הצעת חוק: רפורמה בהליך בחירת החברים במועצה דתית

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – בחירת החברים במועצה דתית), התשע"ד–2014

לפי הדין כיום, סעיף 3(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק), קובע את הרכב המועצה הדתית בחלוקה כדלהלן: 45% מהחברים נקבעים על ידי השר לשירותי דת, 45% על ידי המועצה המקומית, ו-10% נוספים על ידי הרבנות המקומית. סעיפים 4, 5 ו-6 לחוק קובעים שיש צורך בהסכמת שלושת הגופים: המועצה המקומית, השר לשירותי דת, והרבנות המקומית, על מנת לאשרר את מינוי כל חברי המועצה המוצעים. פעמים רבות קורה שגופים אלה אינם מגיעים להסכמה וכך במועד מסוים, כאשר הרכב המועצה הדתית עדיין אינו נקבע, השר לשירותי דת ממנה אנשים מטעמו שאינם בהכרח מייצגים את התושבים המקומיים.
בהצעת החוק מוצע כי לא יהיה צורך בהסכמת שלושת הגופים למינוי כל המועצה, אלא כל גוף ימנה את נציגיו ללא צורך בהסכמה כללית. מטרת הצעת החוק היא לאפשר מעורבות מוגברת בנושאי דת וייצוג הולם של ציבור מקומי במועצה הדתית של אותו היישוב. הצעת החוק מגדילה את מספר חברי המועצה הדתית הנבחרים על ידי מועצת הרשות המקומית, הנבחרת על ידי תושבי הרשות. מעבר לכך, חברי המועצה הדתית הנבחרים על ידי מועצת הרשות ייבחרו על פי מפתח סיעתי בהתאם לגודל כל סיעה במועצת הרשות המקומית. כמו כן, הצעת החוק מגדילה את ייצוג הנשים במועצות המקומיות.

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – בחירת החברים במועצה דתית), התשע"ד–2014

תיקון סעיף 3 –
  1.    בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3–
        (1)    בסעיף קטן (א) –
            (א)    ברישה, במקום "יציעו" יבוא "ימונו";
            (ב)    בפסקה (1), במקום "45%" יבוא "15%, ובלבד שלפחות 40% מהם תהיינה נשים";
            (ג)    בפסקה (2), במקום "45%" יבוא "70%, ובלבד שלפחות 40% מהם תהיינה נשים";
            (ד)    בפסקה (3), במקום "10%" יבוא "15%, ובלבד שלפחות 40% מהם תהיינה נשים";
            (ה)    בסיפה, אחרי "כיחידה שלמה" יבוא "נציגי המועצה המקומית ייבחרו על פי התפלגות הסיעות שבמועצת הרשות המקומית";
        (2)    סעיף קטן (ב) – בטל.
ביטול סעיף 4 –
  2.    סעיף 4 לחוק העיקרי – בטל.
ביטול סעיף 5 –
  3.    סעיף 5 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 6 –
   4.    בסעיף 6 לחוק העיקרי –
        (1)    בסעיף קטן (א), במקום "השר יחדש את הרכבה של כל מועצה" יבוא "הרכב כל מועצה יחודש", במקום "2 עד 5" יבוא "2 עד 3א", ובמקום "עד תום שנה" יבוא "עד תום 90 ימים";
        (2)    בסעיף קטן (ב1), במקום "עד תום שנה" יבוא "עד תום 90 ימים";
        (3)    סעיפים קטנים (ב2) עד (ב7) – בטלים.

