מספר פנימי: 2016268
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסתעליזה לביא
נחמן שי
יעל כהן-פארן
מיקי לוי
חיים ילין
מיכל בירן
אלעזר שטרן
יהודה גליק
יואל רזבוזוב
יעקב פרי
עפר שלח
נאוה בוקר
עודד פורר
______________________________________________
פ/4576/20
הצעת חוק מימון טיפולי הפריה מתרומת זרע לנשים עגונות ומסורבות גט, התשע"ז–2017
מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה להסדיר מתן היתר לביצוע הפריה מתרומת זרע ומימונה של הפריה כאמור, לשם פריון והולדה לנשים עגונות ומסורבות גט, ללא חשש ממזרות.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"בית דין" – בית דין רבני כמשמעותו בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995[1];
"בנק זרע ציבורי" – בנק זרע שהמנהל הכיר בו לפי פקודת בריאות העם, 1940[2], שפועל בבית חולים ציבורי כהגדרתו בסעיף 3(ג) לחוק דם טבורי, התשס"ז–2007[3];
"הזרעה" – הזרעה מלאכותית של אישה בזרע;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[4];
"הפריה חוץ-גופית" – הפריית ביצית של אישה בזרע, מחוץ לגוף האישה;
"מחלקה מוכרת" – מחלקה או יחידה בבית חולים, שהמנהל הכיר בה לפי פקודת בריאות העם לצורך ביצוע פעולות הכרוכות בהפריה חוץ-גופית;
"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;
"מסורבת גט" – אישה נשואה שחלפה שנה ממועד פתיחת תיק הגירושין בבית הדין הרבני;
"עגונה" – כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי;
"רופא אחראי" – מנהל מחלקה מוכרת או סגנו;
"תושב ישראל" – מי שהוא תושב כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור;
"תרומת זרע" – מנת זרע שמופקדת בבנק זרע ציבורי, למטרת הפריה חוץ-גופית או הזרעה, וכן תרומה של מנת זרע בידי אדם לפי בחירת הנתרמת, שנמסרה למחלקה מוכרת למטרת ביצוע הפריה חוץ-גופית, גם אם אינה מופקדת בבנק זרע כאמור;
"השר" – שר הבריאות.
זכאות להפריה באמצעות תרומת זרע
3.
(א) תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים, והיא מסורבת גט או עגונה (להלן – הזכאית), זכאית להגיש לרופא אחראי בקשה להפריה חוץ-גופית או הזרעה באמצעות תרומת זרע.
מימון
4.
(א) תשלום בעד תרומת זרע והפריה של הזכאית לפי סעיף קטן (א) ימומן על ידי אוצר המדינה עד לסכום הנדרש עבור 20 ניסיונות הפריה חוץ-גופית, ואם ילדה הנתרמת ילד מהפריה כאמור בתרומת הזרע, זכאית היא למימון עבור 20 ניסיונות נוספים, וזאת עד ללידה שלישית מתרומת זרע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוחררה הזכאית מעגינותה או שקיבלה גט, תחול חובת המימון עליה בעד ניסיונות ההפריה החוץ-גופית שיחולו מתום שנתיים ממועד תום העגינות או עיכוב הגט.
ביצוע ותקנות
5.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) הוראות וטפסים שהורה המנהל לפי חוק זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
דברי הסבר
מטרת חוק זה היא לאפשר לנשים עגונות ומסורבות גט, שאינן יכולות להינשא ולהביא ילדים עם בן זוג אחר בשל החשש להגדרתו כממזר, על ידי מתן מימון מלא להליכי תרומת זרע והפריה חוץ-גופית על ידי המדינה.
במדינת ישראל דיני המעמד האישי מתנהלים על פי ההלכה היהודית. על אף מאמציהם הרבים של דייני בתי הדין למנוע מקרי עגינות או מסורבות גט, מציאות זו עדיין קיימת, ופוגעת בצורה קשה בחירויות הפרט של נשים שמעוניינות להתגרש מבעליהן, אולם מוחזקות כבנות ערובה במשך שנים רבות, ואינן יכולות להיכנס לזוגיות חדשה. מצוקתן של הנשים מסורבות הגט והעגונות רבה יותר משל גברים, שכן ההלכה היהודית השכילה למצוא פתרונות לגברים "מסורבי גט" באמצעות היתר נישואין לאישה שנייה, אולם לנשים טרם נמצא פתרון.
אחת ההשלכות החמורות של תופעה העגינות היא פגיעה חמורה ביכולתן של נשים עגונות ומסורבות גט לממש את זכותן הטבעית לאימהות. במסגרת דיני ההלכה החלים כיום בישראל בדין האישי, ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה נחשב לממזר, ומוטלות עליו מגבלות חמורות. לכן, עגונות ומסורבות גט רבות בוחרות שלא להביא ילד לעולם עד לקבלת הגט, הליך שעלול לקחת שנים ארוכות. ככל שהשנים עוברות, פוריות האישה יורדת, והאפשרות שהיא תוכל לאחר הגירושין להקים משפחה חדשה הולכת וקטנה.
פתרון לבעיה זו, ניתן למצוא בהפריות באמצעות תרומות זרע. הגישה ההלכתית המקובלת ביהדות היא כי ממזרות נוצרת רק כאשר הילד נולד מיחסי מין אסורים על פי ההלכה, בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה. מכאן שהפריה באישה נשואה בזרע שאינו של בעלה אין בה כדי לגרום לממזרות, ואכן, גם נשים נשואות עוברות הפריה באמצעות תרומת זרע, ללא חשש ממזרות.
יצוין כי אין בהצעת חוק זו כדי להסיר מהמדינה את אחריותה למצוא פתרונות אפקטיביים, שיעלו בקנה אחד עם ההלכה היהודית, אשר ייחלצו נשים מעגינותן.
הצעת החוק נועדה לסייע לנשים עגונות ומסורבות גט להביא ילדים לעולם, גם בזמן העגינות, וללא שילדיהן ייחשבו ממזרים. כך יתאפשר לנטרל את מנוף הלחץ המופעל מצד הבעלים בעת ניהול הליך גירושין ולהתמודד עם מגבלות העגינות באמצעות מתן מימון מלא להליך תרומת זרע והפריה חוץ גופית של אשה המוגדרת כעגונה או לאחר שנה ממועד פתיחת תיק גירושין ברבנות, ועד שנתיים ממועד תום ביטול העגינות או תום עיכוב הגט.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באב התשע"ז – 26.7.17
[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 139.
[2] ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239.
[3] ס"ח התשס"ז, עמ' 418.
[4] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.
