מספר פנימי: 2014610
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסתעודד פורר
יוליה מלינובסקי
______________________________________________
פ/4162/20
הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשע"ז–2017
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להביא לעידוד שירות צבאי, לאומי, או לאומי-אזרחי בקרב אוכלוסיות הנמנות עם קבוצה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת, כמנוף מרכזי לשילוב ושותפות עם המדינה.
פרק א': פרשנות
הגדרות ופרשנות
2.
בחוק זה –
"אוניברסיטה" – מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[1];
"השכלה גבוהה" – לרבות הוראה, מדע ומחקר;
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[2] (להלן – חוק שירות ביטחון);
"יישוב מיעוטים" – יישוב ש-80 אחוזים לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"שירות" – כל אחד מאלה:
(1) "שירות סדיר" – שירות סדיר בצבא הגנה לישראל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בשירות מוכר לפי פרק ג' לחוק שירות ביטחון; תקופת השירות והיקפו תחושב בהתאם להוראות פרק ג' לחוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ולמעט תקופות שאינן באות במניין זמן השירות לפי הוראות סעיף 18 לחוק שירות ביטחון;
(2) "שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014[3]; תקופת השירות והיקפו יחושבו בהתאם לאמור בסעיף 7 לחוק האמור.
(3) "שירות לאומי" – שירות לאומי כמשמעותו בפסקה (3)(ב), להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[4]; תקופת השירות והיקפו לא יפחתו מ-12 חודשים.
פרק ב': העדפה בשירות המדינה
העדפת מועמדים משוחררי שירות
3.
(א) היו שני מועמדים לקבלה לעבודה בשירות המדינה, נמנים עם קבוצה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת שווים בתכונותיהם ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מהם שסיים שירות כהגדרתו בחוק זה.
(ב) לא תינתן עדיפות כאמור בסעיף קטן (א) על פני מועמד שהוא אחד מאלה:
(1) מי שניתן לו פטור משירות סדיר מחמת שנמצא בלתי כשיר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון מחמת היותו אדם עם מגבלות, מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב][5], או מטעם בריאותי אחר, או שלא סיים שירות סדיר בשל סיבות כאמור;
(2) מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבע לאחר הגיעו לגיל 18 ובשל גילו או מצבו המשפחתי לא נקרא לשירות ביטחון, או ששירת תקופה קצרה יותר מסיבה כאמור.
ניסיון תעסוקתי לשירות המדינה
4.
מועמד הנמנה עם קבוצה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת, תקופת השירות כמשמעותה בחוק שירות ביטחון אשר ביצע, תובא בחשבון כניסיון למועמדים במכרזי שירות המדינה.
תקנון ציון במבחני נציבות המדינה
5.
מועמד הנמנה עם קבוצה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת, יקבל תוספת של חמישה אחוזים על הציון במבחני נציבות המדינה, אם סיים שירות כאמור בחוק זה.
פרק ג': העדפה מתקנת בקבלה לאוניברסיטה
עקרונות מנחים לקבלה ללימודים
6.
(א) היו שני מועמדים ללימודים במוסד להשכלה גבוהה, הנמנים עם קבוצה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת, שווים בתכונותיהם ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מהם שסיים שירות כאמור בחוק זה.
(ב) לא תינתן עדיפות כאמור בסעיף קטן (א) על פני מועמד שהוא אחד מאלה:
(1) מי שניתן לו פטור משירות סדיר מחמת שנמצא בלתי כשיר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון מחמת היותו אדם עם מוגבלות, מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב][6], או מטעם בריאותי אחר , או שלא סיים שירות סדיר בשל סיבות כאמור;
(2) מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבע לאחר הגיעו לגיל 18 ובשל גילו או מצבו המשפחתי לא נקרא לשירות ביטחון, או ששירת תקופה קצרה יותר מסיבה כאמור.
(ג) מועמד הנמנה עם קבוצה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת, אשר מועמד ללימודים באוניברסיטה וסיים שירות כאמור בחוק זה, יקבל תוספת של 10 אחוזים לשקלול ציון הבגרות והפסיכומטרי בבחינת מועמדותו.
דברי הסבר
מוצע לקבוע שמי שסיים שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי והוא מקרב אוכלוסיות הנמנות עם קבוצה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת, יזכה להעדפה בקבלה לאוניברסיטאות ובמינויים בשירות המדינה על פני מי שנמנה עם קבוצת אוכלוסייה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת אשר לא סיים שירות כאמור.
מטרת הצעת החוק היא לפצות על חסכים סביבתיים וחברתיים המסכלים את האפשרות של מי ששירת בשירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי לקבל הזדמנות שווה להשתלבות ראויה בחברה, לעבוד ולפתח קריירה.
חובת המדינה והרשויות לוודא מתן העדפה מתקנת למשרתים אלו. בצעד זה המדינה מחזקת את תהליך השילוב והשיתוף של קבוצות אוכלוסייה שונות, בין אם בשירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי. כך למשל צה"ל ידוע ככור ההיתוך של החברה הישראלית, והשירות כאמור מכשיר את אזרחי המדינה להיות אזרחים טובים ונאמנים יותר.
ההעדפה נועדה לחזק את אותם אזרחים משרתים, וכן את העמותות הפעולות לעידוד הגיוס להמשיך בפועלן ולעודד שירות בגופים אלו.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר התשע"ז – 22.3.17
[1] ס"ח התשי"ח, עמ' 191.
[2] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.
[3] ס"ח התשע"ד, עמ' 380.
[4] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.
[5] ס"ח התשי"ט, עמ' 276.
[6] ס"ח התשי"ט, עמ' 276.
