הצעת חוק: מוצע להעלות את גיל הנישואין לשני המינים לגיל שמונה-עשרה

הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון – העלאת גיל הנישואין), התשע"ב–2012

חוק גיל הנישואין, התש"י–1950 (להלן – החוק), מעמיד את גיל הנישואין בישראל על שבע-עשרה שנים לקטינים ולקטינות. לפי החוק, נישואיהם או עריכת נישואיהם, של מי שטרם מלאו להם שבע-עשרה שנים, מהווה עבירה פלילית שעונשה קנס או שנתיים מאסר, למעט אם התיר בית המשפט לענייני משפחה את נישואי הקטין או הקטינה. היתר נישואין יכול להינתן אם מלאו לקטין או לקטינה שש-עשרה שנים וקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את מתן ההיתר, או במקרה של הריון או לידה, אף בטרם מלאו לקטין או לקטינה שש-עשרה שנים.
מוצע בזה להעלות את גיל הנישואין לשני המינים לגיל שמונה-עשרה.

הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון – העלאת גיל הנישואין), התשע"ב–2012

תיקון סעיף 1:
1. בחוק גיל הנישואין, התש"י–1950  (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
    (1) בהגדרה "נער", במקום "שבע-עשרה שנים" יבוא "שמונה-עשרה שנים";
    (2) בהגדרה "נערה", במקום "שבע-עשרה שנים" יבוא "שמונה-עשרה שנים".
החלפת סעיף 5:
2. במקום סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
היתרי נישואי נער או נערה:
5. "על אף האמור בחוק זה רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר לנישואי נער או נערה, אם מלאו להם שש-עשרה שנים ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הנער או הנערה, לפי העניין, המצדיקות מתן היתר זה; בית המשפט לענייני משפחה לא יכריע בבקשה למתן היתר לפי סעיף זה אלא לאחר ששמע את הנער או הנערה שבנישואיהם מדובר."

דברי  הסבר

חוק גיל הנישואין, התש"י–1950 (להלן – החוק), מעמיד את גיל הנישואין בישראל על שבע-עשרה שנים לקטינים ולקטינות. לפי החוק, נישואיהם או עריכת נישואיהם, של מי שטרם מלאו להם שבע-עשרה שנים, מהווה עבירה פלילית שעונשה קנס או שנתיים מאסר, למעט אם התיר בית המשפט לענייני משפחה את נישואי הקטין או הקטינה. היתר נישואין יכול להינתן אם מלאו לקטין או לקטינה שש-עשרה שנים וקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את מתן ההיתר, או במקרה של הריון או לידה, אף בטרם מלאו לקטין או לקטינה שש-עשרה שנים.
קביעה זו של גיל הנישואין המינימאלי, שנחשבה למתקדמת בעת חקיקתה, אינה עולה כיום בקנה אחד עם נורמות בינלאומיות מקובלות ועם ההתפתחויות במשפט ובמחקר בנוגע לנישואי קטינים.
תופעת נישואי קטינים מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד של קטין, ובראשן הזכות להיכנס בברית הנישואין תוך הסכמה חופשית וגמירות דעת.
עיקר הקורבנות של התופעה הן נערות צעירות, אותן משיאים מתוך תפיסה שלפיה מקומה הטבעי של האישה הוא בבית ותפקידה מתמצה בהולדת ילדים וגידולם. כתוצאה מכך הסכמתה של הקטינה להינשא היא תוצר של הלחץ שמופעל עליה מצד משפחתה או סביבתה, ולמעשה הנישואין נערכים תוך כפיה. 
מחקרים מצביעים על שיעור גירושין גבוה של זוגות שהתחתנו בנישואי בוסר, כמו גם על גילויי אלימות בתוך המשפחה וקשיים כלכליים, הנובעים מהעדר בשלותם של בני הזוג להקים ולתחזק בית משל עצמם.
מוצע בזה להעלות את גיל הנישואין לשני המינים לגיל שמונה-עשרה. נוסף על כך, מוצע להחליף את הוראות סעיף 5 לחוק הקובעות כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לאשר נישואי נער או נערה במידה והאישה לברית הנישואין הרתה לגבר או לנער, או בנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות מתן היתר נישואין, ולקבוע כלל גורף שלפיו בית המשפט יוכל לתת היתר נישואין כאשר ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת מבלי לקבוע מה יהיו הנסיבות שיצדיקו היתר כזה.
אחד הקשיים בהתמודדות עם תופעת נישואי הקטינים הוא החשש מהתערבות במסורות דתיות או בנורמות חברתיות של מיעוטים אתניים כאלו ואחרים. על כן בית המשפט לענייני משפחה בבואו לשקול מתן היתר בנסיבות מיוחדות יבטיח התייחסות נאותה לשונות דתית וחברתית, כגון ילדי האדמו"רים, מבלי לסכל את מתן הסיוע הנדרש לנפגעות מהתופעה.
הצעת החוק מוגשת בסיועה של סגנית השר במשרד ראש הממשלה, חברת הכנסת גילה גמליאל.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/2729), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת (פ/1884/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/913/18; הוסרה מסדר היום ביום ג' באדר ב' התשע"א (9 במרס 2011)), על ידי חברת הכנסת חנין זועבי (פ/2132/18), ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3217/18).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת אתי לבני (פ/3135), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/9/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית זוארץ (פ/2538/18) ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3218/18) ועל ידי חבר הכנסת יריב לוין (פ/4097/18).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת
ביום י"ב באדר התשע"ב – 6.3.2012

שינוי גודל גופנים