הרבנים הראשיים לישראל נושאים בתפקיד כפול: התפקיד הראשון, הממונה על רבני הערים ושירותי הדת המקומיים, והתפקיד השני, נשיא בית הדין הגדול. לפיכך, ראוי שרב ראשי לישראל יהיה בעל ידע וניסיון הדרושים להתמודדות עם תפקידים מורכבים אלה. לפיכך, מוצע לקבוע שרק מי שרכש ניסיון כדיין ובנוסף, עבר בחינות הסמכה לרב עיר או שרכש ניסיון כרב עיר ועבר בחינות הסמכה לדיינות, יוכל לכהן כרב ראשי לישראל.
מוצע שרק מי שכיהן כדיין, כרב עיר או רב מועצה מקומית יוכל להיות חבר במועצת הרבנות.
נוסף, בעבר לא זכו הנשים לכל ייצוג באסיפה הבוחרת וגם כיום מספרן קטן ביותר, כ-2% בלבד, בעוד שחלקן באוכלוסייה הוא כ-50%. מעבר לעקרון היסוד של השוויון המגדרי, קיימת באסיפה הבוחרת בהרכבה הנוכחי אפליה מובנית של נשים, כיוון שלמעלה מ-50% מהאסיפה מורכבת מרבנים, ונשים מודרות באופן גורף מחלק זה באסיפה. בית המשפט העליון חוזר בעקביות על החובה לעשות מאמץ להביא למצב בו יהיה ייצוג הולם לנשים, כשהדבר אינו נוגד את הדין הדתי. כך ראוי לעשות גם במקרה דנן. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק הוראות שיבטיחו כי הייצוג המינימלי של נשים לא יפחת מ- 20% מחברי האסיפה הבוחרת. למשל, הממשלה תמנה 12 נציגות של ארגוני נשים, 12 טוענות רבניות או עורכות דין ו-8 נשים מבין 12 אנשי הציבור שימונו; מבין 12 נציגי הכנסת ימונו 8 חברות כנסת.
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האסיפה הבוחרת), התשע"ג–2013
תיקון סעיף 1
1. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "השר", בסופה יבוא "ושר המשפטים".
תיקון סעיף 5
2. בסעיף 5 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (2) יבוא:
(2) הוא מכהן או כיהן 5 שנים כדיין ויש לו כשירות לכהן כרב עיר או שהוא מכהן או כיהן 5 שנים כרב עיר או כרב מועצה מקומית ויש לו כשירות לכהן כדיין.";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא:
(2) הוא מכהן או כיהן בישראל לפחות 5 שנים כדיין או כרב עיר או רב מועצה מקומית"."
תיקון סעיף 6
3. בסעיף 6 לחוק העיקרי –
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
(א) האסיפה הבוחרת תהיה בת 200 חברים, מהם 105 רבנים ו-95 נציגי ציבור";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "פחת מ-80" יבוא "פחת מ-100".
תיקון סעיף 7
4. בסעיף 7 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (3), במקום "2" יבוא "5" ובמקום "משתי המועצות" יבוא "מחמש המועצות".
(2) במקום פסקה (4) יבוא:
(4) 10 רבני מושבים מכל אחד מ-10 המושבים הגדולים שבהם מכהן רב, ו-10 רבני קיבוצים מכל אחד מ-10 הקיבוצים הגדולים שבהם מכהן רב;";
(3) בפסקה (8), בסופה יבוא "בהיעדר רבנים ראשיים נבחרים, ימונו רבנים אלה על ידי הממשלה, בהתייעצות עם השר;";
(4) בסופו יבוא:
(9) 10 רבנים שימנה השר בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה.".
תיקון סעיף 8
5. בסעיף 8 לחוק העיקרי –
(1) במקום פסקאות (4)-(6) יבוא:
(4) 6 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות, ובלבד שיהיו ראשי מועצות נבחרים ולא ממונים;
(5) 2 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות, ובלבד שיהיו ראשי מועצות נבחרים ולא ממונים;
(6) 4 שרים שתבחר הממשלה, וביניהם ראש הממשלה ושר המשפטים; ככל הניתן, תיבחרנה נשים כנציגות הממשלה;";
(2) בפסקה (7), במקום "5 חברי הכנסת" יבוא "12 חברי הכנסת" ובסופו יבוא "מתוכם 8 נשים;";
(3) במקום פסקה (8) יבוא:
(8) 12 אנשי ציבור שתמנה הממשלה, מתוכם 8 נשים;";
(4) בסופו יבוא:
(9) 12 נציגות ארגוני נשים הפועלים בתחומים הנוגעים לתפקידיהם של הרבנים הראשיים, שתמונינה על ידי הממשלה בהתייעצות עם שר המשפטים;
(10) 12 טוענות רבניות או עורכות דין שתמונינה על ידי הממשלה בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, לשכת הטוענים הרבניים ושר המשפטים; בסעיף זה – טוענות רבניות ועורכות דין דווקא."
