)      לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
 
 
 
 
 
 
(ה)      בסעיף זה –
 
 
 
 
 
 
"מידע" – מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
 
 
 
 
 
 
"מפעיל" – מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.
 
 
הכשרה תעסוקתית מיועדת
26יג.
על אף האמור בסעיף 26כג, בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק זה נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור בסעיף 26כג(א)(1), מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה –
 
 
 
 
 
 
"הכשרה תעסוקתית מיועדת" – השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות פרק זה, לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
 
 
 
 
 
 
"השכלה" – לימודי תכנית היסוד כמשמעותה בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953[3], כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[4].
 
 
דיווח לכנסת – שילוב בתעסוקה
26יד.
שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות סימן זה על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.
 
 
סימן ד': יעדי גיוס
 
 
יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות ובתקופת הקבע
26טו.
(א)      בסימן זה –
 
 
 
 
 
 
"בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008[5], המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור;
 
 
 
 
 
 
 
(2)      מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
 
 
 
 
 
 
"מתגייס בפועל" – מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת.
 
 
 
 
 
 
(ב)      הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות ובתקופת הקבע, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה – גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
 
 
 
 
 
 
(ג)       לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות ובתקופת הקבע, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר;
 
 
 
 
 
 
 
(2)      יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי;
 
 
 
 
 
 
 
(3)      יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) (בסעיף זה – יעד שנתי כולל).
 
 
 
 
 
 
(ד)      בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף 26כ(ב) עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי סעיף 26ה(ד) או 26ט(ו).
 
 
 
 
 
 
(ה)      יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ-3,300 מתגייסים לשירות.
 
 
 
 
 
 
(ו)       עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, "לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא.
 
 
הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–אזרחי
26טז.
(א)      שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מה-5 ביולי.
 
 
 
 
 
 
(ב)      השר הממונה על חוק שירות לאומי-אזרחי (בסעיף זה – השר הממונה) יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מה-5 ביולי.
 
 
 
 
 
 
(ג)       בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) 
ו-(ב), עד ה-5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-15 בינואר:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי פרק זה, בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
 
 
 
 
 
 
 
(2)      הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות   לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.
 
 
סימן ה': תקופת הקבע
 
 
תחולה – תקופת הקבע
26יז.
הוראות סימן זה יחולו בתקופת הקבע.
 
 
דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה
26יח.
(א)      שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
 
 
 
 
 
 
(ב)      צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
 
 
 
 
 
 
(ג)       שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
 
 
 
 
 
 
(ד)      מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר   הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות סעיף 26ז.
 
 
 
 
 
 
(ה)      בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.
 
 
הוראות לעניין מי שמלאו לו 21 שנים בתקופת הקבע
26יט.
נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון עד הגיעו לגיל 21 או עד תום שנת הגיוס, לפי הוראות סעיף 26יח, יחולו עליו בשנת הגיוס שבה מלאו לו 21 שנים הוראות אלה:
 
 
 
 
 
 
(1)      הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות סעיף 26כ;
 
 
 
 
 
 
(2)      לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות סעיף 26ז לעניין קריאה לשירות סדיר או הפנייה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות סעיף 26כא(ב) לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד;
 
 
הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס
26כ.
(א)      הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2016, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שהגיע לגיל 21 באותה שנת גיוס, בהתאם להוראות סעיף 26יח(א) ו-(ב), עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס.
 
 
 
 
 
 
(ב)      מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
 
 
 
 
 
 
(ג)
(1)      בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.
 
 
 
 
 
 
 
(2)      פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות סעיף 26ז.
 
 
הוראות לעניין אי-עמידה ביעדי גיוס
26כא.
(א)      לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2016, לא יחולו הוראות סעיף 26כ מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
 
 
 
 
 
 
(ב)      מי שמלאו לו 21 שנים באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות סעיף 26יט(2).
 
 
 
 
 
 
(ג)       על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 26כ ימשיכו לחול על מי שמלאו לו 21 שנים בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 26כ.
 
 
 
 
 
 
(ד)      על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי סעיף 26ז עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי  אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי סעיף 20(ב).
 
 
דחיית שירות לתלמידי ישיבה מתמידים עד הגיעם לגיל 26
26כב.
(א)      על אף הוראות סעיף 26כא, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי סעיף 26ז, רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית   שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
 
 
 
 
 
 
(ב)      צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
 
 
 
 
 
 
(ג)       שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
 
 
 
 
 
 
(ד)      מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף זה לא יעלה, בכל שנת גיוס, על 1,800.
 
 
 
 
 
 
(ה)
(1)      קביעת תלמידי הישיבה שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה (בסעיף זה – תלמידי ישיבה מתמידים) תיעשה בשים לב לרשימת תלמידי הישיבות שיציע ועד הישיבות בארץ ישראל, לשר הביטחון, עד 1 באוגוסט שקדם לתחילת שנת הגיוס; ועד הישיבות בארץ ישראל יצרף לרשימה כאמור את אמות המידה שלפיהן נקבעה הרשימה.
 
 
 
 
 
 
 
(2)      לא הציע ועד הישיבות בארץ ישראל רשימה כאמור בפסקה (1), או סבר שר הביטחון כי אין לקבל רשימה שהוצעה כאמור, ייקבעו תלמידי הישיבה המתמידים באותה שנת גיוס באופן שיקבע שר הביטחון בתקנות לפי סעיף 26כז(א)(3).
 
 
 
 
 
 
(ו)       נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה מתמיד, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
 
 
 
 
 
 
(ז)       פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל   26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 26ז, ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות – יחולו הוראות סעיף 13.
 
