הצעת חוק עוקף בג"ץ של הסיעות החרדיות, בנוגע להחלטת בג"ץ על פתיחת מרכולים בשבת בתל אביב

כתגובה להחלטת בג"ץ להתיר פתיחת מרכולים בעיר תל אביב בימי שבת וחג, הגישו חברי כנסת מן הסיעות החרדיות, בראשות ח"כ גפני (יהדות התורה) את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת אישור חוקי עזר שעניינם ימי המנוחה על ידי שר הפנים), התשע"ז–2017, שלמעשה מהווה חוק המבטל את החלטת בג"ץ בנושא http://www.mishmar.org.il/page.php?p=19242 .

מספר פנימי: 2016406
הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתמשה גפני
מרדכי יוגב
אורי מקלב
יעקב אשר
מנחם אליעזר מוזס
ישראל אייכלר
יעקב מרגי
מיכאל מלכיאלי
יואב בן צור
בצלאל סמוטריץ'
יגאל גואטה
יצחק וקנין

______________________________________________
פ/4234/20

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת אישור חוקי עזר שעניינם ימי המנוחה על ידי שר הפנים), התשע"ז–2017

הוספת סעיף 258א
1.
בפקודת העיריות[1], אחרי סעיף 258 יבוא:

"חוק עזר בעניין פתיחת חנויות בימי מנוחה
258א.
על אף האמור בסעיף 258, לא יהיה תוקף לחוק עזר שנחקק לאחר יום 1.1.2014, לפי סעיף 249(20) ו-(21), בעניין פתיחתם וסגירתם של חנויות, מוסדות ומקומות אחרים כמשמעותם בסעיפים אלה, בימי מנוחה, אלא אם כן אושר על ידי השר."

