היום, שני 26.10.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שבת יום המנוחה, התשפ"א–2020 של ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן).
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לעובד המועסק בשבת תינתן הזכות לשבות מעבודה לפחות שבת אחת בכל חודש. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי העסקה בשבת תיעשה במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם ככל הניתן.
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת תהלה פרידמן
______________________________________________ פ/2236/23
הצעת חוק שבת יום המנוחה, התשפ"א–2020
| הגדרות | 1. | בחוק זה – | |
| "חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951[1]; | |||
| "שבת" – הזמן משעת כניסת השבת, עם שקיעת החמה ביום שישי, ועד צאתה, בצאת הכוכבים ביום השבת והכול על פי לוח הזמנים שיפורסם על ידי הרבנות הראשית לישראל. | |||
| השבת – יום המנוחה | 2. | השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל. | |
| הזכות לשבות בשבת | 3. | (א) אין לפגוע בזכותו של עובד יהודי לשבות מעבודה בשבת ובזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות מעבודה ביום המנוחה הדתי שלו או ביום השבת, אלא על פי האמור בחוק זה. | |
| (ב) אין להפלות אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה הדתי שלו בשום עניין, לרבות העניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988[2] ובסעיפים 9ג עד 9ה לחוק שעות עבודה ומנוחה. | |||
| (ג) | (1) אם מתקיימת העסקה בשבת, היא תעשה באופן מצומצם ובמתכונת של תורנות. | ||
| (2) לעובד המועסק בשבת תובטח הזכות לשבות מעבודה לפחות שבת אחת בכל חודש. | |||
| (3) במקומות עבודה שיש בהם העסקה גם במסגרת שעות נוספות, תינתן לעובד שבחר שלא לעבוד בשבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע. | |||
| (ד) על אף האמור בכל דין, ניתן היתר להעסקת עובד במנוחה השבועית בהתאם לסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה לשם העסקה בשבת, תינתן אפשרות לעבוד גם לעובד שזה יום המנוחה השבועי שלו, ואותו עובד יקבל יום מנוחה שבועי אחר לפי בחירתו. | |||
| תחולה על מועדי ישראל | 4. | כל האמור בחוק זה לגבי שבת, יחול גם על מועדי ישראל, כהגדרתם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948[3]. | |
| שמירת זכויות | 5. | חוק זה בא להוסיף על זכות הנתונה לעובד על פי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג. | |
דברי הסבר
השבת היא אחד הערכים המשמעותיים ביותר של העם היהודי, והיא מהווה ערך סוציאלי ראשון במעלה של מתן אפשרות לכל איש ואישה לשבות ביום השביעי יחד עם בני המשפחה. המחלוקות סביב המרחב הציבורי המשותף בשבת רבות ומורכבות, אך היכולת לשבות מעבודה בשבת נמצאת בקונצנזוס רחב בחברה הישראלית.
במכתב ה"סטטוס קוו" הידוע אותו שלח דוד בן-גוריון ונציגי הסוכנות היהודית לאגודת ישראל בשנת התש"ז–1947, נכתב: "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת, כמובן מתוך רשות לנוצרים ובעלי דת אחרת לשבות ביום החג השבועי שלהם". בהתאם לכך, בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה) נקבע יום השבת כיום המנוחה השבועי של עובד יהודי אלא אם ניתן היתר כללי-ענפי או היתר פרטני מהשר הממונה – שר העבודה והרווחה. עד כה ניתנו על ידי שר העבודה והרווחה כ-14 היתרים כלליים המאפשרים להעסיק עובדים בשבת באופן גורף, בין השאר בענפי השמירה, מלונאות, כבאות, מפעלים רפואיים ומוסדות לטיפול בזקנים או בילדים.
עם זאת, על פי נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2017 מספרם של היהודים העובדים בשבת עומד על כ-400,000 איש, זאת כנראה אף ללא היתר מצד מעסיקיהם ובניגוד לאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה.
במדינות שונות בעולם ישנם הסדרים המגבילים העסקת עובדים ביום המנוחה השבועי, אף אם ניתן היתר לכך. בהצעת החוק מוצע הסדר כזה, הקובע כי לעובד המועסק בשבת תינתן הזכות לשבות מעבודה לפחות שבת אחת בכל חודש (מודל ימי שבתון דומה לשל מדינות שונות באירופה). בנוסף, הצעת החוק קובעת כי העסקה בשבת תיעשה במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם ככל הניתן. הצעת החוק תאפשר לכל עובד זמן למנוחה עם משפחתו ותחזק את מעמד השבת כיום המנוחה הממלכתי של ישראל והעם היהודי.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן (פ/1016/22; פ/686/23).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' בחשוון התשפ"א – 26.10.20
