הצעת חוק (נוסח מעודכן): מערך הגיור יורחב, כל רב עיר או מועצה מקומית יוכל להקים בית דין לגיור

הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), התשע"ג–2013

שאלת הגיור בישראל יוצרת קשיים בגיור בקליטתם של אלה שאינם יהודים.
מוצע להעניק סמכות גיור לכל רב רשות מקומית. בתהליך החקיקה בוועדה יש לשלב את הזרמים השונים ביהדות במהלך הגיור, ברוח המלצות ועדת נאמן.

הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית),
התשע"ג–2013

הוספת סעיף 1א   
1.     בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא:
        "הגדרות    1א.    בפקודה זו –
                        "בית דין לגיור" – בית דין לגיור שמוקם על ידי רב עיר לפי סעיף 2ב.
                        "דיין גיור" – מי שמכהן או כיהן בעבר כדיין בבתי הדין המיוחדים לגיור שהוקמו מכוח החלטת הממשלה;
                        "רב עיר" – כל אחד מאלה:
                            (1)    רב עיר, כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, שעבר בחינה בנושא גיור על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל;
                            (2)    רב אזורי או רב יישוב, כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו-(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980, בהתאמה, שהוא אחד מאלה:
                                (א)    בעל כשירות לכהן כדיין;
                                (ב)    בעל כשירות לכהן כרב עיר ועבר בחינה בנושא גיור על ידי מועצת הרבנות הראשית.
הוספת סעיפים 2א עד 2ז  

2.    אחרי סעיף 2 לפקודה יבוא:
        "מערך הגיור   
2א.    (1)    השר לשירותי דת יקים במשרד לשירותי דת, מערכת מנהלית עבור בתי הדין לגיור (להלן – מערך הגיור).
                        (2)    תפקידי מערך הגיור הם:
                            (א)    טיפול בבקשה לפתיחת תיק גיור;
                            (ב)    טיפול שוטף בתיקי גיור, ובכלל זה טיפול בפניות מועמדים לגיור או אנשים שסיימו את הליך הגיור;
                            (ג)     פרסום החלטות ופרוטוקולים של בתי הדין לגיור;
                            (ד)    גביית אגרות;
                            (ה)    פיקוח על מכוני לימוד לקראת הליך של גיור.
                        (3)    הממשלה, לפי הצעת השר לשירותי דת, תמנה ממונה על מערך הגיור (להלן – ראש מערך הגיור).

הקמת בית דין לגיור
2ב.    (1)    רב עיר המבקש להקים בית דין לגיור, יגיש בקשה לראש מערך הגיור.
                        (2)     הוגשה בקשה להקמת בית דין לגיור לפי פסקה (1), יחליט ראש מערך הגיור, תוך 30 ימים, האם לאשר את הבקשה, לאחר שבדק את הפריסה הארצית של בתי הדין לגיור הקיימים וכמה בקשות נוספות להקמת בתי דין לגיור התקבלו.
                        (3)    מספר בתי הדין לגיור שיוקמו לפי סעיף זה, לא יעלה על 30.

הרכב בית הדין לגיור
2ג.    (1)    בית הדין לגיור שהוקם לפי סעיף 2ב, ידון בשלושה.
                        (2)    ראש ההרכב יהיה רב העיר שהקים את בית הדין לגיור, והוא יבחר את שני החברים הנוספים בהרכב, לפי הפירוט הבא:
                            (א)    דיין גיור או מי שהוא כשיר לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, התשט"ו–1955;
                            (ב)    מי שהוסמך לרבנות על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל או מי שלמד לפחות 6 שנים במוסד תורני מוכר;

הליך הגיור
2ד.    (א)    אדם המבקש לעבור הליך של גיור (להלן – המתגייר) יפנה למערך הגיור לפתיחת תיק גיור.
                        (ב)     המתגייר רשאי לעבור את הליך הגיור בפני כל בית דין לגיור, בלא קשר למקום מגוריו.
                        (ג)    קבע בית דין לגיור כי המתגייר סיים את הליך הגיור, יעביר בית הדין לגיור את תיק הגיור שלו לראש מערך הגיור.
                        (ד)    בתוך 30 ימים מיום שהועבר לו תיק גיור לפי סעיף קטן (ג), יבדוק ראש מערך הגיור, או נציג מטעמו, כי תיק הגיור מכיל את כל המסמכים והאישורים הנדרשים.
                        (ה)    מצא ראש מערך הגיור, או נציג מטעמו, כי תיק הגיור מכיל את כל המסמכים והאישורים הנדרשים, ייתן ראש מערך הגיור למתגייר תעודת אישור המעידה שעבר הליך גיור.
                        (ו)    יראו תעודת אישור שניתנה לפי סעיף קטן (ה), כתעודת אישור שניתנה על ידי ראש העדה הדתית לפי סעיף 2(1).

דין משמעתי
2ה.    על חברי ההרכב בבית דין לגיור לפי סעיף 2ג(2), יחול חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, כאילו היו עובדי המדינה.

גיור של נתינים זרים
2ו.    שר הפנים ושר הדתות, יקבעו כללים לפתיחת הליך גיור של נתינים זרים.

בתי הדין המיוחדים לגיור
2ז.    יראו בית דין מיוחד לגיור שמוקם מכוח החלטת ממשלה (להלן – בית דין מיוחד לגיור), כבית דין לגיור שהוקם לפי סעיף 2ב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
                            (1)    בית דין מיוחד לגיור לא יימנה במספר בתי הדין לגיור לפי סעיף 2ב(3);
                            (2)    סעיף 2ג(2) לא יחול על בית דין מיוחד לגיור.

ביצוע, תקנות וכללים
2ח.    (א)    השר לשירותי דת ממונה על מערך הגיור, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיפים 2א עד 2ז, בעניינים הבאים:
                            (1)    סדרי המנהל במערך הגיור;
                            (2)    סדרי הדין והמנהל בבתי הדין לגיור;
                            (3)    אגרות שייגבו מהמתגייר.
                        (ב)    השר לשירותי דת, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי לקבוע כללי אתיקה לדייני גיור.

תחילה
3.    תחילתו של חוק זה 60 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
הוראות מעבר   

4.    (1)    הוראות סעיפים 1א ו-2א עד 2ז לפקודה, כנוסחם בסעיפים 1 ו-2 לחוק זה, יחולו על הליכי גיור שהחלו ביום התחילה או לאחריו.
        (2)    הוראות סעיף 2ז לפקודה, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יחולו על בתי הדין המיוחדים לגיור שהוקמו מכוח החלטת ממשלה ערב תחילתו של חוק זה.

שינוי גודל גופנים