הצעת חוק: פקודת העדה הדתית (המרה). ח"כ אלעזר שטרן: "כל יום שעובר אנחנו מגבירים התבוללות בעם ישראל ואני רוצה לצמצם אותה"

הצעת החוק הנקרא "חוק הגיור" של ח"כ אלעזר שטרן ("התנועה") מסדיר לראשונה בחקיקה מאז קום המדינה את נושא הגיור במדינת ישראל.על פי הצעת החוק יוכלו רבני ערים, שיעמדו בקריטריונים הלכתיים שיקבעו, להקים בתי דין לגיור. כמו כן קובע החוק, כי אזורי הרישום יפתחו וכל אדם שחפץ להתגייר יוכל לבחור את בית הדין בו יבצע את תהליך הגיור, ללא קשר למקום מגוריו. 
במסגרת הצעתו של שטרן, יוקם גם מערך הגיור הממלכתי, שיהיה אחראי על בתי הדין לגיור ויפקח על תהליך הגיור בצבא. מערך הגיור יופקד על תהליך ההכנה והלימוד לקראת הגיור, וכן על הסדרת שירותי מילה, טבילה ורישום הנישואין של הגרים. על פי הצעת החוק, בית דין לגיור, ידון במושב של שלושה דיינים. דיין גיור, ימונה בידי הממשלה. דיין גיור, יהיה מי שכשיר לכהן כדיין, רב עיר שעבר בחינה בנושא גיור ומילה, רב יישוב או רב אזורי הכשיר להתמנות כרב עיר ועבר בחינה בנושא גיור ומילה, וכן מי שהוסמך לרבנות ע"י הרבנות הראשית לישראל ועבר בחינה בנושא גיור ומילה.
הדיון שהתקיים הבוקר הסב לשולחן עורכי דין מהמגזרים השונים על מנת לדון בסעיפי החוק, עם זאת עלו סייגים והתלבטויות בנוגע לנוסח הצעות החוק של ח"כ אלעזר שטרן אל מול הצעת החוק של סגן משרד הדתות, לבסוף סוכם כי יתקיים דיון נוסף לאחר נוסח אחיד יותר.
להלן עיקרי הדברים

יום שלישי, כ' בשבט התשע"ד (21 בינואר 2014), שעה 9:00
 
סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), התשע"ג-2013
הצעתם של חברי הכנסת אלעזר שטרן, עמרם מצנע, מאיר שטרית, דוד צור, דב ליפמן, עליזה לביא
הכנה לקריאה ראשונה
 
היו"ר דוד רותם: אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו נעסוק היום בהצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית) של חברי הכנסת אלעזר שטרן, עמרם מצנע, מאיר שטרית, דוד צור, דב ליפמן ועליזה לביא.
 
חבר הכנסת שטרן, בבקשה. מה אתה רוצה מאתנו?
 
ח"כ אלעזר שטרן: כל יום שעובר אנחנו מגבירים התבוללות בעם ישראל ואני רוצה לצמצם אותה.
 
היו"ר דוד רותם: כנסת ישראל הפכה להיות מגן ההתבוללות.
 
ח"כ אלעזר שטרן: כן.
 
היו"ר דוד רותם: עורך דין שטרן, תתחיל לקרוא בבקשה.
 
עו"ד אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), התשע"ג-2013
 
1. הוספת סעיף 1א
 
בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא:
 
"1א.    הגדרות
 
בפקודה זו –
 
"בית דין ממלכתי" – בית דין מיוחד לגיור שהוקם מכוח החלטות הממשלה, לפני כניסתו לתוקף של החוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה), (מס' …), התשע"ד-2014.
 
הכוונה היא לחוק המתקן הזה, דהיינו, הכוונה היא לבתי הדין שהוקמו לפני החוק אותו אנחנו עושים עכשיו.
 
"בית דין מקומי" – בית דין לגיור שמוקם על ידי רב עיר לפי סעיף 2ג.
 
"בית דין צבאי" – בית דין צבאי לגיור שמוקם על ידי הרב הצבאי הראשי לפי סעיף 2ו.
 
"דיין גיור" – מי שמכהן או כיהן בעבר כדיין בבית דין ממלכתי.
 
"המועצה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980.
 
"רב עיר" – כל אחד מאלה:
 
(1) רב עיר, כהגדרתו כסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב) התשל"א-1971, שהוא אחד מאלה:
 
(א) בעל כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, התשט"ו-1955.
 
(ב) עבר בחינה בנושא גיור על ידי המועצה או שהמועצה פטרה אותו מבחינה כאמור.
 
(2) רב אזורי או רב יישוב, כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו-(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, בהתאמה, שהוא אחד מאלה:
 
(א) בעל כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, התשט"ו-1955.
 
(ב) בעל כשירות לכהן כרב עיר ועבר בחינה בנושא גיור על ידי המועצה או שהמועצה פטרה אותו מבחינה כאמור.
 
