הצעת חוק זו באה להסדיר גיבוש פתרונות הלכתיים, ובכללם את היתר המכירה בחוק, כך שוועדת השמיטה הממלכתית תוסמך לקבוע פתרונות בנושא זה. הפתרונות שיקבלו ביטוי בכללים, יחייבו הסכמת שני הרבנים הראשיים, החברים בוועדה. כללים אלה יחייבו את הרבנים המקומיים, המוסמכים לתת תעודות הכשר לפי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983.
הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית (תיקון – קביעת פתרונות הלכתיים לחקלאים בשנת שמיטה), התשע"ד–2014
תיקון סעיף 2 –
1. בחוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008 , בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) (1) הוועדה תקבע בכללים פתרונות הלכתיים לחקלאים בשנת השמיטה, ובלבד שהרבנים הראשיים החברים בוועדה יתנו הסכמתם לכללים.
(2) רב מקומי הרשאי לתת תעודת הכשר בהתאם להוראות חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 , יפעל בהתאם לכללים שקבעה הוועדה לפי פסקת משנה (1)."
דברי הסבר
מטרת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008, היא להקים ועדת שמיטה ממלכתית שתסייע בהיערכות מדינת ישראל לקראת שנת שמיטה.
במסגרת ההכנות לשנת השמיטה מתקיים דיון בנושא הפתרונות ההלכתיים, המאפשרים הלכה למעשה לחקלאים רבים להמשיך להחזיק בתוצרתם באמצעות ההכרה ההלכתית באפשרות למכור את שדותיהם לגוי, או בדרכים אחרות.
אי הכרה בהיתר מכירה או בהסדרים הלכתיים אחרים על ידי נותני תעודות הכשר עלולה לגרום לפשיטת רגל של חקלאים רבים מפאת האיסור ההלכתי להשתמש בתוצרת החקלאית הגדלה בשנת שמיטה. מאז המאה ה-19, מכירים גדולי ישראל בחשיבותו של היתר המכירה. כמו כן, במהלך השנים גובשו פתרונות הלכתיים נוספים המאפשרים לחקלאים לעבוד ולמכור את תוצרתם גם בשנת השמיטה.
הצעת חוק זו באה להסדיר גיבוש פתרונות הלכתיים, ובכללם את היתר המכירה בחוק, כך שוועדת השמיטה הממלכתית תוסמך לקבוע פתרונות בנושא זה. הפתרונות שיקבלו ביטוי בכללים, יחייבו הסכמת שני הרבנים הראשיים, החברים בוועדה. כללים אלה יחייבו את הרבנים המקומיים, המוסמכים לתת תעודות הכשר לפי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר א' התשע"ד – 24.2.14