דברי הסבר
שבת היא אחת משלושת המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל. כבר בבריאת העולם נאמר "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".
במשך אלפי שנים מאז ועד היום, מסרו היהודים את נפשם על שמירת השבת. גם בתקופות קשות בהיסטוריה של העם היהודי, בהם ניסו גורמים שונים לגזור גזירות ולאסור את שמירת השבת, דוגמת זמן שלטונם של היוונים, הרומאים והקומוניסטים, ששמירת השבת הייתה כרוכה בסיכון לגזר דין מוות או בהגליה לסיביר, שמרו היהודים על השבת במסירות נפש.
בעקבות שמירת יום השבת של העם היהודי, גילו כל עמי תבל את היתרונות הסוציאליים בקיום יום מנוחה שבועי, בו העובדים נחים מעבודתם, וקבעו גם הם יום מנוחה שבועי. אומות העולם העריכו את המתנה שהעניק העם היהודי לאומות העולם, כך טען קנצלר גרמניה, הנסיך ברנהרד פון-בילוב, בשנת 1905,  כי על הנוצרים להודות ליהודים על קבלתו של רעיון יום המנוחה השבועי והוסיף: "נרגש אני עד למאוד בכל פעם שאני קורא ב'ברית הישנה' כי האדם מצווה אפילו על מנוחת בהמתו בשבת" ("זיכרונות – יעקב רוזנהיים", עמ' צ"ה).
עד היום, בחלק גדול ממדינות המערב, בתי המסחר סגורים ביום המנוחה השבועי, מתוך תפיסה סוציאלית שבעלי העסקים ועובדיהם, יוכלו לנוח ממלאכה במשך יום המנוחה השבועי.
גם ראשי הציונות ופרנסי הישוב החדש, הכירו את מעלותיה וסגולותיה של השבת, הן כערך דתי והן כערך סוציאלי. כך לדוגמה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, אמר "אין יהודי חייב להיות דווקא אדוק למען יראה הערך הרב שיש בקיום השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה וחגים היסטוריים, המנחילים צביון יהודי ורציפות היסטורית לחיינו הציבוריים". חיים נחמן ביאליק סבר  כי "בלי שבת אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל". הסופר אהרון מגד התבטא כי "התרומה הגדולה ביותר של היהדות לקידמה האנושית הייתה עשרת הדיברות; ומאלה – 'זכור את יום השבת' הוא החוק הסוציאלי הראשון בעולם, שחולל מהפכה עצומה… אפילו חוק יום עבודה בן 8 השעות שנתקבל 3,500 שנה לאחר זאת, אינו עולה עליו בערכו. יום מנוחה בשבוע גם לעבד ולאמה, גם לגר ולבהמה. אילו נברא העם היהודי רק לשם כך – כדאי היה לעולם שנברא!". הסופר אשר גינצבורג (אחד העם), כתב כי "אפשר לאמר בלי שום הפרזה, כי יותר משעם ישראל שמרו על השבת שמרה השבת אותם".
כבר בראשית ימי המדינה, השכיל המחוקק לחוקק את חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 (להלן – החוק) האוסר על העסקת עובדים ביום המנוחה, בין היתר מתוך תפיסה סוציאלית, שנועדה לשמור על רווחתם ובריאותם של העובדים.
בעקבות עתירה שהגישו סוחרים בתל אביב כנגד העירייה שאינה אוכפת את חוק עזר (פתיחתן וסגירתן של חנויות), התש"ם–1980 (להלן – חוק העזר), ובשל כך, נאלצים גם הם לעבוד בשבת כדי לעמוד בתחרות עם הרשתות שמפרות את החוק (בג"ץ 2469/12 קובי ברמר נ' עיריית תל-אביב יפו), הורה בג"ץ בשנת 2013 כי על עיריית תל אביב לאכוף את חוק העזר שאסר על פעילות מרכולים בשבת.
בעקבות פסיקה זו, תיקנה עיריית תל אביב את חוק העזר, והתירה להפעיל מרכולים בשבת. פרנסי העיר תל אביב התירו לחלל את השבת בעיר תל-אביב, בניגוד לקודמיהם, שאף שלא שמרו מצוות, סברו כי יש לשמור את השבת במרחב הציבורי, וכדברי ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזינגוף שאמר "אין כאן שאלה שבדת בלבד, אלא שאלה ציבורית ולאומית, אסור לחלל שבת בפרהסיה… אוי לו ליחיד ואוי לו לקיבוץ שייבדל מתוך עמו ועלינו להישמר מחילול שבת בפרהסיה, שלא להעמידנו מחוץ למחנה ובעיר העברית הראשונה יותר מאשר בעיר של עכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות), זקוקה היא העיר לחותם יהודי מיוחד". בנאום אחר התריע כי "אם לא נקדים את פני הרעה מיד, צפויה סכנה שעיר מחמדנו זו תיהפך לעיר רוכלת וסוחרת ככל הערים".
במסגרת עתירות שהוגשו בעניין התיקון לחוק העזר המתיר את פעילות מרכולים בשבת, הכשיר בג"ץ (בג"ץ 6322/14 התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית ואח' נ' שר הפנים ואח') את חוק העזר, למרות שהיה ברור, ששר הפנים מתנגד לכך ואף הודיע לעיריית תל-אביב, כי הוא מעכב את אישורו. בפסיקה זו, התיר בית המשפט העליון הלכה למעשה, לפתוח מרכולים בעיר תל-אביב בשבת, בניגוד לעמדת הרשות המבצעת. פסיקה זו מהווה התערבות בוטה של הרשות השופטת בעמדת הרשות המבצעת.
תוצאותיה של עתירה זו, המכשירה פתיחת עסקים בשבת, גורמת במישרין להעסקתם של מאות אלפי עובדים ביום המנוחה, בניגוד להוראות החוק. רובם המכריע של העובדים שעובדים ביום המנוחה, משתייכים לשכבות החלשות בחברה. עובדים אלו נאלצים להסכים לעבוד בשבת, מתוך ידיעה שאם הם יסרבו לעבוד בשבת, הם יאבדו את מקום עבודתם גם בשאר ימי השבוע.
כמו כן, פעילות מסחרית המתקיימת בשבת פוגעת בבעלי עסקים קטנים שאינם יכולים להתחרות בגופים מסחריים גדולים המקיימים פעילות בשבת. אישור לפתיחת עסקים בשבת, מעניק הלכה למעשה היתר לטייקונים תאבי בצע, להתעשר ביום המנוחה על חשבונם של עובדיהם הזוטרים, אשר במקום לבלות את יום המנוחה השבועי בשלווה בחברת בני משפחותיהם, נאלצים לוותר עליו ולעבוד ברשתות בעלי הממון.
לפיכך, מוצע לקבוע כי לא יהיה תוקף לחוק העזר המסדיר פתיחת וסגירת עסקים ביום המנוחה, אלא אם כן אושר חוק העזר על ידי שר הפנים. כמו כן, לאור הפרת הסטטוס קוו בעקבות החלטת בג"ץ על אישורו של חוק עזר לעיריית תל אביב, מוצע לקבוע, כי כל חוק עזר בעניין פתיחת וסגירת חנויות ומסחר שנחקק לאחר יום 1.1.2014, לא יהיה תקף, אלא אם כן קיבל את אישורו של שר הפנים.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט באייר התשע"ז – 15.5.17

[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197.

שינוי גודל גופנים