הצעת חוק: מוצע לעגן את החובה של כל אזרח שהגיע לגיל 18 לשרת את המדינה והחברה בשירות צבאי או אזרחי

הצעת חוק חובת שירות המדינה והחברה, התשע"ב–2012

השוויון בנשיאה בנטל במדינת ישראל הוא ערך חברתי עליון המהווה בסיס לחברה צודקת. במהלך השנים, נסדק ערך זה, בעוד נטל השירות הצבאי והלאומי נופל על רק על חלק מכתפי האזרחים במדינה, בעוד חלק אחר – אשר הולך וגדל משנה לשנה – איננו משרת כלל בצבא או בשירות הלאומי.
ביום כ"ח בשבט התשע"ב (21 בפברואר 2012) קבע בית המשפט העליון כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002, המכונה "חוק טל", ואשר מסדיר את הפטור לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, במתכונתו הנוכחית לא יוארך  מעבר ליום י"ג באב התשע"ב (1 באוגוסט 2012). ההסדר המוצע בזאת נועד להחליף את ההסדר הקבוע כיום ב"חוק טל".  
הצעת החוק האמורה מבקשת לעגן את החובה של כל אזרח שהגיע לגיל 18, לשרת את המדינה והחברה בשירות צבאי או אזרחי.

הצעת חוק חובת שירות המדינה והחברה, התשע"ב–2012

 פרק א' – חובת השירות:
מטרת החוק:
1. מטרת חוק זה היא לעגן את חובתו של כל אזרח לשרת את המדינה בשירות צבאי או בשירות אזרחי, מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה ולחברה, ולשם קידום השוויון בנשיאה בנטל הביטחון הלאומי.   
חובת השירות לכל:
2. (א) כל אזרח שמלאו לו 18 שנה ייקרא לשירות.
    (ב) אזרח שפטור משירות סדיר לפי חוק שירות בטחון או מי שלא זומן לשירות ביטחון על פי אותו חוק ישרת שירות אזרחי.
    (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מי שהתנדב לשירות ביטחון לפי סעיף 17 לחוק שירות ביטחון.
פרק ב' – הגדרות:
הגדרות:
3. בחוק זה –
"אזרח" – אזרח ישראלי או תושב קבוע מגיל 18 ועד הגיל האמור בסעיף 13(1) או 13(2) לחוק שירות ביטחון לפי העניין;
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ;
"שירות" – שירות צבאי או אזרחי;
"שירות אזרחי" – שירות באחת ממסגרות שירות אלה:
    (1) שירות בתחומי החינוך, ביטחון הפנים ושירותי ההצלה, הרווחה, הסעד, הבריאות, קליטת עליה ושמירת הסביבה, במוסדות כפי שיקבע השר;
    (2) שירות במוסד אחר בו יכיר השר כמסגרת שירות אזרחי;
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות בטחון;
"השר" – חבר הממשלה, שהממשלה הסמיכה אותו לעניין חוק זה.
פרק ג' – השירות האזרחי:
תקופת השירות:
4. משך תקופת השירות האזרחי יהא כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין; מי שלא השלים את שירותו הסדיר לפי חוק שירות ביטחון, ייקרא לשירות אזרחי על פי יתרת השירות הסדיר שנותרה לו.
תגמול למשרת בשירות אזרחי:
5. אזרח ששירת שירות אזרחי זכאי למענק ולפיקדון לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994  וכן לכל הטבה הקבועה בחוק או בהחלטה אחרת הניתנת למי ששירת שירות סדיר, וזאת ביחס לאורך תקופת שירותו.
ציות להוראות:
6. המשרת בשירות אזרחי חייב למלא כל תפקיד שהוטל עליו כדין ולציית לכל הוראה חוקית שניתנה על ידי הממונה עליו בשעת שירותו.
ועדת שירות אזרחי:
7. (א) השר יקים ועדה למיון ושיבוץ המועמדים לשירות אזרחי למסגרות השירות האזרחי.
    (ב) השר יקבע בתקנות את הרכב הוועדה וסמכויותיה, לרבות סמכותה להוציא צווים ולהעניק פטור משירות אזרחי לפי חוק זה.
פרק ד': – פטור משירות אזרחי:
פטור משירות אזרחי:
8. הוועדה לשירות אזרחי, כמשמעותה בסעיף 7, לא תעניק פטור משירות אזרחי אלא מהטעמים המפורטים להלן:
    (1) טעמים רפואיים;
    (2) אי התאמה על רקע עבר פלילי;
    (3) היותה של המועמדת לשירות אזרחי אם לילד או אישה הרה;
    (4) הצטיינות יתרה בתחומי המדעים, האומנויות והספורט, וכן בתחומים נוספים שיקבע השר; אחוז הפטור מטעם זה לא יעלה על 2 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי לצבא ההגנה לישראל;
    (5) הצטיינות יתרה בלימודים בישיבה באופן סדיר ובלעדי בהיקף שלא יפחת מארבעים וחמש שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע השר; אחוז הפטור מטעם זה לא יעלה על 2 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי לצבא ההגנה לישראל; בפסקה זו, "ישיבה" – ישיבה או כולל, שמתקיימים בהם לימודים תורניים בלבד, והכלולים ברשימה שקבע לעניין זה השר.
פרק ה' – עונשין:
עונשין:
9. (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
         (1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
         (2) מסר ביודעין ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
         (3) השיג פטור משירות אזרחי לפי חוק זה, על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב.
    (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים: 
         (1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות אזרחי; 
         (2) חיבל, או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכושרו הרפואי לשירות אזרחי.
תוקפו של צו:
10. ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי-מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי-מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.
פרק ו' – הוראות ושונות:
ביצוע ותקנות:
11. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. 
ביטול חוק דחיית שירות:
12. חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002  –  בטל.
 