דברי הסבר
בשנת 1992 מינה ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל ועדה ציבורית לבחינת תפקוד המועצות הדתיות – ועדת צדוק. הצעת החוק היא ברוח המלצות הוועדה: חיזוק הנציגות המקומית בהרכבה של המועצה וביטול הצורך בהסכמה הדדית בין הרשויות המרכיבות את המועצה.
לפי הדין כיום, סעיף 3(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק), קובע את הרכב המועצה הדתית בחלוקה כדלהלן: 45% מהחברים נקבעים על ידי השר לשירותי דת, 45% על ידי המועצה המקומית, ו-10% נוספים על ידי הרבנות המקומית. סעיפים 4, 5 ו-6 לחוק קובעים שיש צורך בהסכמת שלושת הגופים: המועצה המקומית, השר לשירותי דת, והרבנות המקומית, על מנת לאשרר את מינוי כל חברי המועצה המוצעים. פעמים רבות קורה שגופים אלה אינם מגיעים להסכמה וכך במועד מסוים, כאשר הרכב המועצה הדתית עדיין אינו נקבע, השר לשירותי דת ממנה אנשים מטעמו שאינם בהכרח מייצגים את התושבים המקומיים.
בהצעת החוק מוצע כי לא יהיה צורך בהסכמת שלושת הגופים למינוי כל המועצה, אלא כל גוף ימנה את נציגיו ללא צורך בהסכמה כללית. כך יימנע מצב שעליו הצביע מבקר המדינה בדוחותיו בשנים 2000 ו-2006, וכלשונו (מתוך דוח שנתי 51ב לשנת 2000 ולחשבונות שנת הכספים 1999): "מתגלעים על-פי רוב חילוקי דעות בין שלוש הרשויות שצוינו לעיל בעניין המועמדים לשמש חברי מועצה וחידוש הרכבי המועצות הדתיות מתעכב". על המצב הלא תקין הקיים כיום יעיד הנתון שרק ב-73 מועצות, שהן כ- 55% מכלל המועצות הדתיות, ישנם הרכבים תקינים שמינו השר, הרשות המקומית והרבנות המקומית בהסכמה.
מטרת הצעת החוק היא לאפשר מעורבות מוגברת בנושאי דת וייצוג הולם של ציבור מקומי במועצה הדתית של אותו היישוב. הצעת החוק מגדילה את מספר חברי המועצה הדתית הנבחרים על ידי מועצת הרשות המקומית, הנבחרת על ידי תושבי הרשות. מעבר לכך, חברי המועצה הדתית הנבחרים על ידי מועצת הרשות ייבחרו על פי מפתח סיעתי בהתאם לגודל כל סיעה במועצת הרשות המקומית. כמו כן, הצעת החוק מגדילה את ייצוג הנשים במועצות המקומיות.
התיקון הראשון המובא בהצעה מציע כי הרכב המועצה ייקבע באופן הבא: 70% על ידי הרשות המקומית לפי התפלגות הסיעות במועצה המקומית, 15% על ידי שר הדתות ו-15% על ידי הרבנות המקומית. בכך יוגבר הייצוג הישיר של ציבור הרשות המקומית במועצה הדתית.
עוד מוצע שמועצה דתית תכהן עד יום חידוש הרכבה או עד 90 ימים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית, לעומת המצב בחוק כיום, שבו מועצה דתית יכולה לכהן עד יום חידוש הרכבה או עד תום שנה מיום בחירת מועצת הרשות המקומית.
נוסף על כך מוצע כי בקרב חברי המועצה הדתית ישוריינו 40% מן המקומות לנשים. המועצה הדתית היא גוף מינהלי המופקד על מתן שירותי דת ומתפקידו להיות קשוב לציבור התושבים, שאחוז גדול ממנו הן נשים. המועצה אינה גוף המכריע הלכתית בנושאי דת אלא גוף תפעולי-ביצועי גרידא ולכן יש צורך שנשים ייוצגו בו בייצוג הולם ללא הפליה. התיקון מוצע ברוח קביעת בג"ץ 7068/10 חמי דורון נ' ח"כ יעקב מרגי, השר לענייני דתות: "ראוי שבכל מועצה שתורכב מכאן ואילך, על השר לשירותי דת ושאר הגופים לשקוד על מינוי נשים".

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"ד – 12.5.14

שינוי גודל גופנים