הצעת חוק: מלגת קיום לתלמידי ישיבות

הצעת חוק מלגת קיום לתלמידי כולל, התשע"ד–2014

יסוד מוסד באמונה היהודית הוא שבזכות לימוד התורה על ידי תלמידים חכמים המקדישים את כל עתותיהם לתורה, מתקיים העולם וישראל.
לפי הצעת חוק זו, תלמיד כולל שלומד חודש לימודים מלא בכולל לפי כללים שיקבע שר החינוך ושהוכיח כי הוא עומד בתנאים הקבועים בהצעת החוק: יש לו שלושה ילדים לפחות, אין לו הכנסה אחרת ואין בבעלותו רכב, יהיה זכאי למלגת קיום בשיעורים שייקבעו בחוק התקציב השנתי.
בהצעת החוק מוצע לעגן את זכותם של תלמידי כולל למלגת קיום וזאת לאור ההכרה בחשיבות הערך שבלימוד תורה. עם זאת, לצד קביעת זכאותם של תלמידי הכולל למלגת קיום אם הם עומדים בתנאים הסוציאליים הקבועים בחוק זה, מוצע בהצעת החוק כי הממשלה רשאית לקבוע לפי הצעתו של שר החינוך תחומי לימוד נוספים במוסדות על תיכוניים שיזכו את לומדיהם במלגת קיום במסגרת תקציב שנתי שיוקצה לכך.

הצעת חוק מלגת קיום לתלמידי כולל, התשע"ד–2014

מטרה
1. מטרתו של חוק זה היא לסייע ללומדי תורה באמצעות הענקת מלגת קיום לתלמידי כולל שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בחוק זה, מתוך הכרה בחשיבות ערך לימוד התורה ולשם חיזוק ערכי העם היהודי.

הגדרות
 2. בחוק זה –"הכנסה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה , אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, לרבות –
            (1)    כל גמלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), למעט קצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי וקצבה לילד נכה לפי פרק ט' לחוק האמור;
            (2)    תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;
            (3)    גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 ;
            (4)    דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 ;
            ולמעט –
            (1)    מלגת לימודים שתלמיד הכולל מקבל מהכולל;
            (2)    הכנסה בשיעורים ובתנאים שקבע שר החינוך;
        "הממונה" – כמשמעותו בסעיף 5;
        "חודש לימודים מלא" – חודש של ימי לימודים מלאים בכולל או בשני כוללים;
        "חוק התקציב השנתי", "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ;
        "ילד" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים במהלך שנת המס שבשלה נתבעת מלגת הקיום;
        "ילד נכה" – כהגדרתו בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי;
        "כולל" ¬– מוסד תורני שזכאי לתמיכה ממשרד החינוך לפי חוק התקציב השנתי;
        "רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה , למעט קטנוע שנפחו אינו עולה על 50 סמ"ק;
        "תלמיד כולל" – אזרח ישראל או תושב קבע הלומד בכולל חודש לימודים מלא לפי כללים שיקבע שר החינוך.

זכאות למלגת קיום
 3.(א)על אף האמור בכל דין, תלמיד כולל שהכולל שבו הוא לומד דיווח לממונה על לימודיו, שלו שלושה ילדים לפחות ושאין לו או לבת זוגו הכנסה בשנת המס יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיף 4, למלגת קיום בעד כל חודש לימודים מלא בשנת המס ועל פי תקציב שנתי שיוקצה לכך כאמור בסעיף קטן (ב).
     (ב)    התקציב השנתי שיוקצה ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי.
     (ג)    שר החינוך רשאי לקבוע את אופן חישוב הסכום וחלוקתו באופן שווה ואחיד בין תלמידי הכולל שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בחוק זה.

סייגים לזכאות
4. הזכאות למלגת קיום לפי סעיף 3 לא תחול על תלמיד כולל שהתקיים בו במועד כלשהו בשנת המס או בשנת המס שקדמה לה אחד מאלה:
        (1)    לו, לבת זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו זכות במקרקעין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, שאינה דירת מגורים יחידה, ובלבד שחלקם יחד בזכות כאמור עולה על 50%; לעניין זה, "דירת מגורים" ו"זכות במקרקעין" – כהגדרתם בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 ;
        (2)    בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו של תלמיד הכולל, בת זוגו או ילדו, רכב;
        (3)    בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכס מסוג שקבע שר החינוך.