הרב עו"ד שמעון יעקבי (היועץ המשפטי, הנהלת בתי הדין הרבניים): אני אתחיל במה לא ואחרי כן אני אומר מה לדעתי כן. אני סבור שההבחנה בין שלושה בתי דין – בית ממלכתי, בית דין מקומי, בית דין צבאי – היא קונספציה שגויה. במדינת ישראל צריך להיות מערך אחד לגיור, בית דין מיוחד לגיור, בעל הגדרה אחת. ההתוויה הנפרדת לכל סוג של גיור נראית בעיני בעייתית והיא עלולה לגרור אחריה התוויה על המתגייר עצמו. לכן הכול צריך להיות מערך אחד, שם אחד וללא הבחנה ביניהם.
 
ההצעה שלי בהקשר הזה היא שתהיה הגדרה של בית דין מיוחד לגיור, בית דין שדייניו מתמנים לפי חוק זה. בהמשך יפורטו דרכי מינוי הדיינים. בתוך הכלל הזה יכולים להיות גם רבני עיר, יכולים להיות גם דייני גיור שמשרתים בצבא אבל עדיין אנחנו מדברים על בית דין מיוחד לגיור.
 
הערה נוספת היא לגבי ההגדרה של דיין גיור, מי שמכהן או כיהן בעבר כדיין בבית דין ממלכתי. בעיני זאת לא הגדרה נכונה. ההגדרה הנכונה היא מי שמונה לדיין גיור בבית דין מיוחד לגיור לפי חוק זה.
 
אני ממשיך להגדרה של רב עיר. רב עיר מתמנה לפי תקנות מיוחדות שעוסקות ברבני עיר. הכנסת כמובן סוברנית להחליט שהיום הוא לילה והלילה הוא יום ולשנות סדרי בראשית משפטיים במובן המשפטי. אני לא חושב שזה יהיה נכון. כאשר נאמר כאן בהגדרה שרב עיר הוא רב אזורי או רב ישוב כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו-(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, מה מסתתר כאן? אנחנו הופכים גם רב קיבוץ פתאום להיות לרב עיר. זאת המשמעות.
 

 
ח"כ אורי מקלב: לא צריך למצוא חן ולקבוע קריטריון של רב או של עוד שלושה שמצטרפים אליו. אני חושב שמשרד המשפטים התפתל כאן ובעצם אמר את הכול. זה להראות איך החוק הזה לא מבדיל ולא נותן כל קריטריונים והסמכה אלא כל אחד יכול לקבוע. אם הבנתי אותך נכון, בעצם את אומרת שכל אחד קובע קריטריונים איך להיכנס לקהילה שלו. כך את רואה את רוח החוק, שכל רב קובע לעצמו – עם צוות, בלי צוות, אפשר גם הרב עצמו בלי שני אנשים שמצטרפים אליו – וכפי שאמרת, זה נכון, הוא צריך לקבוע לעצמו איך הוא רואה את זה שאנשים יכולים להיכנס לקהילה שלו. זה בעצם כל התהליך. זה לא תהליך גרות כפי שידענו עד היום, כניסה לעם היהודי, איך מישהו יכול להיות יהודי, אלא הוא נכנס לקהילה.
 
היו"ר דוד רותם: העם היהודי, אצלנו זאת הקהילה שלנו.
 
סגן השר לשירותי דת אלי בן-דהן: אבל דווקא רוני אמרה דברים הפוכים לדבריך.
 
ח"כ אורי מקלב: אני יודע אבל אני רוצה להראות את המשמעות של מה שאתם עושים.
 
סגן השר לשירותי דת אלי בן-דהן: היא כאן הרצינית ביותר. היא אמרה כאן אמירות רציניות מאוד.
 
ח"כ אורי מקלב: לאור מה שהיא אמרה, זה אומר שכל רב צריך ללכת ברוח הזאת, לא צריך להחמיר. אתם יכולים להמשיך עם העניין הזה. לי לא הייתה עמדה עד עתה ולא ראיתי שיש עמדה של המשרד לשירותי דת.
 

 
סגן השר לשירותי דת אלי בן-דהן: אני הנחתי כאן הצעת חוק ואני אקדים הקדמה. חבר הכנסת שטרן ואני ניסינו, ולא רק ניסינו, אלא הגענו להרבה הסכמות בנוגע לחוק הגיור. הנוסח שהוצע על ידו והוגש לכם, לדעתי לא תואם את ההסכמות ולכן אני הכנתי נוסח אחר שהוא גם הנוסח שנמצא כבר כמעט חודשיים במשרד המשפטים וביקשנו את הדרג המקצועי לאשר לנו אותו להפיץ כתזכיר. אני מקווה שבימים הקרובים הדיונים בינינו לבינם יסתיימו ונוכל להפיץ אותו כתזכיר, כהצעת חוק ממשלתית. אני חושב שזאת הדרך הנכונה שנעשית בכל משרדי הממשלה ואני לא אסכים שהמשרד שלנו יהיה המשרד המופלה היחיד. כל הצעת חוק פרטית של חבר כנסת שהמשרד הממשלתי הנוגע לאותה הצעת חוק מגיש הצעת חוק ממשלתית, מתכבד חבר הכנסת המציע וממתין עם הצעת החוק הפרטית שלו והיא משתלבת עם הצעת החוק הממשלתית.
 