דברי הסבר
הרבנים הראשיים לישראל נושאים בתפקיד כפול: התפקיד הראשון, הממונה על רבני הערים ושירותי הדת המקומיים, והתפקיד השני, נשיא בית הדין הגדול. לפיכך, ראוי שרב ראשי לישראל יהיה בעל ידע וניסיון הדרושים להתמודדות עם תפקידים מורכבים אלה. לפיכך, מוצע לקבוע שרק מי שרכש ניסיון כדיין ובנוסף, עבר בחינות הסמכה לרב עיר או שרכש ניסיון כרב עיר ועבר בחינות הסמכה לדיינות, יוכל לכהן כרב ראשי לישראל.
חברי מועצת הרבנות הראשית מקבלים החלטות בנושאים מורכבים ועליהם להיות בעלי ניסיון מעשי בתחום הרבנות או הדיינות. לפיכך, מוצע שרק מי שכיהן כדיין, כרב עיר או רב מועצה מקומית יוכל להיות חבר במועצת הרבנות.
מאז נחקק חוק הרבנות הראשית בשנת 1980 גדלה האוכלוסייה במדינת ישראל באופן ניכר. בשל כך, מוצע להגדיל את מספרם הכולל של חברי האסיפה הבוחרת.
בנוסף, בעבר לא זכו הנשים לכל ייצוג באסיפה הבוחרת וגם כיום מספרן קטן ביותר, כ-2% בלבד, בעוד שחלקן באוכלוסייה הוא כ-50%. מעבר לעקרון היסוד של השוויון המגדרי, קיימת באסיפה הבוחרת בהרכבה הנוכחי אפליה מובנית של נשים, כיוון שלמעלה מ-50% מהאסיפה מורכבת מרבנים, ונשים מודרות באופן גורף מחלק זה באסיפה. בית המשפט העליון חוזר בעקביות על החובה לעשות מאמץ להביא למצב בו יהיה ייצוג הולם לנשים, כשהדבר אינו נוגד את הדין הדתי. כך ראוי לעשות גם במקרה דנן. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק הוראות שיבטיחו כי הייצוג המינימלי של נשים לא יפחת מ- 20% מחברי האסיפה הבוחרת. למשל, הממשלה תמנה 12 נציגות של ארגוני נשים, 12 טוענות רבניות או עורכות דין ו-8 נשים מבין 12 אנשי הציבור שימונו; מבין 12 נציגי הכנסת ימונו 8 חברות כנסת.
תיקון נוסף לחוק נדרש לאור העובדה שבעת בחירת הרבנים הראשיים, ייתכן ולא יכהנו בתוקף רבנים ראשיים שנבחרו. לפיכך, מוצע שבמקום בו נדרש מינוי רבנים לוועדה הבוחרת על ידי הרבנים הראשיים ובאותה עת לא יכהנו רבנים ראשיים נבחרים, ימונו הרבנים לוועדה הבוחרת על ידי הממשלה בהתייעצות עם השר. אין זה ראוי שרב שלא נבחר לתפקידו ומונה, כממלא מקום בלבד, לכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית או כנשיא בית הדין למשך תקופה מוגבלת יכריע בזהות האנשים שיקבעו את זהות הרבנים הראשיים למשך עשר שנים.
כמו כן, מוצע שכנציגי ציבור מכוח תפקיד יכהנו רק נציגים מכוח בחירה ולא מכוח מינוי (כך, לדוגמא, לא יוכל לכהן בגוף הבוחר ראש מועצה דתית ממונה שלא נבחר לתפקיד), על מנת לעגן את העיקרון שגלום בחוק לפיו יכהנו באסיפה הבוחרת אנשים המייצגים את הציבור שנזקק לשירותי הרבנות.
כיוון שהרבנות כפופה בו זמנית למשרד ראש הממשלה (הרבנות הראשית) ולמשרד המשפטים (בכל הנוגע לבתי הדין הרבניים), מוצע לתקן את החוק כך שבכל מקום בו נכתב "השר" המשמעות תהיה ראש הממשלה ושר משפטים.
הצעת החוק מבקשת לקבוע ייצוג הולם גם לרבני מושבים ולרבני קיבוצים, בהיות יישובים אלה מקיימים משקים חקלאיים המעוררים שאלות הלכתיות ייחודיות שיש לרבנים הראשיים ולעמדתם ההלכתית השלכות רבות משמעות לגביהם (דוגמת סוגיית שנת השמיטה ו"היתר המכירה", משק החלב והעבודה בשבת).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשע"ג – 18.3.13