תנאים לקבלת מלגת הקיום
5. תלמיד כולל אשר זכאי למלגת קיום לפי הוראות חוק זה יגיש לממונה שמינה שר החינוך לענין חוק זה תביעה לקבלת מלגת הקיום בטופס ובצירוף המידע כפי שיקבע שר החינוך ובמועד שיקבע כאמור; הממונה יברר את התביעה ויחליט על תשלום מלגת הקיום ועל תקופתה.

מלגת קיום ללומדי לימודים מועדפים
 6. (א) הממשלה רשאית לקבוע לפי הצעתו של שר החינוך תחומי לימוד נוספים במוסדות על תיכוניים, לרבות מוסדות להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 שיזכו את לומדיהם במלגת קיום (להלן – לימודים מועדפים).
     (ב) קבעה הממשלה לימודים מועדפים, יוקצה לכך תקציב שנתי בשיעור זהה לתקציב המוקצה בכל שנת תקציב עבור מלגות קיום לתלמידי כולל; התקציב השנתי שיוקצה ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי.
     (ג) שר החינוך, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע כללים להענקת מלגת קיום בשיעור דומה למלגת הקיום לתלמידי כולל ולתלמידים הלומדים לימודים מועדפים, אשר מתקיימים בהם התנאים הקבועים בסעיפים 3 ו-4 לחוק זה ועל פי התקציב השנתי שיוקצה לכך.

ביצוע ותקנות 
 7. שר החינוך ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תחילה
8. תחילתו של חוק זה בשנת התקציב 2015.

