הצעת חוק: סמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושאים המתלווים לתביעת גירושין, תהיה תלויה בהסכמת שני הצדדים

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – הסכמה לכריכה), התשע"ג–2013

צד שהגיש את תביעת הגירושין ראשון בבית הדין הרבני יוכל לדון במסגרתה בכל עניין הכרוך בה, לרבות רכוש ומזונות.  
מטרת הצעת חוק זו למנוע מצב זה, שאין דומה לו במערכת המשפט הישראלית, ולקבוע כי לבית הדין הרבני תוקנה סמכות כריכה רק בהינתן הסכמת הצדדים, בדומה למנגנון ההסכמה הנוהג בדיונים בענייני ירושה והמוזכר בסעיף 9 לחוק.  

תיקון סעיף 3:
1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 , בסעיף 3, המילה "יחודי" – תימחק, ובסופו יבוא "ובלבד שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך, לפי מנגנון ההסכמה שבסעיף 9.".

דברי הסבר
במדינת ישראל, הסמכות לדון בנושאים הכרוכים בגירושין מסורה בידי שתי ערכאות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. ישנם הבדלים בגישה, בדין המהותי ובדיני הראיות החלים בשתי הערכאות הללו. לפיכך, קיימת חשיבות רבה לערכאה בה יתקיים הדיון.
סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, מעגן בחוק, למעשה, את מרוץ הסמכויות, בקבעו כי צד שהגיש את תביעת הגירושין ראשון בבית הדין הרבני יוכל לדון במסגרתה בכל עניין הכרוך בה, לרבות רכוש ומזונות. מטרת הצעת חוק זו למנוע מצב זה, שאין דומה לו במערכת המשפט הישראלית, ולקבוע כי לבית הדין הרבני תוקנה סמכות כריכה רק בהינתן הסכמת הצדדים, בדומה למנגנון ההסכמה הנוהג בדיונים בענייני ירושה והמוזכר בסעיף 9 לחוק.
הצעת החוק נוסחה בסיוע ארגון "מבוי סתום", ארגון למען זכויות העגונה ומסורבות הגט בישראל.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית זוארץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/4079/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13

שינוי גודל גופנים