הצעת חוק רישום נישואין אזרחיים באילת (תיקוני חקיקה), של ח"כ אלכס קושניר

היום, שני 26.10.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק רישום נישואין אזרחיים באילת (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 של ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו).

הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיפים 1 ו-2 בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, כך שנישואין אזרחיים בישראל יוכלו להיערך בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד.

מספר פנימי: 2146505

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת           אלכס קושניר
                                                 עודד פורר
                                                 יבגני סובה
                                                 אלי אבידר
                                                 יוליה מלינובסקי קונין
                                                 חמד עמאר

______________________________________________

פ/2258/23

הצעת חוק רישום נישואין אזרחיים באילת (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020

 

פקודת הנישואין והגירושין (רישום) 1. בפקודת הנישואין והגירושין (רישום)[1] (להלן – הפקודה) –
    (1)      בסעיף 2 לפקודה, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
    "(ב)    נישואין אזרחיים – נישואין אזרחיים לעניין חוק זה הם נישואין של בני זוג בגירים שהחליטו לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף על-ידי קיום טקס בתחום המוניציפלי של העיר אילת בלבד, ורישום מעמדם הזוגי אצל נוטריון מוסמך, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976[2] (להלן – חוק הנוטריונים), אשר הוסמך למלא את תפקיד הפקיד המסדיר נישואין בעיר אילת, ולעניין זה בלבד על-ידי לשכת עורכי-הדין."
    (2)      בסעיף 3 לפקודה, אחרי "קידושין", יבוא "או טקס עריכת הנישואין האזרחיים";
    (3)      בסעיף 8 לפקודה, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
    "(ב)    נוטריון רושם נישואין כאמור בסעיף 2 לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו, אלא בהסכמת שר המשפטים ושר הפנים."
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) 2. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953[3]  (להלן – החוק) –
    (1) בסעיף 1 לחוק, בסופו יבוא "אולם, בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, יערכו נישואין אזרחיים כהגדרתם בפקודת הנישואין והגירושין.";
    (2) בסעיף 2 לחוק, בסופו יבוא "אולם, בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, יכולים להיערך נישואין אזרחיים, כהגדרתם בסעיף 2(ב) לפקודת הנישואין והגירושין (רישום)."
תיקון חוק הנוטריונים 3. בחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976[4], בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (11) יבוא:
    "(12) לערוך טקס נישואין אזרחיים ולרשום בני זוג שהחליטו לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף על-ידי קיום טקס ורישום מעמדם הזוגי אצל נוטריון מוסמך".

דברי הסבר

מוסד הנישואין האזרחיים אינו מעוגן כיום בחוק בישראל, וזאת בשונה מדמוקרטיות רבות ברחבי העולם. בכמה מהדמוקרטיות בעולם עריכת נישואין בטקס אזרחי היא חובה עוד בטרם בני זוג רשאים להינשא בטקס דתי. מדינת ישראל נוהגת באמביוולנטיות ביחס לנישואין אזרחיים, מחד גיסא אינה מכירה בהם כמוסד חוקי ולגיטימי בתחומה, ומאידך גיסא נוהגת להכיר בבני זוג ישראלים, שנישאו בטקס אזרחי ברחבי העולם, כזוג נשוי מן השורה. בהתאם לכך, נראה כי יש מקום לעגן בחוק את הנישואין האזרחיים אף בישראל.

אין זה סוד כי בני זוג ישראלים רבים בוחרים להינשא בנישואין אזרחיים מחוץ לגבולות המדינה. באופן פרדוקסאלי, זכותם הדמוקרטית להינשא בדרך שבה הם חפצים נמנעת מהם במדינת ישראל הדמוקרטית. יתר על כן, במקום להשקיע את זמנם ומרצם בישראל, הם נאלצים לנסוע לחו"ל.

יש לאפשר לאזרחים ישראליים לבחור בעצמם את אורחות חייהם, ובפרט לממש את זכותם הדמוקרטית האוניברסלית להינשא בטקס אזרחי בישראל, ובכך להדגיש את צביונה הדמוקרטי והליברלי של מדינת ישראל.

עם זאת, לאור קיומו של הסטטוס-קוו והרצון להימנע מפגיעה בו, ככל הניתן, מוצע כי טקס ואישור הנישואין האזרחיים בישראל יוכלו להתקיים בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, ובכך לא יהיה כדי להסב פגיעה אנושה לסטטוס-קוו. העיר אילת נחשבת כיום לעיר תיירותית, תושביה ומבקריה נהנים מפטור ממס הערך המוסף, ואף הוצע בשנים האחרונות להקים בעיר קזינו ראשון בישראל. ברוח זו ראוי להחיל את מוסד הנישואין האזרחיים בישראל באופן מוגבל בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, שכן הדבר עשוי לתרום לפיתוח התיירות, לכלכלה של העיר אילת בפרט ולכלכלה של מדינת ישראל בכלל. זאת ועוד, נישואין אזרחיים באילת יאפשרו לזוגות ישראליים רבים שיבחרו להינשא במסגרת טקס נישואין אזרחי לממש את זכותם זו בישראל, ללא צורך בנסיעה לארצות אחרות, כך שמשאביהם ינותבו לטובת המשק הישראלי.

בהתאם לאמור, מוצע לתקן במקביל את פקודת הנישואין והגירושין (רישום), את חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, וכן את חוק הנוטריונים, התשל"ו–1976.

בפקודת הנישואין והגירושין (רישום) בנוסחה הנוכחי נכתב כי יש מקום להסמיך פקיד להסדיר את הנישואין של בני זוג המבקשים להינשא בחתונה אזרחית. עם זאת, החוק לא הגדיר פקיד מסוים אשר ישמש כרשות רושמת נישואין. מוצע כי נוטריון מוסמך, שהוסמך במיוחד לתפקיד זה, יוכל לשמש כרשות רושמת נישואין מתוקף מעמדו כמשפטן בעל ניסיון. בהתאם לכך, מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976 ולהוסיף את פסקה (12), כמפורט בהצעת חוק זו. בתוך כך, הצעת חוק זה מסמיכה נוטריון מוסמך לחתום על מסמך משפטי שיהווה תעודת נישואין רשמית, שתכשיר בני זוג כזוג נשוי שנישא בחתונה אזרחית.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיפים 1 ו-2 בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, כך שנישואין אזרחיים בישראל יוכלו להיערך בתחומה המוניציפלי של העיר אילת בלבד, וזאת על פי דין הנישואין האזרחיים, כמשמעו בסעיף 2(ב) לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), המוצע. ההצעה תסייע בקידום הדמוקרטיה והכלכלה הישראלית וחיזוק החברה במדינת ישראל.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קסניה סבטלובה וקבוצת חברי הכנסת (פ/5392/20).

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ח' בחשוון התשפ"א – 26.10.20 

שינוי גודל גופנים