הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – כללי רישום דת ולאום), התשע"ח–2018

הצעת חוק זו מבקשת לאפשר לתושב לבחור להירשם בפרט הלאום ובפרט הדת במרשם כחסר לאום וכחסר דת, בהתאמה, או לשנותם כאמור, אם ביקש זאת, על פי הודעה בלבד. יוכלו תושבים כאמור לשנות את הרישום שנקבע באופן שרירותי בהתאם לתנאים המפורטים בחוק. יוער, כי אין במטרותיה של הצעת חוק זו לפגוע באוכלוסייה, לאום או דת כלשהן וכל ייעודה הוא ליתן מענה ולהקל על השרירותיות הקיימת כיום ברישום מרשם האוכלוסין.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתיוליה מלינובסקי                                          רוברט אילטוב                                          חמד עמאר                                          עודד פורר       
______________________________________________                                          
                                             פ/5066/20
 
הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – כללי רישום דת ולאום), התשע"ח–2018
 
תיקון סעיף 3א
1.            
בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965[1], בסעיף 3א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
 
 
"(ד)    אדם כאמור בסעיף זה שהוא תושב מכוח חוק השבות, התש"י–1950[2], ילדו או נכדו, רשאי להירשם בפרט הדת או בפרט הלאום כחסר דת או כחסר לאום, בהתאמה, או לשנותם כאמור, אם ביקש זאת, על פי הודעה בלבד; היה התושב קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, רשאי לפעול כאמור אחד מהוריו או נציגו של אותו אדם כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962[3]; לעניין זה, "קטין" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז–1977[4]."
דברי הסבר
חוק השבות, התש"י–1950 (להלן – החוק), המאפשר לצאצאי יהודים לעלות למדינת ישראל ולזכות באזרחות ישראלית, יצר מציאות שבה אנשים רבים שעולים מכוחו נרשמים במרשם האוכלוסין כבני דתות ולאומים שהם אינם מזדהים איתם ואינם שייכים להם.
סעיף 4ב לחוק מגדיר מיהו יהודי – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת. לפיכך, בנים ובנות לאב יהודי ואם שאינה יהודייה לא זכאים לרישום כיהודים בסעיפי הלאום והדת במרשם האוכלוסין. עם זאת, דתם ולאומם נרשמים לעתים בשרירותיות וללא הצדקה.
"המושג לאום מציין קבוצה אתנית המתלכדת סביב יעדים מדיניים ומבקשת הגדרה עצמית והקמת מוסדות פוליטיים בטריטוריה משותפת ששייכת לה. לקבוצה המשתייכת ללאום מסוים קיימים יסודות משותפים המאחדים אותה כקבוצה אתנית והם אינם פרי בחירה כמו שפה, מוצא, תרבות והיסטוריה, אבל בניגוד לקבוצה אתנית ללאום יש גם מאפיינים שהם פרי בחירה כמו אידיאולוגיה וערכים משותפים." (מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2007).
נוכח האמור, מקרה בו בן לאב יהודי שעלה ארצה מתוקף החוק מוגדר כבן הלאום "הרוסי" על אף שאינו בעל אידאולוגיות וערכים זהים לבני הלאום הרוסי או יעדים מדיניים ורצון להגדרה עצמית רוסית בטריטוריה של מדינת ישראל, הוא מקרה שאינו מתיישב עם הדעת.
עם זאת, מאחר ואינו יכול, ובצדק, להירשם במרשם האוכלוסין כבן הלאום היהודי או כבן הדת היהודית, מוצע לאפשר לו לבחור להירשם בפרט הלאום ובפרט הדת במרשם כחסר לאום וכחסר דת, בהתאמה, או לשנותם כאמור, אם ביקש זאת, על פי הודעה בלבד. יוכלו תושבים כאמור לשנות את הרישום שנקבע באופן שרירותי בהתאם לתנאים המפורטים בחוק.
יוער, כי אין במטרותיה של הצעת חוק זו לפגוע באוכלוסייה, לאום או דת כלשהן וכל ייעודה הוא ליתן מענה ולהקל על השרירותיות הקיימת כיום ברישום מרשם האוכלוסין.
 
 
 

שינוי גודל גופנים