הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות של סיעת ישראל ביתנו.

אתמול, שני 4.11.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת הסמכות למועצת העיריה לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2019 של סיעת ישראל ביתנו.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי כל עת שלא אישר השר את חוק העזר העירוני בדבר פתיחה וסגירה של עסקים ביום המנוחה, תוכל מועצת העיר להתכנס בשנית ולהצביע על חוק העזר העירוני.

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזמים:     חברי הכנסת אביגדור ליברמן
עודד פורר
יבגני סובה
אלי אבידר
יוליה מלינובסקי
חמד עמאר
אלכס קושניר
מרק איפראימוב

 

______________________________________________

פ/129/22

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת הסמכות למועצת העיריה לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2019

תיקון סעיף 258א 1. בפקודת העיריות‏[1], בסעיף 258א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד)     אישרה המועצה חוק עזר כאמור בסעיף זה, ולא נתן השר הסכמתו לחוק העזר כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), יפורסם חוק העזר ברשומות אף ללא הסכמת השר, אם אישרה המועצה בשנית את חוק העזר ברוב של שני שלישים מחבריה."

דברי הסבר

בתאריך כ"ב בטבת התשע"ח (9 בינואר 2018) אישרה מליאת הכנסת את החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח–2018, הנודע גם בכינויו "חוק המרכולים" (להלן – החוק). החוק קובע כי חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים אישור של שר הפנים טרם פרסומם ברשומות וכניסתם לתוקף, וכי אישור שר הפנים (להלן – השר) ינתן רק אם פתיחת העסקים בימי המנוחה כמוצע בחוק העזר נדרשת כדי לספק צרכים שהם, לדעת השר, צרכים חיוניים.

ואולם, אין מדובר בדבר חקיקה רגיל. החוק משנה סדרי בראשית ביחס למרקם העדין של היחסים בין הציבור הדתי ובין הציבור החילוני בישראל ואף דורס ומבטל בהינף יד הסדרים מקובלים, הגיוניים ומפורטים הנהוגים מזה עשרות שנים. מעתה, אין עוד חשיבות לשאלת זהות תושבי הרשות המקומית, ואין זה משנה אם במקום פלוני מתגוררת אוכלוסייה חילונית המבקשת לנהל את אורחותיה בהתאם לתפיסת עולמה. החוק מפקיע את הסמכות של השלטון המקומי לקבוע עבור בני המקום את צביון חייהם ואת אורחותיהם ומעביר סמכות זו לשר הפנים. המועצה וראש העיר אינם יכולים עוד להחליט למען תושביהם בעניינים עדינים ומורכבים אלה. קולם של תושבי המקום אינו יכול עוד להישמע. מעתה, אין זה משנה כיצד אלה מבקשים לנהל את חייהם.

פגיעה קשה זו נעשתה בניגוד לעמדת בג"צ אשר התיר את פתיחתם של עסקים מסוימים בשבת בתל אביב וקביעתו כי "העירייה היא הגוף המתאים להכריע בדבר נקודת האיזון המתאימה, הנותנת משקל למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהם הרכב האוכלוסייה בכל מקום ומקום, דרך חייה ואופייה של העיר" (בג"ץ 6322/14 התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נ' שר הפנים, פסקה 25 לפסק דינה של כבוד הנשיאה מרים נאור ניתן ביום כ"ג בניסן התשע"ז (19 באפריל 2017)). יתרה מכך, ההשלכות לחקיקה מסוג זה עלולות להיות הפוכות מכוונת המחוקק ביום בו ימונה לתפקיד שר הפנים מי שזהותו הפוכה לזהות השר המכהן ועמדותיו הפוכות בנוגע לפתיחה וסגירה של עסקים בשבת. במקרה זה, עלול השר בעתיד לדרוש פתיחת מרכולים בשבת ברשויות מקומיות להן צביון דתי וחרדי מובהק ובכך לפגוע קשות באורח החיים של התושבים. לפיכך, הצעת חוק זו מציעה מעין "פסקת התגברות" לדיני הרשויות המקומיות בנושא פתיחה וסגירה של עסקים ביום המנוחה. מוצע לקבוע כי כל עת שלא אישר השר את חוק העזר העירוני בדבר פתיחה וסגירה של עסקים ביום המנוחה, תוכל מועצת העיר להתכנס בשנית ולהצביע על חוק העזר העירוני. אם חוק העזר יעבור בשנית ברוב של שני שלישים מקולות חברי מועצת הרשות המקומית – אזי הוא יפורסם ברשומות ללא צורך באישורו של השר. מנגנון זה מאזן בין סמכות המועצה המקומית לדון בעניין צביון היישוב לבין סמכותו של שר הפנים לאשר ולבטל חוקי עזר עירוניים.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/5937/20).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ו' בחשוון התש"ף – 4.11.19

 

שינוי גודל גופנים