דברי הסבר
לאורך ההיסטוריה ארוכת הימים של עם ישראל עמד לימוד התורה במרכז החיים היהודיים, כציווי מדאורייתא ומפירושם של חכמינו זיכרונם לברכה. ערך זה מתמצה בנאמר במשנה במסכת פאה "ותלמוד תורה כנגד כולם". יסוד מוסד באמונה היהודית הוא שבזכות לימוד התורה על ידי תלמידים חכמים המקדישים את כל עתותיהם לתורה, מתקיים העולם וישראל, כעם עולם. קולה של התורה לא נדם גם בתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה היהודית וציבור גדול בארץ רואה בלימוד התורה המתקיים בכוללים מקדמת דנא את תמצית הווייתו של העם היהודי וערובה להמשכיותו לנצח נצחים.
משום כך, נקבע בחוקי התקציב השנתיים מחוק התקציב לשנת 1980 ואילך סעיף תקציבי שקבע הבטחת הכנסת מינימום לאברכים הלומדים בכוללים בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתחילה על ידי משרד הדתות ובהמשך על ידי משרד החינוך.
בעניין זה הוגשו שתי עתירות לבית המשפט העליון. בעתירה הראשונה (בג"צ 200/83 מוחמד וותאד נ' שר האוצר) נטען כי הקריטריונים מתאימים לתלמידי ישיבות במוסדות דת יהודיים בלבד ואינם חלים לגבי מוסדות דת לא יהודיים. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקיבל את טענת המדינה כי ישנם טעמים לייחד הסדר ביחס לאברכים על מנת שיוכלו לעסוק בתורה. בעתירה השניה (בג"צ 4124/00 ארנן יקותיאלי ואח' נ' השר לענייני דתות ואח') (להלן – עניין יקותיאלי), נטען כי הסעיף התקציבי והקריטריונים להענקת הבטחת ההכנסה לאברכים פוגעים בשוויון משום שאינם חלים על מי שלומדים במוסדות שאינם מוסדות דת. לאחר עשר שנים מהמועד שבו הוגשה העתירה פסק בית המשפט העליון ברוב דעות כי הסעיף התקציבי מפר את החובה לחלק את תמיכות המדינה בשוויון ולכן אינו יכול להמשיך ולהיכלל במתכונתו הנוכחית בחוקי התקציב החל מחוק התקציב לשנת 2011 ואילך.
לפי הצעת חוק זו, תלמיד כולל שלומד חודש לימודים מלא בכולל לפי כללים שיקבע שר החינוך ושהוכיח כי הוא עומד בתנאים הקבועים בהצעת החוק: יש לו שלושה ילדים לפחות, אין לו הכנסה אחרת ואין בבעלותו רכב, יהיה זכאי למלגת קיום בשיעורים שייקבעו בחוק התקציב השנתי.
הצעה חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2657/18), הצעת חוק זו לא קודמה בהליכי החקיקה בכנסת בשל חוות דעת שנתקבלה מהיועץ המשפטי לממשלה כי מספיקה החלטת ממשלה בנושא ולא נדרשת חקיקה.
בית המשפט העליון דן לאחרונה בהחלטת הממשלה בעניין "מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה" (בג"ץ 616/11 התאחדות הסטודנטים בישראל נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 25.5.2014)), וציין כי ארבעה חודשים לאחר שניתן פסק הדין בעניין יקותיאלי, הונחה על שולחנה של הכנסת ה-18 הצעת חוק "מלגת קיום לתלמידי כולל, התשע"א–2010", שמטרתה "לעגן את זכותם של תלמידי כולל למלגת קיום ולקבוע כללים אחידים להענקתה". לאחר דיון בהצעת החוק, החליטה הממשלה על הקמת ועדת גבאי שתבחן את נושא הצעת החוק. דו"ח ועדת גבאי נמסר לממשלה בחודש דצמבר 2010, וכלל המלצות להטיל על משרדי התעשיה, המסחר והתעסוקה והאוצר לגבש תכנית להכשרה והשתלבות בתעסוקה של אברכי כוללים, ולהטיל על משרד החינוך לבצע התאמות במנגנוני הפיקוח שלו, ולקבוע כי "סך התמיכה התקציבית באברכי כוללים תעמוד באופן קבוע על סך התמיכה שניתנה בשנת 2010". עוד נאמר בדו"ח ועדת גבאי, כי השוני בין הסדר התמיכה לאברכים ולקרן הסיוע לסטודנטים טמון בשני אלמנטים – תנאי חובת הלימוד של יום מלא, ומגבלת זמן לקבלת הקצבה ולשהייה בסטטוס של "לומד ואינו עובד". בהחלטת הממשלה מיום 19 בדצמבר 2010 (החלטה מספר 2614) המאשרת את המלצותיה של ועדת גבאי, בשינויים קלים שהורידו את רף הזכאות, נאמר כי היא מכירה במאפייניה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית ותומכת בהמשך קיומו של עולם לימוד תורני, ולצד תמיכה באוכלוסיות לומדים נוספות במוסדות להשכלה גבוהה. בית המשפט העליון פסק בעתירה כי החלטת הממשלה תבוטל, וייאסר על הממשלה לבצע כל תשלום לפיה.
לפיכך מוצע בהצעת חוק זו לעגן את זכותם של תלמידי כולל למלגת קיום וזאת לאור ההכרה בחשיבות הערך שבלימוד תורה. עם זאת, לצד קביעת זכאותם של תלמידי הכולל למלגת קיום אם הם עומדים בתנאים הסוציאליים הקבועים בחוק זה, מוצע בהצעת החוק כי הממשלה רשאית לקבוע לפי הצעתו של שר החינוך תחומי לימוד נוספים במוסדות על תיכוניים שיזכו את לומדיהם במלגת קיום במסגרת תקציב שנתי שיוקצה לכך וייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי. שר החינוך, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר יקבע כללים להענקת מלגת קיום בשיעור דומה למלגת הקיום המוענקת לתלמידי כולל, לתלמידים ולסטודנטים הלומדים לימודים מועדפים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בחוק זה ועל פי התקציב השנתי שיוקצה לכך. הוראה זו בהצעת החוק מאשרת לממשלה לקבוע לימודים נוספים שלדעת הממשלה יש לסייע ללומדים אותם על מנת לחזק את הלימודים האמורים. כך יישמר גם ערך השוויון תוך שהממשלה מגדירה את סדרי עדיפויותיה לענין תחומי הלימוד המועדפים כאמור.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באב התשע"ד – 30.7.14

שינוי גודל גופנים