הצעת חוק שבת יום המנוחה, של ח"כ אלעזר שטרן.

היום, שני 2.12.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שבת יום המנוחה, התש"ף–2019 של ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן).

הצעת החוק מבקשת לקבוע ולחזק את יום השבת כיום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל. בנוסף, הצעת החוק קובעת כי העסקה בשבת תיעשה במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם ככל הניתן.

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזם:         חבר הכנסת          אלעזר שטרן

 

______________________________________________

פ/1016/22

 

הצעת חוק שבת יום המנוחה, התש"ף–2019

 

הגדרות 1. בחוק זה –
    "חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951[1];
    "שבת" – הזמן משעת כניסת השבת, עם שקיעת החמה ביום שישי, ועד צאתה, בצאת הכוכבים ביום השבת והכול על פי לוח הזמנים שיפורסם על ידי הרבנות הראשית לישראל.
השבת – יום המנוחה 2. השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל.
הזכות לשבות בשבת 3. (א)      אין לפגוע בזכותו של עובד יהודי לשבות מעבודה בשבת ובזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות מעבודה ביום המנוחה הדתי שלו או ביום השבת, אלא על פי האמור בחוק זה.
    (ב)      אין להפלות אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה הדתי שלו בשום עניין, לרבות העניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988[2] ובסעיפים 9ג עד 9ה לחוק שעות עבודה ומנוחה.
    (ג)       ככל שתתקיים העסקה בשבת, היא תיעשה במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם ובלבד שתינתן לעובד הזכות לשבות מעבודה לפחות 15 שבתות בשנה קלנדרית; במקומות עבודה שיש בהם העסקה גם במסגרת שעות נוספות, תינתן לעובד שבחר שלא לעבוד בשבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע.
    (ד)      על אף האמור בכל דין, ניתן היתר להעסקה במנוחה השבועית בהתאם לסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תינתן אפשרות לעבוד ביום זה גם לעובד יהודי של אותו מעסיק, ואותו עובד יהודי כאמור יקבל יום מנוחה שבועית אחר, והכול לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
תחולה 4. כל האמור בחוק זה לגבי שבת, יחול גם על מועדי ישראל, כהגדרתם בסעיף 18א בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948[3].
הוראות מעבר 5. חוק זה בא להוסיף על זכות הנתונה לעובד על פי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג.

דברי הסבר

השבת היא אחד הערכים המשמעותיים ביותר של העם היהודי, והיא מהווה ערך סוציאלי ראשון במעלה, של מתן אפשרות לכל איש ואישה לשבות ביום השביעי יחד עם בני המשפחה. המחלוקות סביב המרחב הציבורי המשותף בשבת רבות ומורכבות, אך היכולת לשבות מעבודה בשבת נמצאת בקונצנזוס רחב בחברה הישראלית.

במכתב ה"סטטוס קוו" הידוע אותו שלח דוד בן-גוריון ונציגי הסוכנות היהודית לאגודת ישראל בשנת תש"ז-1947, נכתב: "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת, כמובן מתוך רשות לנוצרים ובעלי דת אחרת לשבות ביום החג השבועי שלהם". בהתאם לכך, בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה) נקבע יום השבת כיום המנוחה השבועי של עובד יהודי. עם זאת, לאחרונה פורסם כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-400,000 יהודים עובדים בשבת, זאת כנראה אף ללא היתר מצד מעסיקיהם ובניגוד לאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה.

מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע ולחזק את יום השבת כיום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל. במדינות שונות בעולם ישנם הסדרים המגבילים העסקת עובדים ביום המנוחה השבועי, אף אם ניתן היתר לכך. בהצעת החוק מוצע הסדר כזה, הקובע כי עובד המועסק בשבת יקבל 15 ימי שבת חופשיים בשנה קלנדרית (מודל ימי שבתון דומה לשל גרמניה). בנוסף, הצעת החוק קובעת כי העסקה בשבת תיעשה במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם ככל הניתן. הצעת החוק תאפשר לכל עובד זמן למנוחה עם משפחתו ותחזק את מעמד השבת כיום המנוחה הממלכתי של ישראל והעם היהודי.

הצעת החוק נכתבה בסיוע תנועת נאמני תורה ועבודה.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ד' בכסלו התש"ף – 2.12.19

 

שינוי גודל גופנים