הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום כזרע ישראל), של ח"כ עודד פורר.

היום, שני 9.12.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום כזרע ישראל), התש"ף–2019 של ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו).

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי תושב שהוא בנו או נכדו של בן הלאום או הדת היהודית אשר אינו זכאי להירשם כיהודי יירשם בפרט הלאום או בפרט הדת, בהתאמה, כ"זרע ישראל", אולם, אם ביקש שלא להירשם כאמור, יירשם בפרטים אלו לפי הוראות החוק. קביעה כאמור תקרב את צאצאיה של הקהילה היהודית המורחבת על קהילותיה השונות.

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזמים:     חברי הכנסת         עודד פורר
אלכס קושניר
יבגני סובה
חמד עמאר
אלי אבידר
מרק איפראימוב

 

______________________________________________

פ/1283/22

 

הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום כזרע ישראל), התש"ף–2019

תיקון סעיף 2 1. בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965[1], בסעיף 2(א1), אחרי פסקה (3) יבוא:
    "(4)    תושב שהוא בנו או נכדו של בן הלאום או הדת היהודית אשר אינו זכאי להירשם כיהודי יירשם בפרט הלאום או בפרט הדת, בהתאמה, כ"זרע ישראל", אולם, אם ביקש שלא להירשם כאמור, יירשם בפרטים אלו לפי הוראותיו האחרות של חוק זה.";

דברי הסבר

שאלות רבות בעולם היהודי עוסקות במעמדו של מי שהוא בן לאב יהודי ולאם שאינה יהודייה ומעל כולן היא השאלה – מה ייחוסו של אדם זה? ברי שהוא אינו יהודי כהלכה, שכן אמו לא יהודייה, אבל האם היותו בן לאב יהודי מקנה לו מעמד מסוים? האם הוא יכול ללמוד בבית ספר יהודי או להיות חבר בקהילה יהודית? והאם יש בכלל להשתדל לקרבו ליהדות?

סוגיית מעמדו של אותו ילד מתעוררת ביתר שאת לאור תהליכי ההתבוללות של הקהילה היהודית בתפוצות מחד גיסא, ולאור הרצון להשתייכות קהילתית גם של בני זוגות מעורבים, מאידך גיסא. אם בעבר נישואי תערובת היו מעין חציית גבול והכרזה על נטישת הזהות היהודית הרי שכיום זוגות מעורבים רבים מבקשים להמשיך ולקיים קשר של זהות, שייכות ומשמעות עם העולם היהודי ואף לגדל את בניהם כיהודים.

התשובה הקלאסית למעמדו של אדם שכזה היא לרוב "גוי" או "לא יהודי". ואולם, מעניין הדבר שבדורות האחרונים הפוסקים יצרו מעמד מחודש לאדם כזה, מעין "מעמד ביניים" בין יהודי לגוי, המכונה "זרע ישראל". מעמד זה מקנה לאותו אדם ממוצא יהודי יחס מיוחד.

במצב הנתון שבו קיימים נישואי תערובת, הגישה היהודית מבקשת להוסיף ולא להחסיר – לצרף  את הבנים של הזוגות המעורבים לעם היהודי ולא לדחותם. לצורך כך ניתן להם אף שם ומעמד מיוחד –  "זרע ישראל" – וזאת כדי להתייחס אליהם בדרך של כבוד וכדי להעביר להם את המסר שהם רצויים במחננו, שאמנם הם לא יהודים כהלכה אבל שם ישראל חל עליהם (מתוך מוסף 'שבת', עיתון "מקור ראשון", ג' באדר א' התשע"ו, 12.2.2016).

לפי חוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה–1965 (להלן – החוק), לא יירשם אדם כיהודי לפי לאומו או דתו אם הודעה או רישום אחר שבמרשם או תעודה ציבורית מראים כי הוא אינו יהודי, כל עוד לא נסתרו ההודעה, הרישום או התעודה האמורים להנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק-דין הצהרתי של בית דין רבני בתובענה של בעל דין שהוא תושב בענייני נישואין וגירושין לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, או של בית משפט, ובלבד שהוא אינו בן דת אחרת.

מצב זה מביא להפליה לכאורה ורישום מוטעה בהגדרה של בני לאום אשר אינם יהודים על פי ההלכה. מאז 1971 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חישבה והכלילה במצבת האוכלוסין את כל חסרי הדת כאחרים, כאשר מדובר בפועל בבנים של יהודים שאף אבותיהם ואבות אבותיהם סבלו מאנטישמיות בארצות מוצאם.

יתרה מזו, רוב רובם של "זרע ישראל" החיים בארץ הם עולים מברית המועצות לשעבר, שבה, כמו ברוב מדינות העולם, הדת והלאום נקבעו על פי האב. לכן, ואף על פי כן שהשלטונות בברית המועצות עקרו את היהדות ואסרו קיום מסורת ישראל וחינוך יהודי בקרב היהודים שחיו בה והיהודים לא ידעו הלכה, הבנים והנכדים של היהודים ראו את עצמם כיהודים, נשאו שמות יהודים וכאמור גם סבלו מאנטישמיות. רק לאחר התפרקות ברית המועצות הם סוף כל סוף הגיעו אל הנחלה, עלו לארץ ישראל והתגייסו לצה"ל מתוך תחושת הזהות וההשתייכות לעם היהודי ומדינתו.

לאור האמור, מוצע לקבוע כי תושב שהוא בנו או נכדו של בן הלאום או הדת היהודית אשר אינו זכאי להירשם כיהודי יירשם בפרט הלאום או בפרט הדת, בהתאמה, כ"זרע ישראל", אולם, אם ביקש שלא להירשם כאמור, יירשם בפרטים אלו לפי הוראות החוק. קביעה כאמור תקרב את צאצאיה של הקהילה היהודית המורחבת על קהילותיה השונות.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עודד פורר (פ/5054/20).

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"א בכסלו התש"ף – 9.12.19

 

 

[1] ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.

שינוי גודל גופנים