 
ח"כ אלעזר שטרן: נכון. יש קרדיטציה עלובה. אין לי בעיה עם זה אבל הזמן שעובר וההתבוללות, כמו שאמרתי קודם, שמתרחשת כל יום, היא נוחה לחלק מהאנשים אבל לוועדת השרים ולממשלת ישראל שהביעה את דעתה בוועדת השרים, היא לא הייתה נוחה וגם לא לדיונים שהיו בהנהלת הקואליציה. לבוא עכשיו ולומר עוד פעם מה שכתוב בהצעת החוק שהבוקר אנחנו רואים אותה, אלה משחקים פוליטיים נמוכים.
 

 
הרב עו"ד שמעון יעקבי (היועץ המשפטי, הנהלת בתי הדין הרבניים): ההצעה שלי שייכת גם להגדרות. בואו נקבע שבית דין מיוחד לגיור הוא בית דין שדייניו מתמנים לפי חוק זה. אחרי כן, בסעיפים שנדון איך מתמנים, אנחנו נדבר על מי שהם רבני ערים ומי שהם רבנים צבאיים, אבל לא נחלק את זה, כפי שגם אתה מציע. כלומר, אתה נצמדת להצעה של חבר הכנסת שטרן והבחנת בין בתי דין ואני חושב שזה לא נכון.
 
סגן השר לשירותי דת אלי בן-דהן: אני באופן עקרוני חושב שהגישה היא נכונה אבל צריך לראות את הנוסח הנכון. זה נכון שלא תהיה הבחנה חס ושלום בין מתגייר. שלא יגידו שהמתגייר הזה התגייר בבית דין רגיל והמתגייר ההוא התגייר בבית דין של רב עיר וחס ושלום גיורו הוא פחות טוב. לכן אני כן מסכים שברמת ההגדרה תהיה הגדרה שכוללת את כל סוגי הגיורים תחת קורת גג אחת.
 

 
עו"ד אלעזר שטרן  (ייעוץ משפטי): הנוסח שמונח עכשיו על השולחן, הוא נוסח שמתייחס לשלושה סוגים של בתי דין, שלושה סוגים של הרכבים ולפי ההצעה של עורך דין יעקבי יש בעצם סוג אחד של בית דין ובתוכו יהיו הרכבים שונים כאשר חלק מהדיינים יהיו רבני עיר, חלק מהדיינים יהיו דיינים רגילים וכולי וכולי.
 
סגן השר לשירותי דת אלי בן-דהן: זה מצוין.
 

 
הרב עו"ד שמעון יעקבי (היועץ המשפטי, הנהלת בתי הדין הרבניים): אני אומר לכם איך אני רואה את הדברים כי זאת הגדרה חדשה שמונחת עכשיו על השולחן. אני חושב שהחוק הזה מקים במידה מסוימת את מערך הגיור. במערך הגיור הקיים אנחנו ניתן לו תוקף למפרע כי אם אתה משריין את ההגדרה הזאת, מה יקרה מחר? הממשלה בסמכותה השיורית תחליט איזה שהם דברים חדשים? אני חושב שצריך לקבוע שיש מערך גיור ומערך גיור הוא זה שפועל. צריך לתת סעיף של תשריר בסוף החוק שנותן תוקף, שכל הפעולות של מערך הגיור הקיים עד לכניסתו לתוקף של החוק הנוכחי, הן תקפות ואז אין צורך בהגדרה מיוחדת למערך הגיור.
 

 
עו"ד רוני נויבאואר (ראש תחום אזרחי, משרד המשפטים): לדעתי אין צורך לקבוע את זה ואלעזר יגיד לי אם אני טועה כאן. ממילא כאשר מכניסים חוק, הוא לא בא להפקיע את המינויים שנעשו קודם לכן. אחרי שיסיימו את החוק, צריך לראות מה עושים בתחילה, תחולה והוראות מעבר. אף אחד כאן לא בא להפקיע את מה שנעשה בעבר עם איזו רטרואקטיביות. אנחנו באים להמשיך. אני לא רוצה לדבר על הוראות תשריר. צריך לדון בסוגיה הזאת עת נגיע לסוף החוק ואז צריך לכתוב משהו במפורש.
 
הרב עו"ד שמעון יעקבי (היועץ המשפטי, הנהלת בתי הדין הרבניים): אני מסכים.
 

 
סגן השר לשירותי דת אלי בן-דהן: אני מציע שעוזרו של אלעזר המוכשר, תני פרנק, יחד עם עורך הדין אלעזר שטרן, יחד עם אברהם קטלן, יחד עם רוני, יחד עם הרב יעקבי ועם איגי, אם הוא רוצה, ישבו חמישה עורכי דין, יסתגרו יום אחד או יקיימו ישיבות יום-יום ויגיעו לנוסח שפחות או יותר תואם את כל ההסכמות שלנו ונבוא אתו.
 

 
הישיבה ננעלה בשעה 10:05.
 

שינוי גודל גופנים