הצעת חוק: סירוב גט יחשב כעבירה על פי חוק ההסגרה – כך תתאפשר הסגרתו לישראל של סרבן גט אשר ברח לחו"ל

הצעת חוק הסגרת אדם הנמלט מהליכי גירושין (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012

תופעת "סרבני הגט" פוגעת בנשים רבות שנפרדו מבעליהן.
לבתי הדין הרבניים בארץ נתונה הסמכות ליתן צו המחייב איש יהודי לתת גט לבקשת אשתו היהודיה בין אם הם חיים בארץ ובין אם לאו, ובין אם הבעל הוא אזרח ישראל ובין אם איננו אזרח ישראל. כמו כן יש לבתי הדין הרבניים סמכויות לאכיפת צווים כאמור במסגרת פקודת ביזיון בתי משפט אלא שאין לסמכות כאמור משמעות לגבי איש שנמלט מגבולות מדינת ישראל.
לפיכך מוצע בזה לקבוע שסירוב גט יראוהו כעבירת הסגרה לפי חוק ההסגרה, התשי"ד–1954 וכך תתאפשר הסגרתו של אדם לישראל במקרה של תביעת גירושין נגדו.

הצעת חוק הסגרת אדם הנמלט מהליכי גירושין (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012

תיקון חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)
1. בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956 , אחרי סעיף 4א יבוא:
הסגרת נמלט מתביעה:
4ב. הגיש אדם לבית דין תביעת גירושין שבשיפוטו הייחודי, והנתבע נמלט מהארץ, רשאי בית הדין, לבקשת התובע, לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך לכך על ידו לפי סעיף 3(ג) לחוק ההסגרה, התשי"ד–1954  (בסעיף זה – חוק ההסגרה), להגיש בקשת הסגרה למדינה אליה נמלט, ויראו את הנתבע כמי שעבר עבירת הסגרה, כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ההסגרה, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) בית הדין שוכנע כי יציאתו מהארץ היא למטרת הימלטות מהליך התביעה;
(2) בית הדין מצא כי אין בסמכויותיו לפי סעיף 4א לחוק זה להביא להתייצבותו של הנתבע."
תיקון חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין): 
2. בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 , אחרי סעיף 3א יבוא:
הסגרת נמלט מהארץ: 
3ב. קבע בית דין רבני פסק דין כאמור בסעיף 1 לחוק זה, והאדם יצא מהארץ מבלי לתת גט, רשאי בית הדין, לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך לכך על ידו לפי סעיף 3(ג) לחוק ההסגרה, התשי"ד–1954  (בסעיף זה – חוק ההסגרה), להגיש בקשת הסגרה למדינה אליה נמלט, ויראו את הנתבע כמי שעבר עבירת הסגרה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ההסגרה, ובלבד שנתקיימו כל אלה: 
(1) בית הדין הרבני שוכנע כי יציאתו מהארץ היא למטרת השתקעות או למטרת הימלטות ממתן גט;
(2) בית הדין מצא כי אין בכוחו של צו הגבלה, או בסמכויותיו לפי כל דין להביאו לתת את הגט."

דברי הסבר

תופעת "סרבני הגט" פוגעת בנשים רבות שנפרדו מבעליהן. חז"ל כשרצו לתאר את גודל הטרגדיה של ירושלים בשיא שפלותה אחר החורבן הישוו אותה לעגונה: "איכה ישבה בדד… היתה כאלמנה – אלמנה אין כתיב כאן אלא כאלמנה שהלך בעלה למדינת הים" (איכה רבה א,ג). הרמב"ם משווה אישה שכלואה בנישואיה בעל כרחה לשבויה (אישות יד,ח).  חכמינו יצאו מגדרם למען העגונות: הם הקלו בדיני ראיות "כדי שלא תשארנה בנות ישראל עגונות" (רמב"ם גירושין יג,כט), ואף תיקנו תקנות כדי למנוע מגברים לעגן את נשותיהם, דוגמת תקנת הרמב"ם במצרים למנוע יציאה ממצרים של בעל שלא נתן גט לאשתו (תשובת הרמב"ם, סימן שמז), וחרמות חברתיות נגד בעל המסרב לגרש את אשתו (רבנו תם, ספר הישר, סימן כד) ובמקרים קיצוניים אף התירו ענישה פיזית כדי לכוף את הבעל לגרש את אשתו (יבמות קו ע"א). חלק מהפוסקים אף משווים את הצורך להתיר את העגונות לצורך להציל נפשות (הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, ח"ו סי' ג).
  מתוך חובה קדושה להתיר עגונות, באנו לנסות לתקן את המציאות בת זמננו, המותירה נשים רבות בעיגונן. בתי הדין הרבניים ברחבי הארץ והעולם נותנים צווים המחייבים מתן גט פיטורין, אלא שבשל סיבות שונות הגיטין מתעכבים ועל ידי כך הבעלים מעגנים את נשותיהן ושוללים מהן את הזכות ההומניטארית הבסיסית לקיום חיי משפחה על פי דת משה וישראל.
לבתי הדין הרבניים בארץ נתונה הסמכות ליתן צו המחייב איש יהודי לתת גט לבקשת אשתו היהודיה בין אם הם חיים בארץ ובין אם לאו, ובין אם הבעל הוא אזרח ישראל ובין אם איננו אזרח ישראל. כמו כן יש לבתי הדין הרבניים סמכויות לאכיפת צווים כאמור במסגרת פקודת ביזיון בתי משפט אלא שאין לסמכות כאמור משמעות לגבי איש שנמלט מגבולות מדינת ישראל.
לפיכך מוצע בזה לקבוע שסירוב גט יראוהו כעבירת הסגרה לפי חוק ההסגרה, התשי"ד–1954 וכך תתאפשר הסגרתו של אדם לישראל במקרה של תביעת גירושין נגדו.
סעיף 1    מוצע לקבוע כי כאשר אדם נמלט מתביעה לגירושין ובית הדין נוכח כי היציאה מהארץ היא למטרת הימלטות מהתביעה או למטרת השתקעות ואין די בסמכויות בית הדין הקיימות בחוק כדי להביאו לשתף פעולה עם ההליך, יוכל בית הדין לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לבקש את הסגרתו של האדם.
סעיף 2    באופן דומה מוצע לקבוע כי תתאפשר בקשת הסגרת סרבן הגט (בין אם הוא הבעל ובין אם היא האישה) שבית הדין קבע כי הוא חייב במתן גט, ובלבד שהיציאה לחוץ לארץ היא למטרת השתקעות או למטרת הימלטות ממתן הגט.
הצעת חוק זו היא ביוזמת "צהר לחקיקה" של רבני צהר.
הצעת חוק  זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת נסים זאב (פ/2873/18).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באדר התשע"ב – 27.2.12

שינוי גודל גופנים