הצעת חוק: רבנים לא יגבו תשלום על סידור חופה וקידושין (הרי הם מקבלים משכורת מהמועצות הדתיות)

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין), התשע"ג–2013

תיקון סעיף 7   
1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 , בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
        "(ג)    רב לא יקבל תמורה, או טובת הנאה אחרת, עבור עריכת נישואין לבני זוג שמקום מגורי אחד מהם לפחות הוא בתחום אחריות המועצה הדתית שהוא עובדה, מלבד החזר הוצאות נסיעה ודמי ביטול זמן בשיעורים שיקבע השר בתקנות."

דברי הסבר

כיום, על פי החוק, רבנים העובדים במועצות דתיות ומקבלים על כך שכר, רשאים במקביל לעבודתם במועצה הדתית, לגבות תשלום עבור סידור קידושין לזוגות המתגוררים בתחום המועצה הדתית שבה הם עובדים. החוק אינו מטפל בעניין זה והנושא כולו זכה להתייחסות ראשונה, אך ורק בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שפורסמו בשנת 2009. הנחיות אלה אוסרות על רבני עיר, שכונה, יישוב או מועצה אזורית לגבות תשלום על סידור חופה וקידושין כאשר לפחות אחד מבני הזוג מתגורר בתחום שהרב אחראי עליו.
אלא שהנחיות אלה אינן מתקנות את המצב באופן המניח את הדעת, שכן גם על פי ההנחיות רשאי מסדר הקידושין לגבות תשלום עבור עריכת החופה גם כאשר הוא עובד המועצה הדתית שבה מתגוררים בני הזוג. ההנחיות מתייחסות לתחום אחריותו המצומצם של הרב ולא למועצה הדתית שבה הוא עובד. כך לדוגמה האיסור של רב שכונה מסוימת לגבות תשלום על סידור חופה וקידושין מבני זוג המתגוררים בשכונתו אינו חל עליו במידה ויסדר חופה וקידושין לבני זוג המתגוררים בשכונה אחרת הנתונה לאחריותה של אותה מועצה דתית שבה הרב עובד ומקבל ממנה משכורת. משכורת המשולמת לו, בין השאר, בדיוק עבור עניין זה.
ההצעה מסדירה את הנושא בחקיקה ראשית לאור עקרונות הנחיות היועץ המשפטי וקובעת איסור על כל רב שהוא עובד מועצה דתית לגבות תשלום מבני זוג המתגוררים בתחום אחריותה של אותה מועצה דתית שבה הוא עובד ללא קשר לשאלת תחום אחריותו המצומצם בתוך אותה מועצה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי אורבך (פ/3755/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13