 
דברי הסבר
 
השוויון בנשיאה בנטל במדינת ישראל הוא ערך חברתי עליון המהווה בסיס לחברה צודקת. במהלך השנים, נסדק ערך זה, בעוד נטל השירות הצבאי והלאומי נופל על רק על חלק מכתפי האזרחים במדינה, בעוד חלק אחר – אשר הולך וגדל משנה לשנה – איננו משרת כלל בצבא או בשירות הלאומי.
ביום כ"ח בשבט התשע"ב (21 בפברואר 2012) קבע בית המשפט העליון כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002, המכונה "חוק טל", ואשר מסדיר את הפטור לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, במתכונתו הנוכחית לא יוארך  מעבר ליום י"ג באב התשע"ב (1 באוגוסט 2012). ההסדר המוצע בזאת נועד להחליף את ההסדר הקבוע כיום ב"חוק טל".  
הצעת החוק האמורה מבקשת לעגן את החובה של כל אזרח שהגיע לגיל 18, לשרת את המדינה והחברה בשירות צבאי או אזרחי. על פי הצעת החוק, אזרח שהגיע לגיל 18 ואינו משרת שירות צבאי, יקרא לשירות אזרחי.
עוד מוצע לקבוע כי משך השירות האזרחי יהא מקביל למשך השירות הצבאי, לפי העניין. 
בנוסף, מוצע לקבוע כי פטור משירות אזרחי יוענק מטעמים רפואיים או בשל אי התאמה על רקע עבר פלילי. לצד טעמים אלו, ניתן יהיה להעניק פטור גם למצטיינים בתחומים מסוימים, תוך קביעת סייג לפיו אחוז מקבלי הפטור מטעם זה לא יעלה על 2 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי לצבא ההגנה לישראל.
כמו כן, מתוך הכרה בחשיבות לימודי הדת ושמירה על המסורת והמורשת המפוארת של לימודי יהדות, יינתן פטור דומה לתלמידי ישיבות מצטיינים שתורתם אומנותם, וזאת בתנאי שיעסקו אך ורק בלימודים בישיבה ויוכיחו כדין את היותם תלמידי ישיבה. מקבלי הפטור מטעם זה לא יעלה על 2 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי לצבא ההגנה לישראל. יתר תלמידי הישיבות ישולבו בשירות הצבאי ובשירות האזרחי, דבר אשר יקל משמעותית על השתלבותם בשוק העבודה לאחר שירותם.
לבסוף, מוצע לקבוע סנקציות פליליות על מי שעובר על חובתו לבצע שירות אזרחי לפי חוק זה בהתאם לחומרת העבירה אותה ביצע. 
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950), על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע (פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972), ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום (פ/3303), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק בן ישראל (פ/3195/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18; ההצעה הוסרה מסדר היום ביום י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011)), על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2052/18), על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/2177/18), על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/2554/18(, על ידי חברת הכנסת עינת וילף (פ/4038/18),
ועל ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/3149/18) ועל ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3742/18) (והוסרו מסדר היום ביום  כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012)).
——————————–
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח באדר התשע"ב – 12.3.12

שינוי גודל גופנים