 
סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות
 
 
תנאים לדחיית שירות
26כג.
(א)      לא יינתן צו דחיית שירות לפי פרק זה אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
 
 
 
 
 
 
 
(2)      הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם, בתקופת ההסתגלות, ובתקופת הקבע – לגבי מי שסעיף 26כ חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בסעיף 26יג, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
 
 
 
 
 
 
 
(3)      הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5;
 
 
 
 
 
 
 
(4)      הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
 
 
 
 
 
 
 
(5)      ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים   במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
 
 
 
 
 
 
 
(6)      תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
 
 
 
 
 
 
(ב)      ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי פרק זה, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).
 
 
רשימת הישיבות
26כד.
(א)      שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
 
 
 
 
 
 
(ב)      רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
 
 
 
 
 
 
(ג)       שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
 
 
 
 
 
 
 
(2)      ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות סעיף 26כג(א)(5);
 
 
 
 
 
 
 
(3)      חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
 
 
 
 
 
 
 
(4)      התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
 
 
 
 
 
 
(ד)      שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.
 
 
מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה
26כה.
לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה.
 
 
שמירה על אורח חיים
26כו.
צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי פרק זה.
 
 
תקנות – פרק ג'1
26כז.
שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
 
 
 
 
 
 
(1)      הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי פרק זה;
 
 
 
 
 
 
(2)      תנאים מוקדמים להגשת בקשות לפי פרק זה;
 
 
 
 
 
 
(3)      אופן קביעת תלמידי הישיבה המתמידים שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף 26כב;
 
 
 
 
 
 
(4)      התנאים והכללים להכללה ברשימת  בישיבה לפי סעיף 26כד.
 
 
דיווח לכנסת – 
פרק ג'1
26כח.
שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
 
 
 
 
 
 
(1)      מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
 
 
 
 
 
 
(2)      מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי פרק זה;
 
 
 
 
 
 
(3)      נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;
 
 
 
 
 
 
(4)      השפעת יישומן של הוראות פרק זה על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת.
 
 
 
 
 
 
(5)      מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
 
 
הוראות לעניין פקיעת תוקפו של חוק שירות לאומי–אזרחי
26כט.
פקע תוקפו של חוק שירות לאומי–אזרחי לפי הוראות סעיף 36 לחוק האמור, לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות פרק זה."
תיקון חוק שירות לאומי-אזרחי
2.
בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014[6], בסעיף 36 –
 
 
(1)      במקום כותרת הסעיף יבוא "מתווה לשירות לאומי–אזרחי ותוקף";
 
 
(2)      במקום סעיף קטן (א) יבוא:
 
 
 
"(א)    הממשלה תבחן מתווה לשירות לאומי–אזרחי שעיקרו שירות אזרחי–ביטחוני; לא אושר מתווה כאמור עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019), יעמוד חוק זה בתוקף עד יום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020) (בסעיף זה – מועד הפקיעה."

דברי הסבר

חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014 (להלן – תיקון מס' 19), הסדיר את גיוסם של תלמידי ישיבה לצה"ל והוביל לשינוי היסטורי בהסדרת הגיוס לאוכלוסייה החרדית, לאחר 65 שנים בהן השוויון בנטל היה לסוגיה החברתית המשמעותית והמפלגת ביותר בציבוריות הישראלית. תיקון מס' 19 הציב יעדי גיוס ברורים לשירות צבאי ואזרחי שחלים על הציבור החרדי תוך התחשבות בתהליך ההסתגלות של החברה החרדית ושל צה"ל לקליטת חיילים חרדים.

החוק אף קבע, לראשונה, מנגנוני פיקוח של משרד הביטחון על קיום תנאי דחיית השירות ונוכחות התלמידים בישיבות.

בעקבות תיקון מס' 19 חל גידול משמעותי בהיקף הצעירים החרדים שהתגייסו לצה"ל – במחזור הגיוס 2016 גויסו כ-3,200 חיילים מקרב המגזר החרדי. כמו כן, ניתן לזקוף לזכות הגידול בהיקף הגיוס אף את הגידול המשמעותי במספר החרדים הלומדים באקדמיה – עד לגידול של כ-15% במספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה. בהתאם לעלייה זו, עלה מספר החרדים שיצאו לשוק העבודה.

בנובמבר 2015 תוקן החוק ובוטלו חלקים מתיקון מספר 19 על ידי חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21),  התשע"ו–2015 (להלן – החוק הנוכחי או תיקון מס' 21). תיקון זה  עקר מתוכן את הסדרי הגיוס לתלמידי ישיבה, ובהתאם לכך ירד באופן משמעותי אחוז החרדים שהשתלבו בשוק העבודה, כך שמאז שנכנס החוק הנוכחי לתוקף, ירד אחוז ההשתתפות בשוק העבודה מ-54% ל-51% בלבד.

בספטמבר 2017 קבע בית המשפט העליון (בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת) שפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון בנוסחו הנוכחי פוגע בערך השוויון ופסק כי תוקפו יפקע בעוד כשנה.

הצעת חוק זו באה להשיב על כנו את ההסדר שחוקק בתיקון מספר 19. במאבק על השוויון בנטל הוא מאבק על דמותה של החברה הישראלית. מה שמונח על כף המאזניים הוא ביטול מודל צבא העם וגיוס לכולם. זה מאבק על אבני היסוד של החברה הישראלית.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ב' בכסלו התשע"ח – 20.11.17

 

 
[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.
[2] ס"ח התשס"ב, עמ' 521.
[3] ס"ח התשי"ג, עמ' 137.
[4] ס"ח התשי"ח, עמ' 191.
[5] ס"ח התשס"ח, עמ' 742.
[6] ס"ח התשע"ד, עמ' 380.

שינוי גודל גופנים